מפלגת מר"צ עשתה שימוש בתמונתו המפורסמת של צלם העיתונות אפרים שריר במסגרת תעמולת הבחירות לכנסת ה-19, בין היתר תוך העתקת התמונה עצמה וחלקים ממנה והדבקתם על פניהם של פוליטיקאים אחרים. ביהמ"ש קבע כי אף ששריר אינו בעל זכות היוצרים בתמונה, אלא ידיעות אחרונות, נפגעה זכותו המוסרית באופן העשוי לפגוע בתדמיתו
בית משפט השלום קיבל חלקית את תביעתו של אפרים שריר, הצלם שצילם את התמונה המפורסמת בה נראה שר הביטחון לשעבר עמיר פרץ כשהוא מביט דרך משקפת סגורה, וחייב את מפלגת מרצ-יחד לפצותו ב-14 אלף שקל על הפרת זכותו המוסרית בצילום. זאת, לאחר שעשתה בו שימוש במסגרת פרסום שהוציאה לקראת הבחירות לכנסת ה-19. השופטת שאדן נאשף-אבו אחמד קבע כי אף שזכות היוצרים בתמונה אינה שייכת לתובע, הרי שהופרה זכותו המוסרית בכך ששמו לא צוין והן בשים לב לשימוש שנעשה בתמונה לצורך הדגשת מסר פוליטי העשוי ליצור את הרושם כי התובע מזדהה עמו באופן הפוגע בשמו, תדמיתו ובמוניטין שלו.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
התובע, אפרים שריר, הוא צלם עיתונות במקצועו, שבין היתר צילם בשנת 2007 את התמונה המפורסמת בה נראה שר הביטחון לשעבר, עמיר פרץ, כשהוא מביט בתרגיל צבאי ברמת הגולן דרך משקפת סגורה. בתביעה שהגיש טען התובע כי לקראת הבחירות לכנסת ה-19 פרסמה המפלגה את התמונה במגוון פרסומים שונים מטעמה, לרבות במודעות, שלטים, פוסטרים ואף בפייסבוק של המפלגה באינטרנט, תוך העתקת התמונה עצמה וחלקים ממנה והדבקתם על פניהם של פוליטיקאים אחרים. כל זאת, ללא קבלת אישורו והסכמתו של התובע ותוך פגיעה בזכויותיו הקנייניות והמוסריות לרבות השמטת שמו. לאור האמור, עתר שריר לחייב את המפלגה לפצותו ב- 70,000 ₪ בגין הפרת זכויותיו.
המפלגה מנגד טענה כי יש לדחות את התביעה מחמת חוסר תום לב משווע של שריר, הנובע מכך שהגיש את התביעה בו ביום שבו התבקשה המפלגה להשיב למכתב ההתראה מטעמו, ובתוך כך דחה את סכום הפיצוי שהוצע לו על ידה ואף עתר לפיצוי גדול יותר מזה שצוין במכתב ההתראה.
לגופו של עניין טענה מרצ כי התובע לא השכיל להוכיח שהוא בעל זכות היוצרים בתמונה, שכן הודה בחקירתו הנגדית שהוא נמנה עם עובדי העיתון "ידיעות אחרונות" וכי אינו יכול למכור שום תמונה שצילם ללא קבלת אישור המערכת לכך. בהקשר זה, הפנתה המפלגה להוראות סעיף 34 לחוק זכויות יוצרים הקובע כי מעסיק הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה שנוצרה על ידי עובדו. לחילופין נטען שחלה הגנת "השימוש ההוגן" המוסדרת בסעיף 19 לחוק, באשר הכרזה בה נעשה שימוש בתמונה נועדה לצרכי ביקורת ולא לצרכי מסחר כפי שטוען התובע, וכן כי הכרזה הוצבה למשך זמן מצומצם מאוד והוסרה מאתר הפייסבוק שלה אף קודם לקבלת מכתב ההתראה של התובע.
השופטת שאדן נאשף-אבו אחמד קיבלה את התביעה בחלקה, תוך שציינה כי התובע אינו בעל זכות היוצרים בתמונה, לאור עדותו כי היא צולמה על ידו במסגרת ובמהלך עבודתו כצלם בעיתון ידיעות אחרונות. כפועל יוצא, המפלגה לא הפרה את זכות היוצרים שלו בתמונה ומתייתר אף הצורך לדון בטענות ההגנה שהעלתה כגון "עשיית יצירה נגזרת" ותחולתן של הגנות "השימוש המותר" ו"שימוש הוגן".
עם זאת, קבעה השופטת כי לתובע זכות מוסרית בתמונה, שכן הזכות המוסרית ביצירה היא זכות אישית המעניקה קשר בין היוצר ליצירתו, והיא ניתנת ליוצר ולאו דווקא לבעלים הראשון של זכות היוצרים. משכך, הזכות המוסרית תעמוד ליוצר גם לגבי יצירה שנוצרה במהלך עבודתו אצל מעביד. במקרה זה, ציינה השופטת, אין חולק כי המפלגה עשתה שימוש בתמונה לקידום מסרים פוליטיים במסגרת קמפיין הבחירות שלה ללא אזכור שם היוצר, ובכך קיימת פגיעה בזכות "ההורות" של התובע בתמונה שצולמה על ידו.
אשר לזכות המוסרית בהיבט של שלמות היצירה, ציינה השופטת כי לא אחת הכירה הפסיקה בהפרת הזכות המוסרית במקרים שבהם נעשה שימוש ביצירה בהקשר פוליטי שפגע ביוצר. כמו כן, בחינת התמונה המקורית שצילם התובע בהשוואה לפרסום הבחירות של המפלגה מעלה כי קיים דמיון מובהק ביניהם, אולם ניתן להיווכח כי התמונה המקורית שונתה וניטלו חלקים ממנה. כך, התמונה המקורית הועתקה בחלקה הקשור לעמיר פרץ תוך שינוי כיוון מבטו במשקפת, וכן הועתק הרעיון המרכזי בדרך של הדבקת ידיו של מר עמיר פרץ המחזיקות במשקפת על פניהם של פוליטיקאים אחרים ממפלגת "התנועה" ששולבו יחד עם תמונתו. בכך, הפרה המפלגה את הזכות המוסרית של התובע גם בהיבט של סילוף ופגם במרכיביה היצירתיים של היצירה.
עוד הוסיפה השופטת כי השימוש שעשתה המפלגה בתמונה המקורית של התובע ופרסומה בדף הפייסבוק שלה, לצורך הדגשת מסר פוליטי, עשוי ליצור את הרושם כי התובע מזדהה עם המסר או התיר למפלגה את השימוש בתמונה במסע הבחירות ומתוך הזדהות עם עמדותיה הפוליטיות. באופן זה, עלולים להיפגע תדמיתו של התובע והמוניטין שלו כצלם עיתונאי אמין ובלתי תלוי, ובכך נפגע שמו וכבודו.
בקביעת סכום הפיצוי, התחשבה השופטת בהיקף ההפרה, בעובדה שהפרת הזכות לא נעשתה בחוסר תום לב קיצוני ובעובדה שהנזק הממשי שנגרם לתובע היה מועט, וחייבה את מר"צ לפצות את התובע בסך של 14 אלף שקל בלבד.
תא"מ 28263-12-12
לקריאה נוספת, ראו:
אתר וואלה יפצה על הפרת זכויות בצילום של עמיר פרץ המביט דרך משקפת סגורה
