חדשות

התאחדות בעלי האולמות וגני האירועים בישראל הורשעה בהעסקה פוגענית הכוללת אי תשלום שכר מינימום ואי ניהול פנקס חופשה שנתית. התובעת הראשית של משרד הכלכלה: מעסיקים ונושאי משרה צריכים להיות מודעים לכך כי מי שנמצאים אשמים יורשעו וכן ייגזר עליהם עונש מרתיע

התאחדות בעלי האולמות וגני האירועים בישראל ומנהלה הורשעו בהעסקה פוגענית הכוללת אי תשלום שכר מינימום ואי ניהול פנקס כדין. בקשה שהוגשה מטעמם לביטול ההרשעה נדחתה על ידי בית הדין לעבודה שקבע כי יש להרשיעם. התיק נקבע לדיון טיעונים לעונש לצורך מתן גזר הדין, שיתקיים בחודש הבא.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

חקירה של מינהל הסדרה ואכיפה במשרד הכלכלה כנגד התאחדות בעלי האולמות וגני האירועים בישראל ומנהלה, העלתה ממצאים המעלים חשדות להעסקה פוגענית של עובדים והובילה להגשת כתב אישום על ידי הלשכה המשפטית במשרד הכלכלה, באמצעות עו"ד ישראל שניידרמן.

על פי כתב האישום, שהוגש בשנת 2011 נגד התאחדות בעלי האולמות וגני האירועים בישראל ומנהלה, יהודה כהן, הנאשמים לא שילמו לעובד שכר מינימום כחוק במשך 16 חודשים ובמשך התקופה העמותה לא ניהלה לגבי אותו עובד פנקס חופשה שנתית כדין. הנאשמים הודו באשמה ולפיכך, הרשיע בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הרשיע את הנאשמים בעבירות שבכתב האישום על פי הודאתם.

עם זאת, הנאשמים טענו כי מדובר בעמותה ללא כוונת רווח וכיוון שיגרם נזק בלתי הפיך באם יורשעו – יש לבטל את ההרשעה. משרד הכלכלה טען בתגובה כי הסמכות שלא להרשיע בפלילים הינה סמכות חריגה המיועדת למקרים יוצאי דופן בלבד וכי יש לעמוד בקריטריונים ברורים שנקבעו בהלכה לצורך כך. עוד הוסיף התובע מטעם משרד הכלכלה, כי במקרה הנוכחי יש להותיר את ההרשעה על כנה ובכך תושג המטרה של מניעת פגיעה בעובדים והרתעת היחיד והכלל מפני ביצוע עבירות על חוקי העבודה.

שופטת בית הדין האזורי לעבודה, חנה טרכטינגוט, דחתה את בקשת הנאשמים וקיבלה את עמדת התביעה הממשלתית. עוד קבע השופטת בהתייחסותה כי החובה לשלם שכר מינימום עומדת בקנה אחד עם הרציונל של חוק כבוד האדם וחירותו וכי בבסיסו של חוק שכר מינימום תכלית סוציאלית ברורה, שהנה הגנה על השכבות החלשות. השופטת הוסיפה וקבעה כי הטמעת החוק תושג על ידי הרתעה כלפי מי שאינו מציית להוראות החוק באמצעות סנקציה פלילית – בעיקר כשמדובר בהפרה שנמשכה 16 חודשים. יש להעביר מסר ברור לפיו מי שנמצא אשם באי תשלום שכר מינימום יורשע ובגין הפרה זו תוטל עליו סנקציה שתגרום להתנהגות שכזו להיות לא כדאית.

עו"ד גלי לוי, התובעת הראשית של משרד הכלכלה, מסבירה כי "האופציה של ענישה ללא הרשעה אינה אפשרית בכל מקרה ולא ניתן להיענות לבקשה כזאת בהתאם לתחושת המצוקה הסובייקטיבית של הנאשמים. קיימים פרמטרים נוקשים שנקבעו בפסיקה ולא בכדי לא נענתה השופטת לבקשה לביטול ההרשעה. מעסיקים ונושאי משרה צריכים להיות מודעים לכך כי מי שנמצאים אשמים בגין עבירות שיוחסו להם בכתב אישום יורשעו וכן ייגזר עליהם עונש מרתיע. זוהי דרך המלך ויודגש, כי הדבר נכון כלפי כלל המעסיקים ונושאי המשרה, אולם דווקא מגורמים שאמורים להיות בעלי היכרות קרובה במיוחד עם זכויות עובדים ואשר תחת אחריותם לעסוק בנושאים כגון חקיקה רלוונטית והסכמים קיבוציים, מצופה להקפיד על כך שבעתיים". 

מהנהלת מינהל הסדרה ואכיפה נמסר כי "הזכות לשכר מינימום היא זכות בסיסית בתחום דיני העבודה. מדובר בערך בעל משמעות רבה, הטומן בחובו השלכות כלכליות מהותיות על שוק העבודה בישראל.  תיקי אכיפה המובילים להרשעות בדין פלילי מעבירים מסר חד וברור לכלל המעסיקים, לפיו לא ניתן להעסיק עובדים תוך פגיעה בתנאי העסקתם".

ת.פ. 438-01-11

לקריאה נוספת, ראו:

ביהמ"ש העליון: מעסיק המעכב תשלום שכר מינימום לא יוכל לחמוק מסנקציה פלילית