חדשות

עורך דינו של החשוד תהה האם ניתן להחשיד בהסתה לגזענות בשל התבטאות אומללה שנכתבה בפייסבוק לעיני 20 חברים. השופט איתי הרמלין החזיר את האירוע לממדיו הראויים וציין: "במדינה דמוקרטית המקדשת את חופש הביטוי, אין מקום למעצרם של אנשים בשל התבטאות בלבד"

בית משפט השלום בתל אביב שחרר בערבות ובתנאים תושב השטחים שכתב בפייסבוק "מוות ליהודים" לצד תמונה של טנק שרוף, ונעצר בחשד להסתה לגזענות. השופט איתי הרמלין החזיר את האירוע לממדיו הראויים וציין כי במדינה המקדשת את חופש הביטוי, אין מקום למעצרם של אנשים בשל התבטאות בלבד.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

החשוד נעצר בחשד לביצוע עבירות של שהייה בלתי חוקית בישראל והסתה לגזענות, והפרקליטות ביקשה להאריך את מעצרו. לטענתה, הוא פרסם בעמוד הפייסבוק שלו קריאות נגד ישראל ונגד יהודים, על רקע מבצע צוק איתן. אדם אחר שראה את הפרסום בפייסבוק נבהל, לטענת הפרקליטות, והתלונן במשטרה.

עורך דינו של החשוד תהה האם ניתן להחשיד אדם בעבירה של הסתה לגזענות בשל התבטאויות אומללות שנכתבו או לא נכתבו בפייסבוק, כשיש לו 20 חברים בפייסבוק, והאם ניתן להגדיר זאת כעבירה פלילית. "אני מניח שבתקופה קשה זו גם יהודים וגם ערבים מתבטאים באופן שאינו מבטא את האישיות שלהם באופן רגיל", אמר ב"כ החשוד. "גם אנשים כמו פוליטיקאים ושרים מתבטאים בימים אלה בצורה בוטה".

הסניגור ציין בנוסף כי החשוד עובד ומתפרנס בארץ, וכי חבריו הם יהודים ברובם וגם הם מתנגדים למבצע בעזה. "לבוא ולעצור אנשים על התבטאות בפייסבוק – זה חסר טעם", אמר עורך הדין, וביקש מבית המשפט להורות על שחרורו בתנאים כרגיל בשחרור שב"ח.

השופט איתי הרמלין, שמונה לאחרונה לשופט בית משפט השלום לאחר ששימש במשך שנים סנגור מוביל בסנגוריה הציבורית, קיבל את עמדת הסניגור וציין כי "מדובר בתקופה של מתח ביטחוני וחברתי, שמשלהבת את היצרים וגורמת לאנשים להתבטא לעיתים בתוקפנות ותוך פגיעה ברגשות הזולת. עדיין, במדינה דמוקרטית המקדשת את חופש הביטוי, אין מקום למעצרם של אנשים בשל התבטאויות בלבד, כל עוד לא מדובר בשידול לביצוע עבירה או בקריאה מובהקת לפגוע באחר".

במקרה זה, ציין השופט הרמלין את התרשמותו כי מדובר לכל היותר "בהתבטאויות בעלמא, שהן פרי של התלהטות היצרים הכללית, שהיא כמובן מצערת", וקבע כי ניתן להסתפק בחלופת מעצר הולמת.

השופט העיר כי מעצר שלפני הגשת כתב אישום נועד לצרכי חקירה בלבד, להבדיל מצרכי ענישה או הרתעה. "השאלה הטעונה הכרעה בבקשה זו אינה, אפוא, אם החשוד ראוי לעונש בגין המעשים שבביצועם נחשד או אם יהא במעצרו כדי להרתיע עבריינים בכוח, אלא אך ורק אם מעצרו אמנם חיוני ונדרש לצרכי החקירה. יתר על כן, כמצוות המחוקק, גם בהתקיים חשד סביר ועילת מעצר על בית המשפט לבחון אם ניתן להשיג את מטרת המעצר האמורה בדרך חלופית של שחרור בערובה ובתנאים אשר פגיעתם בחירותו של החשוד פחותה מזו של מעצר".

מ"י 45877-07-14

לקריאה נוספת, ראו:

פרסמתם דעה פוליטית בפייסבוק? אתם עלולים למצוא את עצמכם מפוטרים