חדשות

האישה שהתגרשה מבעלה ביקשה להינשא לגבר שעמו היא חיה כידועה בציבור. דייני בית הדין הרבני בחנו את הראיות לקיומו של רומן ביניהם עוד בזמן הנישואים – מאות מסרונים בשעות לא שגרתיות, בילויים משותפים והתייחדות מחשידה בחניון ובבית האישה – וקבעו כי ההלכה אוסרת על נישואים אלה על מנת שלא יצא חוטא נשכר

בית הדין הרבני האזורי דחה את בקשתה של אישה גרושה להתיר לה להינשא לגבר שעמו על פי הנטען ניהלה רומן בזמן שהייתה עוד נשואה לבעלה. בית הדין התרשם כי הוצגו ראיות אודות קשר חריג בין השניים, שהתאפיין בין היתר בשליחת מאות מסרונים בשעות לא שגרתיות, בילויים וקניות משותפים, התייחדות מחשידה בחניון חשוך והתייחדות בבית האישה במשך שבת שלמה, ולכן הנישואים אסורים מבחינה הלכתית.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

המבקשת והמשיב התגרשו בשנת 2009, ולהם ארבעה ילדים משותפים. במועד גירושי הצדדים, הסכימה האישה כי אם תרצה בעתיד להינשא לגבר אלמוני הדבר יצריך בירור בפני בית הדין הרבני, וכך גם נכתב במעשה בית הדין לאחר סידור הגט. זמן קצר לאחר סידור הגט הגישו המבקשת ואותו אלמוני בקשה להתיר להם להינשא זה לזה, אלא שלאחר הליך הוכחות דחה בית הדין הרבני את בקשתם בנימוק שהיה ביניהם קשר עמוק שכלל מספר "מעשי כיעור", ולכן דין האישה כדין אשת איש האסורה על הנטען.

בפסק הדין אף הוקיעו הדיינים את התנהלותם של האישה והאלמוני בשל ניסיונותיהם להתחמק מלהשיב לשאלות שהופנו אליהם, וכתבו שיש לראות בכך חשש לדין מרומה המחזק את החשד למעשי הכיעור שנחשדו בהם. השניים הגישו ערעור לבית הדין הגדול, אך זה דחה את הערעור פה אחד וקבע כי פסיקת בית הדין האזורי הייתה מנומקת הלכתית ונכונה עובדתית בשל הראיות על מעשי הכיעור שהיו בין האישה לאותו גבר. על כך הגישה האישה עתירה לבג"ץ בה קבלה על סדרי הדין בבית הדין האזורי, ובהמלצת בג"ץ ובהסכמת הצדדים הועבר התיק בחזרה אל בית הדין.

לדברי הבעל, חיי הנישואין שלהם נהרסו בשל מערכת יחסים קרובה שניהלה האישה עם גבר אחר. לדבריו, הרבתה האישה להיפגש עמו, ניהלה עמו התכתבות פורה מאוד שכללה שליחת מסרונים רבים (כ־1500 בחודש אחד) גם בשעות הקטנות של הלילה, התייחדה עמו במקומות חשוכים וגם אירחה אותו בביתה במהלך שבת שלמה בעת שילדי בני הזוג שהו אצל אביהם. עוד הוסיף כי במהלך תקופת הגישור התאמתו חשדותיו בדבר רומן ויחסי קרבה חריגים שמנהלת אשתו עם אותו גבר, ולאחר ששכר חוקרים פרטיים שהציגו לו הוכחות על הרומן החליט להתגרש. האישה טענה מנגד כי בינה לבין האלמוני לא היו יחסי אישות עד לגירושיה מהבעל ואף לא נשיקה מפה אל פה, אך יכול להיות שהייתה "נשיקת פרידה" או "חיבוק ידידותי".

"עננה של חוסר כנות"

הרב מיכאל עמוס דחה את הבקשה להיתר נישואין, והזכיר כי ההלכה היהודית אוסרת על נישואי אישה לגבר שעמו בגדה בבעלה. עוד ציין הדיין כי בכל הנוגע לאישור נישואים אלו מלכתחילה, הדעת נוטה לאסור זאת משום שהנישואין נחשבים כ"דבר כיעור".

