חדשות

בית המשפט המחוזי בחיפה דחה את ערעורה של אישה על אי חיוב בעלה במזונות ילדיהם הקטינים בנימוק שההורים ממשיכים להתגורר יחד ולגדל את ילדיהם במשותף, למרות הסכסוך ביניהם, כך שהאב ממשיך לדאוג לצרכי ילדיו: "לא עצם הסכסוך בין ההורים הוא זה שמוליד אוטומטית את החיוב"

בית המשפט המחוזי בחיפה דחה את ערעורה של אישה על אי חיוב בעלה במזונות ילדיהם הקטינים בנימוק שההורים ממשיכים להתגורר יחד ולגדל את ילדיהם במשותף, למרות הסכסוך ביניהם, כך שהאב ממשיך לדאוג לצרכי ילדיו. השופט סארי ג'יוסי קבע כי רק אם יתברר כי האב הוא הורה בלתי אחראי המתנער מחבותו כלפי ילדיו, ניתן יהיה בנסיבות אלה לחייבו בתשלום מזונות ולהשית עליו חיוב כספי לטובת הילדים לידי האם.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

הערעור הוגש על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בקריות, שדחתה את בקשת המבקשת למזונות זמניים, במסגרת תביעת מזונות נגד בעלה, שאליה צורפה גם בקשה לפירוק שיתוף ואיזון משאבים ובקשה למשמורת על שני ילדיהם הקטינים. בהחלטתו הורה בית המשפט לענייני משפחה לצדדים לשאת שווה בשווה בהוצאות הבית השוטפות: ארנונה, מים וביוב, חשמל וגז, הוצאות הגן והמטפלת והוצאות רפואיות חריגות מכל מין וסוג שאינן מכוסות על ידי הביטוח הרפואי.

עיקר השגותיה של המבקשת הופנו נגד אי פסיקת מזונות לטובת הילדים שישולמו לידיה, בגין כלכלה, ביגוד והנעלה והוצאות שוטפות אחרות שלא הוסדרו בהחלטה. לטענת המבקשת, על בית המשפט היה לחייב את המשיב במזונות בסך של 1,400 שקל לטובת כל אחד מהילדים, בנוסף להוצאות המודר ומחצית מהוצאות חינוך והוצאות רפואיות חריגות. זאת, אף שהשניים הוסיפו להתגורר יחד תחת קורת גג אחת, בדירה שבבעלותם המשותפת והנקייה ממשכנתא.

המבקשת טענה כי החלטת בית המשפט לענייני משפחה פוטרת את הבעל מתשלום מזונות עבור ילדיו, בניגוד לדין האישי, המקים חבות אבסולוטית על האב לשאת במזונות ילדיו בגילאים אלה.

השופט סארי ג'יוסי דחה את טענת המבקשת וקבע כי החבות העקרונית של אב לשאת במזונות ילדיו עבור הצרכים ההכרחיים, באופן אבסולוטי עד גיל 15, משתכללת לכדי חיוב כספי המושת על האב רק בהתקיים אחד מאלה – (1) במקרה של פירוד בין בני הזוג כאשר הילדים אינם בחזקת האב; (2) כשהאב אינו דואג גם טרם הפירוד, בעת מגוריו עם ילדיו, לצרכיהם ואינו מספקם. לשיטתו של השופט, כאשר בני הזוג ממשיכים להתגורר יחד, ואין הוכחה שהאב אינו דואג באופן שוטף לצרכים ההכרחיים של ילדיו, אין הצדקה לחייבו בתשלום מזונות לידי אשתו. "לא עצם הסכסוך בין ההורים הוא זה שמוליד אוטומטית את החיוב, להבדיל מהחבות העקרונית, השרירה וקיימת בכל עת והיא מוטלת על האב", הסביר השופט.

במקרה זה, ציין השופט, גם אם קיימות מחלוקות בין הצדדים באשר להיקפם של הצרכים ההכרחיים, כדוגמת מספר קופסאות הפורמולה שצורך הבן התינוק בחודש, הרי שמדובר במחלוקת זניחה. "מכל מקום, ככלל, וביתר שאת במקרה שלנו, אין להעדיף את גרסת האם על פני גרסת האב ולפיה יש לחייב את האחרון בתשלום מזונות עבור הילדים, וזאת לידיה, מאחר ולטענתה היא המודעת לצרכיהם והחיוב נדרש לאור הוראות הדין האישי, אחרת יגוועו ברעב", קבע השופט. "נקודת המוצא במקרה דנן צריכה להיות אחרת, ולפיה משממשיכים ההורים לגדל בצוותא את ילדיהם, והם ממשיכים לגור יחד, אף שהם מסוכסכים, אין לפקפק בהצהרת האב לפיה ימשיך לספק את צרכי הילדים כפי שנהג בעבר, והסכסוך בין בני הזוג אינו הופך את האב באחת להורה בלתי אחראי המתנער מחבותו כלפי ילדיו. רק אם יתברר כי הצהרות אלה חסרות כיסוי הן, כי אז ניתן לחייבו בתשלום מזונות ולהשית עליו חיוב כספי לטובת הילדים וזאת לידי האם".

רמ"ש 12918-11-14

לקריאה נוספת, ראו:

נמשכת מגמת השוויון בבית המשפט: האם תשלם מזונות לאב עבור הבת שבמשמורתו 

פריצת דרך: בית המשפט פטר אב ממזונות לילדיו בגלל משמורת משותפת

בית הדין הרבני: החל מגיל 6, גם האם מחויבת לשאת בתשלום מזונות הילדים