במסגרת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" בתביעה שהגיש עורך דין נגד העיתון מקור ראשון, קבע השופט צבי זילברטל כי בתביעות לשון הרע שבהן פוצל הדיון בין שאלת האחריות לשאלת הנזק, והנתבע אינו מכחיש את עצם הפרסום, על הנתבע להביא את ראיותיו תחילה, ללא הודאה בטענה כי הפרסום מהווה לשון הרע
בתביעות לשון הרע שבהן פוצל הדיון בין שאלת החבות לשאלת הנזק והנתבע אינו מכחיש את עצם הפרסום, על הנתבע להביא את ראיותיו תחילה, ללא הודאה בטענות לעניין הנזק או לעניין הטענה המשפטית כי הפרסום מהווה "לשון הרע". כך קבע בית המשפט העליון במסגרת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי".
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
המבקש, עו"ד אריה רוטר, הגיש לבית משפט השלום תביעת לשון הרע נגד העיתון "מקור ראשון", בגין פרסום כתבה שעניינה בצוות חקירה במשרד מבקר המדינה, שרוטר נמנה עם חבריו, שעסק בבדיקת פרשה שבגדרה נחקר היועץ לביטחון לאומי עוזי ארד על ידי השב"כ בנוגע להדלפת מידע סודי מלשכת ראש הממשלה. עו"ד רוטר, שבעברו כיהן בתפקיד יועץ משפטי בשב"כ, תואר בכתבה בין היתר כמי שעלול לטרפד את גילוי האמת ובכותרת המשנה אף נאמר עליו כי הוא "סוס טרויאני של השב"כ" במשרד מבקר המדינה. עוד נאמר בכתבה, כי במשרד המבקר "נלחשו הקבלות" בין תפקידו של עו"ד רוטר בחקירת הפרשה לבין חלקו של יוסי גינוסר בפרשת קו 300.
בכתב ההגנה לא הכחיש העיתון את פרסום הכתבה אך טען כי אין בה לשון הרע וכי מכל מקום, עומדות לו הגנות שונות מכוח הוראות החוק.
בית המשפט קיבל את בקשתו של עו"ד רוטר והורה על היפוך נטל הראיות, כך שמקור ראשון יחל בהבאתן, והוסיף כי בדברים שפורסמו יש לכאורה משום לשון הרע.
העיתון ערער על ההחלטה לבית המשפט המחוזי, אשר קיבל את הערעור וקבע כי נוכח הכחשתם של המשיבים את הקביעה שמדובר בדברי לשון הרע, יש בכך משום הכחשה של עילת התביעה ולא היה מקום להורות על היפוך הנטל. עוד ציין המחוזי כי ככל שמדובר בנטל הראיה, אין להידרש לסוגיות אלה אלא בסיום ההליך.
בית המשפט העליון קיבל את בקשת רשות הערעור שהגיש רוטר ודן בערעור לגופו. השופט צבי זילברטל הבהיר תחילה כי התדיינות שעניינה בירור תובענה לפיצויים בגין לשון הרע שונה בפרמטרים דיוניים אחדים מהתדיינות אזרחית אחרת ובעיקר בפיצול הדיון בין שאלת האחריות לשאלת הנזק ובזכות התובע להביא "ראיות סותרות", כקבוע בסעיף 18 לחוק. אשר לעניין הראשון, ציין השופט כי ככלל, ראוי שפיצול דיון בין שלב החבות ובין שלב הנזק יעשה רק במקרים חריגים. כאשר לא מפצלים את הדיון, התובע יתחיל בהבאת הראיות, אולם כאשר נעשה פיצול בין השלבים עשוי להיווצר מצב שהנתבע יחל בהבאת הראיות. זאת, אם הוא אינו מכחיש את עצם הפרסום ואת היותו המפרסם, שכן אז לא נותר לתובע להוכיח דבר.
השופט זילברטל הדגיש כי הקביעה כי פרסום מסוים מהווה לשון הרע לא נעשית על ידי עובדות וראיות אלא באמצעות טענות משפטיות. על כן, מדובר בהיבט מיוחד של "הודאה והדחה" המתקיים על אף שאין הודאה בטענות לעניין הנזק ועל אף שאין הודאה בטענה המשפטית כי הפרסום מהווה "לשון הרע".
לצד זאת הבהיר השופט זילברטל כי תנאי מוקדם לכך להיפוך סדר הבאת הראיות הוא שהדיון יפוצל באופן שתחילה תתברר סוגיית האחריות. השופט הזכיר עור די סעיף 18 לחוק מקנה לתובע את הזכות להביא ראיות לסתור את הראיות שהובאו על ידי הנתבע להוכיח קיומה של הגנה, באופן הפוטר אותו מהצורך להציג ראיות אלה בשלב מוקדם יותר. לפיכך, ההתדיינות בשאלה מי אמור להתחיל בהבאת הראיות לא הייתה מחויבת המציאות במקרה הנדון, שכן ממילא סעיף 18 לחוק מעניק למבקש את זכות "המילה האחרונה".
