חדשות

עמדת היועמ"ש הוגשה במסגרת ערעור שהגישו מעסיקיה של עובדת זרה לביה"ד הארצי לעבודה, על פסק הדין שחייב אותם בתשלום עבור עבודה בשעות המנוחה הקבועים בחוק. "יש למצוא דרך להעניק לעובדי הסיעוד המתגוררים בבית המעסיק מנוחה שבועית, כך שלא יהיו מופלים לרעה לעומת כל עובד אחר בישראל"

היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, מתנגד לשלילת זכאותם למנוחה שבועית של עובדי סיעוד המתגוררים בבית המעסיק. כך עולה מעמדה שהוגשה אתמול (א', 14.12) במסגרת הליך המתנהל בבית הדין הארצי לעבודה.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

עמדת היועמ"ש מוגשת בעניינה של עובדת זרה, ולנטינה פטרובה, שהועסקה בישראל, כמו רבים אחרים, בסיעוד אדם קשיש וחולה, שבינתיים הלך לעולמו. כמו מרבית עובדי הסיעוד הזרים המועסקים בארץ, גם פטרובה התגוררה בבית מעסיקיה, בני הזוג זטלמן, והרוויחה שכר כולל, כמקובל בהעסקה מסוג זה. לימים, התפטרה פטרובה מעבודתה והגישה תביעה נגד מעסיקיה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה (ס"ע 21517-06-09), ובה תבעה בין היתר תשלום עבור עבודה ביום המנוחה השבועי.

לפני כשנתיים קיבל בית הדין האזורי את תביעתה של פטרובה לתמורה עבור העסקה ביום המנוחה השבועי. בהקשר זה פסק בית הדין האזורי כי מדובר בזכות בעלת חשיבות עליונה, "אשר לא בכדי היתה בין הזכויות הראשונות שהוסדרו בתחום יחסי העבודה". בית הדין האזורי קבע כי העובדת הייתה זכאית למנוחה שבועית בת 36 שעות, כקבוע בהוראות חוק שעות עבודה ומנוחה. לאחר ששוכנע, כי העובדת קיבלה מנוחה שבועית בת 26 שעות בלבד, פסק לזכותה תמורה כספית בגין 10 שעות של מנוחה שבועית, בהן הועסקה.

בני הזוג זטלמן הגישו ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה. הערעור נשמע ביום 15.5.2014, ובמהלך הדיון החליט בית הדין הארצי לבקש את עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה בשאלה העקרונית "לעניין חלות חוק שעות עבודה ומנוחה לגבי עבודה ביום המנוחה, או מקור אחר ככל שנתבע, על פי כתב התביעה לעניין הזכאות".

בעמדה שהוגשה באמצעות עו"ד אביגיל בורוביץ' מהמחלקה למשפט העבודה בפרקליטות המדינה, נטען כי היועץ המשפטי לממשלה סבור כי זכותו של אדם בכלל, ושל אדם עובד בפרט, למנוחה שבועית היא זכות יסודית וחשובה, שיש להקפיד עליה הקפדה יתרה. קל וחומר שלא ניתן להשלים עם מצב משפטי השולל זכות זו באופן גורף.

בעבר נדרש בית המשפט העליון לשאלה האם לעובדים סיעודיים המתגוררים בבית המעסיק עומדת הזכות לתשלום עבור עבודה בשעות נוספות. במסגרת זו, נקבע כי חוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל על עובדים אלה, וזאת לאור מתכונת ההעסקה המיוחדת, שמקשה על ההפרדה בין שעות עבודה לשעות מנוחה. אולם, הקביעה כי החוק כולו לא חל שוללת שורה של זכויות נוספות בהן הזכאות למנוחה שבועית.

עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה היא כי הזכות למנוחה שבועית היא זכות יסודית וחשובה שאין לשלול מהעובד וכי יש למצוא דרך להעניק לעובדי הסיעוד מנוחה שבועית, כך שלא יהיו מופלים לרעה לעומת כל עובד אחר בישראל. על פי עמדתו, קמה לעובדים אלה הזכות למנוחה מכוח פקודת סדרי השלטון והמשפט, שנקבעה עוד ב-1948, וקבעה מהם ימי המנוחה החלים במדינת ישראל ליהודים ולמי שאינם יהודים.

עוד סבור היועץ המשפטי לממשלה כי יש להעניק לעובדים אלה מנוחה שבועית בת 25 שעות רצופות לפחות, בהתאמה לאורך המנוחה השבועית הקבועה לעובדים שמתכונת העסקתם דומה, כגון עובדי בתי חולים ומוסדות לטיפול בקשישים, בילדים ובנכים. לעניין זה, עובד שיועסק במנוחה השבועית יהיה זכאי לתמורה בת 150% מערך שעה על כל שעה בה הועסק.

"הזכות למנוחה שבועית מעוגנת בשורה של מקורות ובאה לשרת שורה של תכליות", טוענת עורכת הדין בורוביץ בעמדת היועמ"ש. "מכל מקום, מדובר בזכות יסודית וחשובה מאין כמותה. את מרכזיותה של זכות זו קל להדגים בעולם ללא מנוחה שבועית. והרי אף אחד ואחת מאתנו לא היה רוצה לחיות בעולם כזה. משמעות הדבר היא, בפשטות, עולם של עבדות. כשהדברים נבחנים באספקלריית תנאי עבודתם של עובדי הסיעוד המתגוררים בבית מעסיקם, ברי כי הצורך לעמוד על זכות זו מתחזק מאוד... עמדתנו היא כי בשום מקרה אין לשלול את זכאותם של עובדי הסיעוד למנוחה שבועית".

ע"ע 47576-10-12

לקריאה נוספת, ראו:

הארצי בפסיקה תקדימית: עובד לא-יהודי חייב לבחור יום מנוחה שבועי קבוע

מעסיק מחויב לבצע התאמות כדי לאפשר העסקת עובד דתי המסרב לעבוד בשבת