חדשות

הבעל לשעבר הגיש בקשה לסלק על הסף את תביעת האישה למזונות משקמים לאחר הגירושין בטענה שביה"ד הרבני קנה סמכות לדון במזונות גם לאחר הגט. השופטת נאוה גדיש דחתה את הבקשה והבהירה כי בתי המשפט הכירו בחיוב במזונות בין בני זוג, הנבחנים על פי היחסים החוזיים ביניהם ללא קשר לדין האישי

בית המשפט לענייני משפחה דחה בקשה לסלק על הסף תביעה למזונות משקמים וקבע כי הסמכות הבלעדית לדיון בנושא מזונותיה של האישה הגרושה נתונה לבית המשפט ולא לבית הדין הרבני. בית המשפט לענייני משפחה יוכל לחייב את בן הזוג במזונות שלא על פי הדין האישי, אלא מכוח דיני החוזים.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

הצדדים נישאו זה לזו כדת משה וישראל והביאו לעולם שלושה ילדים משותפים. השניים התגרשו בשנת 2013 ומנהלים הליכים משפטיים במקביל בבית הדין הרבני ובבית המשפט לענייני משפחה.

עם הגשת תביעת הגירושין, כרך הבעל לתביעה את מזונות האישה ואת נושא הרכוש. ביולי 2013, טרם הגירושין, נתן בית הדין הרבני החלטה לפיה כל הנושאים שהיו בסמכותו לפני הגירושין ימשיכו להיות גם לאחריהם.

לאחר שהאישה הגישה תביעה למזונות משקמים לבית המשפט לענייני משפחה, עתר הבעל לסילוק התביעה על הסף, בטענה כי בית הדין הרבני אישר את הסכמת הצדדים לפיה העניינים הכרוכים טרם סידור הגט ימשיכו להיות בסמכותו גם לאחריו. האישה טענה מנגד, באמצעות עוה"ד יהונתן קניר ופסח קניר, כי אין בהתחייבות זו כדי להקנות סמכות לבית הדין הרבני, שכן הסמכות הבלעדית לדיון בנושא מזונותיה של האישה הגרושה היא לבית המשפט לענייני משפחה.

השופטת נאוה גדיש דחתה את הבקשה לפסילה על הסף וקבעה כי גם אילו התביעה היתה מוגשת טרם סידור הגט, היתה הסמכות הבלעדית לדון בה נתונה בידי בית המשפט לענייני משפחה, שכן עניינה של התביעה הוא מזונות האישה לאחר הגירושין. זאת, להבדיל ממזונות אישה נשואה, שלגביהם הסמכות היא מקבילה, וככל שנכרכה לתביעת הגירושין, הרי שהיא נתונה בידי בית הדין הרבני. השופטת העירה כי אין בהסכמת הצדדים כדי להקנות לבית הדין הרבני סמכות לדון בתביעה שאינה בתחום סמכותו העניינית על פי דין.

השופטת דחתה את טענת המבקש כי יש לדחות את התביעה בשל היעדר עילה, היות והצדדים הם יהודים שנישאו זה לזה כדת משה וישראל, ולכן אין מקום לאפשר למשיבה לתבוע מזונות אזרחיים. השופטת ציינה כי במשך השנים הרחיבו בתי המשפט את היריעה והתייחסו גם לאפשרות לחייב איש במזונות בת זוגו שלא על פי הדין האישי, לדוגמה כאשר מדובר בנישואי תערובת, של בעל יהודי למי שאינה יהודייה, אלא מכוח עקרונות של צדק ועל פי דיני החוזים הכלליים. בתי המשפט המשיכו והכירו בחיוב במזונות בין בני זוג יהודים שנישאו בנישואים אזרחיים ובין בני זוג ידועים בציבור, כאשר מקור החיוב נבחן לאו דווקא לפי שאלת הסטטוס הזוגי אלא לפי היחסים החוזיים ביניהם.

"משהכירה הפסיקה באפשרות לחייב במזונות בן זוג שלא על פי הדין האישי אלא מכוח דיני החוזים, לא מצאתי לקבוע באופן גורף כי כל תביעה למזונות משקמים ביחס לבני זוג יהודים, לאחר הגירושין, תסולק על הסף מחמת היעדר עילה", קבעה השופטת גדיש.

השופטת גדיש הוסיפה כי אכן אינטרס הציבור הוא להימנע מהצפת בתי המשפט בתביעות סרק מסוג זה, אולם אין די בכך כדי להצדיק את סילוק התביעה על הסף. "יש להבהיר כי הסעד המבוקש הוא חריג, ואולם מצאתי לאפשר לתובעת להוכיח כי נסיבות המקרה עולים לכדי אותם מקרים חריגים, בהם יש לחייב את המבקש במזונות משקמים".

השופטת דחתה את בקשתה של האישה למזונות זמניים בסך של 14 אלף שקל, בטענה שהגבר הוא זה שפרנס את הבית במהלך החיים המשותפים, בעוד שהיא לא עבדה. השופטת קיבלה את טענת הגבר כי פסיקת המזונות הזמניים נועדה להעניק "עזרה ראשונה", וקבעה כי האישה לא טענה בשום שלב, עד למועד הגשת הבקשה, כי היא מצויה במצוקה כלכלית, אף שחלפה למעלה משנה מאז פרוץ המשבר. "התרשמתי כי למבקשת מקורות כספיים שלא ניתן להתעלם מהם, ובכלל זה בית שמכרה לאחרונה... לא התרשמתי בשלב מקדמי זה כי קיימת תלות כלכלית שתצריך פסיקת מזונות זמניים או כי אי פסיקתם תגרום לפגיעה קשה במיוחד במבקשת".

עוד ציינה השופטת גדיש כי פסיקת מזונות משקמים אפשרית במקרה שבית המשפט מתרשם כי היתה התחייבות מפורשת או מכללא לתשלום מזונות כאמור, דבר אשר לא ניתן לקבוע בשלב מקדמי זה.  השופטת הבהירה כי החלטה זו היא זמנית ואין בה כדי לקבוע מסמרות בדבר במסקנותיה בסיום ההליך לעצם החיוב במזונות וגובהם, ככל שייפסקו.

לדברי עו"ד יהונתן קניר, שייצג את האישה, "מדובר בהחלטה ייחודית ודרמטית בעולם דיני המשפחה, שבה נקבע לראשונה כי לבית המשפט לענייני משפחה סמכות ייחודית ובלעדית לדון בתביעת מזונות אישה לאחר הגירושין, וכי קיימת אפשרות לדון בתביעת מזונות אישה שנישאה כדמו"י גם לאחר הגירושין מכוח התחייבות חוזית, מכללא או במפורש. זהו צעד מהותי וחשוב ממדרגה ראשונה לקראת יצירת מציאות משפטית חדשה, לפיה קיימת זכות למזונות לאחר הגירושין, שאינה קשורה עוד בדין האישי בלבד".

תמ"ש 46253-02-14

פנסיונר שהתחייב למזונות גרושתו לכל חייה עתר לביהמ"ש: "טעיתי טעות גסה" 

בת 71 תבעה מבן הזוג לשעבר להמשיך לפרנס אותה לאחר הפרידה לכל ימי חייה

נדחה ניסיונה של ידועה בציבור לזכות בתשלומי מזונות משקמים מבן זוגה