בית המשפט לתביעות קטנות בעפולה קיבל את תביעתם של אב ובתו הקטינה נגד חברת "איקיוטק", ופסק להם פיצוי של אלף שקלים בגלל מכתב דרישה לתשלום חוב ששלח אליהם עו"ד מרדכי ניסים על עסקה שכביכול ביצעה הבת עם החברה. הרשמת הבכירה רביע ג'באלי קבעה כי ההתראה נשלחה שלא כדין ומבלי לבחון את קיומם של תנאי החיוב, וכי זו הטילה פחד בליבם של התובעים
התביעות נגד חברת איקיוטק לא מפסיקות להציף את בתי המשפט ונותנות את פירותיהם: הפעם מדובר באב ובתו בת ה-9 שלא ויתרו על הנזקים שהחברה גרמה להם בעקבות מכתב "דרישה לתשלום חוב והתראה לפני נקיטת הליכים" שקיבלו לביתם בדצמבר 2013. במכתב, ששלח עו"ד מרדכי ניסים המייצג את חברת איקיוטק, נטען כי הילדה בת ה-9 חייבת לחברה סך של 1,070 שקל, וכי היה ולא תשלם את החוב בתוך 14 יום ינקטו נגדה הליכים משפטיים.
לצד שמה של הילדה צוין מספר תעודת זהות ומספר טלפון נייד שאליו שויכה העסקה. בעקבות המכתב, פנה אביה של הילדה למשרדו של עורך הדין הן בפקס והן בדואר רשום, וביקש לקבל לידיו את מסמך ההתקשרות הנזכר בהתראה. זאת, נוכח עמדתו כי בתו לא ביצעה את העסקה הנטענת בהתחשב בכך שהייתה באותו מועד בת 9 שנים בלבד, וכי מספר תעודת הזהות המופיעה במכתב ההתראה אינו שלה, אלא של אמה. גם מספר הטלפון המופיע בדרישה אינו שלו, של בתו או של מי מבני משפחתם.
לאחר שפנייתו של האב לא נענתה, הגישו האב ובתו תביעה לבית משפט לתביעות קטנות בעפולה נגד איקיוטק ועוה"ד ניסים בדרישה לפצות אותם על ההוצאות שנגרמו להם בשל משלוח המכתב בדואר ובפקס, ובגין הנזק הנפשי והחרדות שנגרמו לילדה בשל הדרישה שנשלחה ללא ביסוס ראייתי.
איקיוטק טענה מנגד כי לא היה מקום להגשת כתב התביעה נגד עורך דינה, וכי הילדה חתמה עם החברה על הסכם אינטרנטי. עוד הוסיפה כי היא השיבה למכתבו של האב, שלא כנטען על ידו. בנוסף, הגישה החברה תביעה שכנגד (חרף העובדה שהדבר לא הותר לה) בה נתבעו האב ובתו לשלם לה סך של 2,280 שקל.
מכתב התראה מעו"ד - אלמנט מהלך אימה
הרשמת הבכירה רביע ג'באלי קיבלה כאמור את התביעה העיקרית של האב ובתו נגד חברת איקיוטק. ראשית, בכל הנוגע לתביעה שכנגד הבהירה הרשמת ג'באלי כי זו הוגשה שלא במסגרת המועד שנקצב בחוק וללא רשות בית המשפט ולפיכך אין לדון בה. כמו כן, באשר לעצם הגשת התביעה נגד עורך דינה של איקיוטק, סברה הרשמת כי ברור שלא היה מקום לתבוע אותו באופן אישי, אולם אין להיעתר לבקשתו לחייב את התובעים בהוצאות לדוגמה בשל כך, שכן בשום שלב לא הוגשה בקשה למחיקתו כנתבע.
אשר לתביעה העיקרית נגד איקיוטק, קבעה הרשמת ג'באלי כי איקיוטק לא הוכיחה שהיה לה בסיס משפטי למשלוח מכתב ההתראה לילדה. בעניין זה, העיד עורך הדין ניסים כי חיוב הלקוח מתחיל לאחר "זיהוי כפול", כלומר לאחר הזנת תעודת זהות וקבלת מסרון עם קוד משתמש המוזן דרך המחשב. דא עקא, שהחברה לא הוכיחה שילדה אכן קיבלה מסרון כזה או כי הזינה את קוד המשתמש למחשב, ובכך למעשה לא הוכיחה שהתקיימו התנאים לחיוב.
