חדשות

ביהמ"ש דחה בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד חברת הביטוח מגדל בטענה כי זו אינה מספקת שירותי רופא ובדיקות מעבדה עד הבית לתושבי יהודה ושומרון ורמת הגולן. השופט אורן שוורץ דחה את טענת ההטעיה וקבע כי כתב השירות מחריג במפורש את תושבי האזורים הנ"ל, וכי החברה מעניקה להם שירותים חלופיים בעת הצורך

בית משפט השלום דחה בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד חברת הביטוח "מגדל", בטענה כי זו אינה מספקת שירותי ביקור רופא ובדיקות מעבדה "עד הבית" לתושבי יהודה ושומרון ורמת הגולן, ובכך מטעה ומפלה אותם שלא כדין. השופט אורן שוורץ קבע כי החברה מעניקה שירותים חלופיים למבוטחים תושבי אזורים אלו בעת הצורך, וכי כתב השירות כולל סייג ברור ומפורש אודות החרגתם באופן שאינו עולה כדי הטעיה.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

לטענת המבקשת, חברת הביטוח מוכרת למבוטחיה כתב שירות המעניק להם בין היתר ביקור רופא ובדיקות מעבדה בביתם, אלא שמשירותים אלו הוחרגו תושבי יהודה ושומרון ורמת הגולן, ובהם המבקשת המתגוררת ביישוב אגן האיילות, הנמצא בין גבעת זאב לבית חורון. לפיכך, סבורה המבקשת כי החרגה זו מקנה למבקשת ולחברי הקבוצה עילות תביעה שונות, ובהן הטעיה לפי סעיף 55 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), הפרת חובת גילוי יזום מכוח הפסיקה, ניצול בורותם וחוסר ניסיונם של המבקשת וחברי הקבוצה בהתאם לסעיף 58 לחוק הפיקוח, עשיית עושר ולא במשפט והפליה פסולה בהתאם לסעיף 3(א) לחוק איסור הפליה.

הקבוצה שהוגדרה היא לקוחות החברה המתגוררים ביהודה ושומרון וברמת הגולן (למעט תושבי מעלה אדומים), אשר התקשרו עם החברה בפוליסת ביטוח בריאות פרטית הכוללת נספח בשם "כתב שירות: ביקור רופא פרטי-24 שעות ביממה ובדיקות מעבדה בבית". המבקשת העריכה את הנזק שנגרם לקבוצה כסך הפרמיה החודשית כפול שלושה חודשים, קרי 41.64 שקל ו-1.85 מיליון שקל לכלל חברי הקבוצה.

מגדל טענה בתגובה כי השירותים שהיא מקנה למבוטחיה בפוליסה, לרבות השירותים שבמחלוקת, מסופקים באמצעות חברה המתמחה בהספקת מערכי שירות בתחום הבריאות ומספקת שירותים לה לחברות ביטוח רבות. עם זאת, בשל קשיים אובייקטיבים במתן השירותים באופן יעיל בתחומי יהודה ושומרון, לרבות מגבלות ביטחוניות, אוכלוסיה ישראלית מצומצמת ומיעוט כוח אדם, נכלל בכתב השירות סייג ברור ומפורש המחריג שטחים אלו. פרט לסייג זה, על פי הנטען, זכאים תושבי יהודה ושומרון לקבלת יתר השירותים המנויים בכתב השירות, וכי במקרים שבהם הדבר אינו מתאפשר מוצעים להם תחליפים רבים. נוכח האמור, סברה החברה כי התביעה אינה עומדת בתנאי סעיף 8 לחוק תובענות יצוגיות, שכן סיכוייה להתקבל הם קלושים, היא אינה מעוררת שאלות מהותיות המשותפות לכלל חברי הקבוצה והתביעה הייצוגית אינה הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במקרה דנן.

השופט אורן שוורץ דחה את הבקשה וציין כי המבקשת עצמה הודתה כי היא מעולם לא ביקשה לקבל מהחברה שירות ביקור רופא בביתה, ולכן היא אינה יכולה להעיד על סירוב להעניק לה שירות זה, תחליף לו או זיכוי כספי במקומו. עוד התרשם השופט מעדות נציגת החברה כי זו עושה מאמצים להעניק את השירות למבוטחיה, לרבות לתושבי יו"ש ורמת הגולן. כך, בסופו של יום מעניקה החברה המספקת שירותי ביקור רופא לתושבי ישובים מרכזיים ביהודה ושומרון וברמת הגולן, ואילו לתושבים האחרים ניתן תחליף סביר, הגם ששירות זה מוחרג במפורש מכתב השירות. לפיכך, המבקשת לא הוכיחה כי החברה סירבה להעניק לה את השירות המנוי בכתב השירות או כי נמנעה מלהעניק לה תחליף סביר לשירות זה.

עוד נדחתה טענת המבקשת להטעיה, שכן אי מתן השירות בישובי יהודה ושומרון עולה באופן ברור מקריאת כתב השירות, והמבקשת אף לא הוכיחה שכתב השירות לא נשלח אליה סמוך למועד ההתקשרות. בנוסף, השירות אינו חסר תועלת במובן זה שבפועל הוא מוענק גם לתושבי ישובים אלו או תחליפים סבירים. מכאן, שכתב השירות אינו מטעה. יתר על כן, גם לאחר שקיבלה את כתב השירות והתגלה לה הסייג המנוי בו, בחרה המבקשת להמשיך בהתקשרות מול החברה על אף שידעה כי ניתן לבטלה. כן נדחתה הטענה לניצול בורותם וחוסר ניסיונם של חברי הקבוצה, היות ולא הוכחו קיומן של נסיבות מיוחדות החושפות את המבקשת לניצול נוכח בקיאותו של אביה בתנאים שמציבות חברות הביטוח. כמו כן, עצם קיומם של פערים במומחיות ובניסיון בין הצדדים אינו מקים חזקה לפיה חוזה הביטוח נכרת תוך כדי ניצול מצוקתו או חוסר ניסיונו של המבוטח, ואף לא הוכח כי תנאי כתב השירות במקרה דנן היו גרועים במידה בלתי סבירה מהמקובל.

השופט שוורץ דחה גם את טענת ההפליה שהעלתה המבקשת, וקיבל את עדות נציגת החברה אודות הקשיים האובייקטיבים במתן השירות בשטחי יהודה ושומרון, ותמך זאת גם בהתרשמותו לפיה החברה מעניקה שירותים חלופיים למבוטחיה בעת הצורך. לבסוף, נדחתה גם עילת עשיית העושר שהעלתה המבקשת, שכן אין לקבל את הטענה שהחברה גובה פרמיה בגין ביקור בית למרות שאינה מעניקה שירות זה לחברי הקבוצה ולכן מתעשרת שלא כדין על חשבון חברי הקבוצה.

ת"צ 23253-09-13