חדשות

בעתירה שהגישה ח"כ זועבי, יחד עם האגודה לזכויות האזרח וארגון עדאלה, נטען כי החלטת ועדת האתיקה של הכנסת, להרחיקה מדיוני ועדות הכנסת והמליאה בעקבות התבטאויותיה התקבלה בחוסר סמכות, היות שמדובר בהתבטאות שהיא חלק מחופש הביטוי הפוליטי וכלל אינה מוגדרת כעבירה אתית

חברת הכנסת חנין זועבי עתרה הבוקר (יום ג', 7.6) לבג"ץ יחד עם האגודה לזכויות האזרח וארגון עדאלה, בדרישה לבטל את השעייתה מדיוני הכנסת למשך שישה חודשים. לטענת העותרים, ההשעיה היא פגיעה בחופש הביטוי הפוליטי של זועבי ונעשתה בחוסר סמכות. 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

בעתירה לבג"ץ, מציינים עורכי הדין מאיסאנה מוראני וחסן ג'בארין מעדאלה, ודן יקיר מהאגודה לזכויות האזרח, כי החלטת ועדת האתיקה של הכנסת, להרחיק את ח"כ זועבי מדיוני ועדות הכנסת והמליאה למשך חצי שנה (עד לסוף ינואר 2015) בעקבות התבטאויותיה, התקבלה בחוסר סמכות, היות שמדובר בהתבטאות שהיא חלק מחופש הביטוי הפוליטי וכלל אינה מוגדרת כעבירה אתית. העותרים מציינים כי היועץ המשפטי לממשלה קבע כי אין מקום לפתוח בחקירה פלילית בחשד להסתה, בין השאר לאור העובדה שזועבי עצמה הסתייגה ממעשה החטיפה.

בעתירה מצוין כי העילה להרחקת ח"כ זועבי מדיוני הכנסת הם דברים שאמרה בראיון ברדיו, בעקבות חטיפתם (טרם היוודע דבר הרצח) של הנערים גיל-עד שער, אייל יפרח ונפתלי פרנקל:  "תראה [...] זה מוזר שאנשים שנמצאים תחת כיבוש וחיים חיים לא נורמליים ושחיים במציאות שבה ישראל חוטפת כל יום עצירים, זה מוזר לך שהם חוטפים [...] הם לא טרוריסטים. גם אם אני לא מסכימה איתם, הם אנשים שלא רואים שום פתח, שום פתח... הם אנשים שלא רואים שום פתח לשנות את המציאות שלהם, והם נאלצים להשתמש באמצעים האלה. עד שישראל תתפכח קצת עד שהאזרחים של ישראל, החברה בישראל, תתפכח קצת, ותראה את הסבל, תרגיש את הסבל של האחר".

המשפט "הם לא טרוריסטים" גרר מספר רב של תגובות בקרב הציבור. בהמשך, התבטאה ח"כ זועבי מספר פעמים בתקשורת העברית והערבית והצהירה כי היא מתנגדת לפגיעה באוכלוסייה אזרחית. לדבריה, המשפט "הם לא טרוריסטים" נבע מעמדתה העקרונית שלא להשתמש במונח "טרור" בתקשורת העברית, כיון שלהשקפתה, מונח זה משמש להצגה חד צדדית של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, באופן שממצב את הצד הישראלי כקורבן היחיד.

בעתירה מצוין כי החלטת ועדת האתיקה נגד ח"כ זועבי היא הסנקציה החריפה ביותר שננקטה אי פעם על ידי ועדת האתיקה של הכנסת בגין התבטאות כלשהי, והיא הפעם הראשונה שבה נענש ח"כ בגין התבטאות שאיננה איומים, הסתה, ניבול פה, השמצה, השפלה, הכפשה או ביזוי.

בדיקה של החלטות ועדת האתיקה של הכנסת מעלה כי הועדה נמנעה עד כה מענישה בגין התבטאויות חמורות רבות של ח"כים, חלקן נגד זועבי עצמה. כך למשל, התבטאות של ח"כ יעקב כ"ץ שכינה את התכנית ארץ נהדרת "תעמולה אנטישמית"; התבטאות של ח"כ מיכאל בן ארי שתיאר את אנשי שלום עכשיו כ"בוגדים שמתמסטלים בעמק האלכוהול", התבטאות של ח"כ אלי אפללו שכינה את ח"כ זועבי "בוגדת" ו"רוצחת", ושל ח"כ יוליה שמאלוב-ברקוביץ' שכינתה אותה "טרוריסטית ו"מחבלת", ועוד. מלבד ענישת ח"כ זועבי, העונש הכי חריף שהטילה ועדת האתיקה על ח"כ בשל התבטאות היה הרחקה מהכנסת ומהוועדות ליום אחד בלבד – החלטה נגד ח"כ אריה אלדד שהתבטא נגד ממשלת שרון-אולמרט באומרו "מי שהוציא שטח ריבוני ממדינת ישראל, דינו מיתה", התבטאות שלהערכת הוועדה היתה עלולה להוביל לאלימות ולליבוי היצרים.

בג"ץ 6706/14

לקריאה נוספת, ראו:

וינשטיין הורה לח"כ זועבי להתייצב בהקדם לחקירת המשטרה על התבטאויותיה

משוררת פרובוקציות