מלבד זאת, איקיוטק לא הציגה ראיות כדי לסתור פלט שיחת צ'אט שנערכה בין האב ובתו לבין חברת אורנג', בה אישר נציג החברה כי מספר הטלפון הנייד שצוין במכתב אינו בבעלותם או בבעלות בני משפחתם. עוד תמה בית המשפט מדוע איקיוטק אינה בודקת שאכן התקיים השלב השני של הזיהוי הכפול, לפני שהיא שולחת מכתב התראה, ומדוע הבדיקה נעשית רק בדיעבד ורק לאחר קבלת פניה מטעם הלקוח על מכתב התראה הנשלח אליו.
עוד הדגישה הרשמת ג'באלי כי מכתב התראה מעורך דין אינו עניין של 'מה בכך', וכי היחס הנפשי שמכתב כזה מעורר אצל הנמען הוא אלמנט שיש לקחת אותו בחשבון. במקרה זה, לפי נוסח ההתראה היה על הילדה לשלם את החוב בתוך שבועיים או לשכנע את עורך דינה של איקיוטק מדוע הוא אינו חייב בתשלום, אבל למרות שניסה לעשות כן לא קיבל מענה ולכן פחד שיתבעו אותו.
על כך טען עוה"ד ניסים כי הטיפול בתביעה הוקפא לאחר קבלת מכתבו של האב, אבל ממכתב ה"תגובה" לפנייה שהציג עורך הדין עולה כי איקיוטק בכלל דחתה את טענותיו של האב והציעה לו לפנים משורת הדין לשלם את סכום הקרן בלבד. גם זאת, בתוך 14 יום, שאם לא כן יופעלו נגדו "כל האמצעים החוקיים העומדים לרשותה" של החברה.
כמו כן, עדות האב הותירה רושם אמין ומהימן על הרשמת, לפיה מעולם לא נמסר לו כי הטיפול בעניין בתו הוקפא וכי לא קיבל תשובה מאיקיוטק עד שנאלץ להגיש את התביעה. לכן פסק בית המשפט כי ההתראה נשלחה לילדה שלא כדין ומבלי לברר את התקיימותם של שני שלבי הזיהוי הכפול, שהם תנאי לביצוע העסקה ותחילת החיוב, ולכן איקיוטק חבה בנזקים שגרמה ההתראה ששיגרה.
התראה מעורך דין לא נשלחת בחלל ריק
באשר לנזק הנפשי שנגרם בעקבות משלוח ההתראה, שוכנעה הרשמת ג'באלי מדבריו של האב-התובע כי ההתראה לא נשלחה "בחלל ריק", וכי בחיפושיו באינטרנט נתקל בחומר רב על התנהלותה של איקיוטק כלפי אנשים אחרים שנפגעו גם הם והדבר עורר בו בהלה.
בנוסף, עורך דינה של חברת איקיוטק בעצמו הודה שהחברה תבעה למעלה מ-100 אלף איש (!), ולכן פחדו של התובע שמא ייתבע על ידי החברה לא היה מנותק מהמציאות. לפיכך, נקבע כי ההתראה הטילה פחד בליבם של התובעים מבחינה סובייקטיבית, אך גם מבחינה אובייקטיבית אופן ניסוחה היה מטיל פחד בלב אזרח שומר חוק שטוען שאין לו חוב.
לסיכום, התביעה נגד איקיוטק התקבלה במלואה. איקיוטק חויבה לשלם לתובעים סך של 1,000 שקלים, בתוספת הוצאות משפט בסך 300 שקלים. התביעה נגד עורך דינה של החברה נדחתה, והתביעה שכנגד שהגישה איקיוטק נמחקה.
לקריאה נוספת, ראו:
ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין תחקור את פרשת דרישות החוב של איקיוטק
