חדשות

הצעת החוק שנדונה אתמול בכנסת מבקשת להגן על אמנים במוזיקה בישראל, הסובלים מפערי הכוחות הפועלים לרעתם מול חברות התקליטים והמנהלים האישיים. איה כורם, החתומה על חוזה ל-18 שנים: "חתמתי כי אני מטומטמת, יש הרבה מטומטמים כמוני והחוק צריך להגן גם עלינו"

חוזים דרקוניים, חד צדדים וארוכים בצורה בלתי סבירה – זוהי המציאות של לא מעט אמנים במוזיקה בישראל, הסובלים מפערי הכוחות מול חברות התקליטים והמנהלים האישיים, הפועלים לרעתם, לא פעם תוך ניצול תמימותם וחוסר ניסיונם. על רקע מציאות זו, התקיים אתמול דיון בהצעת החוק הגנה על זכויות אמנים במוזיקה, שהוגשה על ידי יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט ח"כ עמרם מצנע.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

איה כורם, אפרים שמיר, אריאל הורוביץ, דן תורן, ג'ולייטה ומיקה שדה היו חלק מהאמנים שהשתתפו בדיון, שעסק בחוזים הנחתמים בין חברות התקליטים והמנהלים האישיים לבין האמנים.

"המצב המשפטי בישראל כיום הוא של חופש חוזים כמעט מוחלט, מה שמאפשר לחברות התקליטים מנהלים ומוציאים לאור להחתים אמנים צעירים על חוזים דרקוניים, לתקופות ארוכות, כאשר רוב ההתחייבויות מוטלות על האמן", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק. ח"כ דב חנין, שהיה בין יוזמי החוק, פתח את הדיון ואמר כי מדובר ביוזמה מכובדת של חברי כנסת מכל סיעות הבית שהתלכדו בשל מצוקה שנתקלו בה המחייבת פתרון של חקיקה.  "נתקלנו בבעיה של חוזים משעבדים, חד צדדים וארוכים בצורה בלתי סבירה בתחום של אמנים במוזיקה", אמר ח"כ חנין. "זכותם של אנשים להתקשר בהסכמים, אך הם צריכים להיעשות במידה ובמסגרת. אני חושב שלמרות כל הביקורות, החוק ראוי ודחוף לחוקק אותו כדי להגן על האמנות".
ויתור על נכסי קניין רוחני

רוני בראון, מנכ"ל הליקון, הביע את התנגדותו להצעת החוק וסיפר כי כאשר מגיע אליו אמן הוא אומר לו שהמקצוע שאליו נכנס אינו שונה מתחום הרפואה – לומדים ועובדים במשך שנים עבור סכום מועט. "מעולם לא האמנתי בחוזה ארוך טווח", אמר בראון. "לוקח המון זמן לבנות אמן. רק לאחר שלושה תקליטים האמן מתחיל את דרכו האמנותית. אני לא קובע את התהליך היצירתי של האמן. אני משוכנע שהחוק שלכם לא יעבור והנזק שייעשה בכל התחומים וכמות המשפטים שהוא יעלה היא קטסטרופלית".

פנינה אדרי, מנכ"לית Mnc יונייטד, אמרה כי ההשקעה באמן היא בתחילת הדרך מיתוג ובניית קריירה. "זוהי ההתמחות שלנו ולכן אמנים מגיעים אלינו. מדובר בהשקעה לטווח ארוך ואין כדאיות כלכלית לזמן קצר", הדגישה אדרי. "כל אמן וכל חברה והמודל שלה. לא משך התקופה בחוזה היא הקובעת, אלא מהות החוזה ומהו הסיכון שאנחנו לוקחים". אדרי הוסיפה כי חוק החוזים כולל מנגנונים שיכולים להתמודד עם האמנים ולכן אין מקום לחוק חדש.

נציגי חברות התקליטים ניסו לכל אורך הדיון להציג את איה כורם, החתומה על חוזה ל-18 שנה עם חברת עננה ובעליה יניב דוידסון, כמקרה פרטי שאינו משליך על התחום כולו. אריאל הורוביץ, מוזיקאי ומורה ברימון, אמר בתגובה כי "המקרה של איה הוא בשום פנים ואופן אינו מקרה פרטי. קשה מאוד לפרוץ היום ויש בריחת מוזיקאים צעירים מהארץ".