דייני בית הדין ציינו שני פסקי דין במקרים דומים, שבאחד מהם נאסרו הנישואין ובאחר הותרו, הממחישים לשיטתם את הזהירות הנדרשת של בית הדין בבחינת בקשה מעין זו. כך, בפסק הדין הראשון מסכת העובדות הצביעה על קשר אישי, חריג והדוק, שבגינו גם הגיש הבעל תביעת גירושין, ואילו במקרה השני, מלבד הודאה סתמית בשיחת טלפון לא הונחה כל ראיה לבגידה, ולכן אושר לאישה להינשא.

במקרה זה, קבע בית הדין, הוצגו ראיות אודות קשר חריג שקיימה האישה עם הגבר, שליחת מאות מסרונים בשעות לא שגרתיות, בילויים וקניות משותפים, התייחדות מחשידה בחניון חשוך והתייחדות בבית האישה במשך שבת שלמה, המאפיינים לדעת בית הדין קשרים רומנטיים. מלבד הראיות שהוצגו, התרשם בית הדין כי גרסת האישה והגבר הייתה מתפתלת ולא אמינה, ורבצה עליה "עננה של חוסר כנות", וגם מרשימת תדפיסי המסרונים שהומצאה לבית הדין ניתן היה להתרשם מהכמות העצומה שלהם.

עוד התייחס בית הדין לאירוע שתועד על ידי חוקרים פרטיים בו חנו השניים במקום חשוך ומבודד, יצאו מהרכב ונכנסו למושב האחורי שלו ולאחר מכן נראה הרכב מתנדנד מצד לצד באופן בולט. נקבע, כי למרות שתחילה הכחישו השניים את דבר קיומו של האירוע, רק מאוחר יותר נזכרו בו על פרטי פרטיו, וגם גרסתם אודות מה שאירע שם מעוררת תמיהה ואינה מניחה את הדעת. לפיכך, קיבל בית הדין את עדות החוקרים על אף שאלו לא תיעדו את מה שבדיוק אירע ברכב. בהקשר זה, אף ציין בית הדין כי בהלכה יש התייחסות נרחבת למקרה בו נראית אשת איש מתייחדת עם נטען ב"מקום אופל" – מקום חשוך וצדדי שלא קיימת בו דריסת רגל בשעת לילה מאוחרת ולא צפוי שמאן־דהוא יופיע שם.

פרס על פירוק הבית

בהמשך, דחו דייני בית הדין את טענת בא כוחה של האישה לפיה גירושיה מהבעל נעשו בשל סכסוך ולא בגלל החשדות בדבר הרומן. זאת, שכן במעשה בית הדין לאחר סידור גט נכתב כי היא אסורה על הגבר, והיא אף הסכימה לכך כדי לזרז את סידור הגט. עוד נדחתה טענת ב"כ האישה כי יש לנקוט גישה מקילה משום שהמבקשים כבר חיים כידועים בציבור זה תקופה ארוכה, שכן למרות הרגישות הרבה למציאות זו, אין בכך כדי לשנות ולהתיר את מה שאסרה ההלכה היהודית. נקבע, כי אם יותר לשניים להינשא זה לזו, מקום בו הוכח שהיו ביניהם מעשים אשר גרמו לפירוק התא המשפחתי הקודם, תהיה בכך בחינה של חוטא נשכר ומתן פרס לאשת איש המקיימת קשר רומנטי קרוב עם גבר זר ולאחר מכן היא מבקשת להינשא לו. מחסום עקרוני זה, נקבע, הוא שעמד בבסיסה של תקנת חכמים שאסרה נישואי אשת איש עם גבר לאחר גירושיה מבעלה בגלל דבר כיעור. עוד ציין בית הדין כי המבקשים הודו בחקירתם כי הם התנשקו פה אל פה, אולם גם אם הייתה מתקבלת

לבסוף, דחה בית הדין את דרישת ב"כ המבקשים להיבדק במכונת אמת כדי להוכיח את אמיתות דבריהם  שהם לא קיימו יחסי אישות, וציין כי כלל בית הדין אינו מפנה ואינו סומך על בדיקות כאלה לצורך הכרעות במתן פסקי דין, בייחוד כאשר חומרי הראיות הובאו והניתוח ההלכתי בנושא הדיון הוברר ומוּצָה. סיבה נוספת לדחיית הבקשה מצא בית הדין בכך שהמבקשים התגלו כלא דוברי אמת במספר לא מבוטל של פרטים ולכאורה יש כאן חשש של דין מרומה.

תיק ‏211720/10‏