וגם: מתי הורה שנשאר עם הילד בחו"ל עקב הלחימה נחשב למי שחטף אותו, האם להאריך את צו ההרחקה לבעל אלים, אף שהוא חסר לילדים כעת והאם כדאי להשהות את הליכי הגירושין ולהפסיד יתרון בבית הדין הרבני. עו"ד עינבר לב מציגה את הדילמות הקשות שעולות על רקע המצב הביטחוני
בחודש האחרון ניכרת עלייה בפניות מצוקה של נשים וגברים הנמצאים במשבר שהתגלע או החריף בשל המצב הביטחוני המתמשך. לדברי עו"ד עינבר לב, המתמחה בדיני משפחה, גירושין, מאבקי ירושה ועזבונות, בני זוג רבים, המצויים כבר בסכסוך גירושין, מנסים לשמור אותו על אש קטנה, כדי לא לחשוף את הילדים למתחים נוספים בתקופה כל כך מאתגרת.
אחרים נמצאים בדילמה קשה ביותר, מפני שההתעכבות שלהם בנקיטת צעדים משפטיים עלולה לפגוע בהם קשות.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
גבר תפס את אשתו בוגדת בו, ואף תיעד את הבגידה באמצעות חוקר פרטי. יום לאחר שהתעמת על כך עם האישה ודרש ממנה לעזוב את הבית, פרץ מבצע "צוק איתן", והקלפים נטרפו. כעת חושש הבעל שהאישה תקדים אותו בהגשת התביעה לבית משפט למשפחה, שם לתיעוד בגידה אין כל משמעות. לדברי עו"ד לב, הבעל עומד בפני דילמה לא פשוטה. מצד אחד, הוכחת בגידה של האישה עשויה לזכות אותו במאות אלפי שקלים במסגרת חלוקת רכוש, אם העניין יגיע לפתחו של בית הדין הרבני. מצד שני, הגשת תביעה לגירושין עלולה לגרום להחרפת הסכסוך בין בני הזוג, ולפגוע קשות בילדים, דווקא כאשר כולם מסוגרים בבית מחשש לפגיעת הרקטות.
הדיינים יתחשבו
"נשים רבות מתייעצות איתי לאחרונה סביב המצב הביטחוני, ומביעות חשש להתחיל מהלך משפטי כנגד הבעל, משום שהוא זה שמרגיע את הילדים בזמן האזעקות", אומרת עו"ד לב. "ההכרעה בנוגע להמשך הצעדים המשפטיים, כאילו אין מלחמה בחוץ, היא מאוד קשה וסובייקטיבית, ומשתנה ממקרה למקרה. באופן עקרוני, אני תמיד אומרת לצדדים 'תחשבו קודם כל על הילדים – כי פגיעה בהם בכלל לא נמדדת בכסף'".
לדברי עו"ד לב, "כאשר הצדדים עלולים לאבד יתרונות גדולים, כמו במקרה של מירוץ סמכויות בבתי המשפט ובתי הדין, עדיף לשים את הדברים על השולחן – להגיש את התביעה, אך במקביל לתקשר עם בן הזוג ולהגיע עימו להסכמות על הפסקת אש, לטובת הילדים".
עו"ד לב מוסיפה כי "גם אם האישה לא תפעל נגד הגבר, למרות שגילתה כי הוא בוגד בה, הדבר לא יעלה ולא יוריד בסיכויים שתקבל את מלוא זכויותיה מבית הדין הרבני. הדיינים יתחשבו בכך שלא פעלה בשל המלחמה, ולא יקבלו את טענת הגבר על כך שויתרה לו על בגידתו.
עם זאת, מציינת עו"ד לב, "אם האישה אינה יכולה לסבול עוד את הבעל בקרבתה, והמתח בבית הופך לבלתי נסבל – שווה במקרה כזה להעביר את הילדים לסבים, או לפצל את המגורים, ולהעביר את הילדים אל ההורה שגר במקום מרוחק מהחזית, בתירוץ של הגברת הביטחון ותוך הסתרת האמת מהילדים, עד לאחר שוך הקרבות".
כשביקור משפחתי הופך לחטיפה
"בני זוג שאינם ילידי הארץ עלולים לחוש על בשרם את מצב הלחימה בצורה הרבה יותר קיצונית מאשר ישראלים מבטן ומלידה", אומרת עו"ד לב. "רבים מהם מבקשים לצאת עם הילדים לחופשת מולדת בארצותיהם לרגל המצב, אך אז מתעוררת השאלה האם פעולה כזו אינה מהווה בסיס לחטיפה – כלומר הגירה ללא רשות למדינה אחרת".