איה כורם, שפעלה לקידום הצעת החוק המגבילה את החוזים עם האמנים ל-7 שנים בלבד, התייחסה גם היא לטענות ואמרה: "כל הזמן חוזרים על כך שאני היחידה שזה קרה לה. רוני בראון מחמיא לי על הקמפיין שעשיתי אבל אני לא עשיתי כלום, אני פשוט צודקת. הצעת החוק הזאת היא לא רטרואקטיבית והיא לא תיתן לי כלום. היא סיבכה לי את החיים כי כל מה שאני עושה בשנה האחרונה הוא לקדם את הצעת החוק".

לדברי כורם, "באים לספר לכם סיפורים שעיקרם הוא סיכון ההשקעה הפנטסטית באמנים. אני בעסקי המוזיקה 10 שנים אבל אני יודעת כמה השקיעו בי וכמה כסף חזר וכמה אני והקולגות שלי היינו צריכים לסכן. אתה לא מקבל כסף על העבודה שלך ואתה מעניק לאנשים הללו נכסים של קניין רוחני שיניבו רווחים גם עוד 70 שנים לאחר מותי".

כשנשאלה על ידי רוני בראון ופנינה אדרי מדוע חתמה על החוזה ענתה כורם: "חתמתי כי אני מטומטמת, ויש הרבה מטומטמים כמוני והחוק צריך להגן גם עלינו – לא רק על החזקים, לא רק על אלה שיכולים לשכור לוביסטים או חוות דעת משפטית של פרופ' גבריאלה שלו (כפי שהזמינו חברות התקליטים – לש"ש)".

חוזה ל-25 שנה

היוצר והמוזיקאי אפרים שמיר התרעם על דברי בעלי חברות התקליטים כי מן הדיון נעדרים האמנים החשובים, ומחה על הניסיון להוריד מערכם של האמנים שהתייצבו לדיון בהצעת החוק. "זה פחות או יותר הגישה שלכם כלפי האמנים – החזק מול החלש. אתם בעלי כישרון בתחום העסקים ובעלי כסף לממש ייעוץ משפטי. הדיון הזה הוא לא על הליקון אלא על כל הצד שלכם וגם על מפיקים פרטיים. טמטום הוא לא נגד החוק. כולנו מטומטמים ואי אפשר להעניש בן אדם מטומטם. אתם אשכרה נצלנים והגישה שלכם היא מתנשאת".

הזמרת ג'ולייטה, שהגיעה לתמוך בכורם ובהצעת החוק, סיפרה לוועדה בדמעות כי היא חתומה על חוזה ל-25 שנים. "אני חתומה כבר שנתיים וחצי ובשנתיים וחצי האלה אני לא עבדתי אפילו פעם אחת. אמרו לי שאני לא מעניינת, שאין ביקוש לשירים שלי ושאני גם לא זמרת כל כך טובה. המנהל האישי שלי, שעסוק כל הזמן עם זמר אחד, אפילו הציע שאני אהיה המזכירה שלו כדי שאשב כל היום מול הפרצוף שלו וזה יזכיר לו לטפל בי. כשפניתי אליו וביקשתי להשתחרר הוא ביקש פיצוי שמוזכר בחוזה ואמר לי שאקח בחשבון שאם אני עוזבת אותו אני לא אעסוק יותר במוזיקה כל חיי. זה האיום שקיבלתי".

דבריה של ג'ולייטה נגעו ללבו של רוני בראון, ששוכנע כי יש להגן על האמנים הנפגעים. "בחיים שלי לא שמעתי על חוזה של 25 שנה", אמר בראון. "אני חושב שהבעיה העיקרית כאן היא שמי שהציע את החוק הזה מנסה לנסח משהו שכוונותיו טובות אבל יוצא לו זבוב בלי רגליים ולא שומע. לא שותפנו בהצעה הזאת". ח"כ מצנע הציע לבראון להציע לוועדה הצעות קונקרטיות לפתרון, וציין כי הוועדה תקיים דיון נוסף בעניין בעוד כשבועיים במטרה להביא את הצעת החוק לקריאה ראשונה מהר ככל האפשר. 

חברי כנסת נוספים שהגיעו לדבר בזכות הצעת החוק הם ח"כ רות קלדרון, ח"כ סתיו שפיר וח"כ עיסאווי פריג' שאמר לנציגי חברות התקליטים: " אל תתבכיינו לי שאתם משקיעים כסף, אתם לא לשכת סעד. אתם עושים את זה עד שתמצאו את הגז, וכשזה יגיע אתם המלכים.  אתם לא יכולים להמשיך לשעבד את האמנים במוזיקה. הצעת החוק היא הכרחית".