כך ארע למשל, לפני מספר שבועות, עת צלצל אל עו"ד עינבר לב גבר ישראלי במצוקה, וסיפר כי אשתו, אמריקנית במקור, טסה לביקור משפחתי בניו יורק עם ילדיה מספר ימים לפני תחילת המבצע, וכעת היא לא מעוניינת לחזור לישראל – עד שהעניינים יירגעו. לדבריו, הם הסתכסכו לפני הנסיעה, ובעבר היא אף הביעה את רצונה לעקור לארצות הברית אך הוא סירב לכך. כעת הוא מפחד שהשהייה הארוכה בחו"ל עלולה להפוך להגירה הלכה ולמעשה, אם לא ימהר לפעול משפטית.
"במצב שבו האישה מסרבת לחזור לארץ מכל סיבה שהיא, לרבות סיבת המלחמה, הרי שהיא מבצעת חטיפה" אומרת עו"ד לב. "צריך לזכור כי הילדים הם אזרחים ישראלים, הסביבה הקבועה שלהם היא ישראל, ובני הזוג הסכימו לגדלם בישראל. מצב זה עלול להשתנות, אם הילדים ישהו כמה חודשים בסביבה חדשה – אז תוכל האישה לטעון כי לא מדובר בחטיפה, וכי הילדים התרגלו לחייהם בארה"ב ואין לעקור אותם מסביבתם החדשה". לדבריה, במקרה כזה יש להבהיר את המצב המשפטי לאישה, להתרות בה לחזור לארץ לאלתר, ואם היא לא משתפת פעולה, מומלץ לעתור בבקשה בהולה לחטיפה תחת אמנת האג, אשר עליה חתומה בין היתר ארה"ב. במקרה כזה, יינתן צו בארה"ב, או בכל מדינה החתומה על אמנת האג שבה שוהים הילדים, והם יוחזרו לארץ מכוח החוק.
"ככל שהבעל יקדים ויבצע את העתירה לבית המשפט, כך סיכוייו להצליח גבוהים יותר, שכן המבחן הוא סובייקטיבי", מדגישה עו"ד לב. בין היתר נבחנות שאלות כגון האם הילדים פיתחו חיים חדשים במדינה שאליה נחטפו והתרגלו אליהם או האם הם רשומים שם לבית ספר ".
אלימות או טילים
אל עו"ד לב הגיעו גם פניות מנשים שהחלו בהליכים להרחקת בעליהן בשל אלימות, אך בשל המלחמה, הנשים מתלבטות האם להמשיך בנקיטת הצעדים הללו. כזה הוא, למשל, המקרה של א', אישה אשר התלוננה על אלימות מצד בעלה במשטרה, בטרם החריף המצב הביטחוני, ואף הרחיקה אותו מהבית במסגרת צו הרחקה. אלא שכעת, לדבריה, הוא מאד חסר לילדים, והיא ניצבת בפני דילמה – האם להסכים לחזרתו הביתה, או לחדש את צו ההרחקה.
התשובה של עו"ד לב במקרה זה היא חד משמעית: לא לאפשר לגבר לחזור הביתה. "כל אדם סביר, לרבות השופט, יבין כי אדם שהורחק מביתו, הורחק מהסיבה שהוא מסכן את אשתו או את ילדיו", מסבירה עו"ד לב. "האם אדם שמסכן את בני ביתו יכול להועיל להם בשעת נפילת טילים? אם האישה תחזיר אותו לביתם, הרי שבעצם המעשה היא תוכיח כי צו ההרחקה הוצא שלא בתום לב והדבר ישמש נגדה ביתר ההליכים בתיק".
במקרה אחר, פנתה אישה לעו"ד לב בשאלה שמציקה לזוגות רבים בישראל בימים אלה. לדברי האישה, היא ובעלה חלוקים מאד בדעותיהם הפוליטיות, ומאז הלחימה הוויכוחים ביניהם עלו מדרגה, עד כדי מריבות שעומדות על סף אלימות. האישה הביעה את חששה ותהתה האם מחלוקות פוליטיות מצדיקות גירושין בבית הדין הרבני.
לדברי עו"ד לב, כל מחלוקת, תהא אשר תהא, אשר מולידה אלימות מצדיקה הגנה על האדם שחווה את האלימות. לפיכך, "בין אם בני הזוג רבו על כוס השוקו שנשפך ובין אם על עניינים פוליטיים, ותוך כדי המריבה נקט צד אחד באלימות כנגד הצד השני, הרי שיש עילה להרחקתו של התוקפן מהקורבן. מחלוקות פוליטיות אינן עילה לגירושין, אולם אלימות – בהחלט כן", היא מסכמת.
