חדשות

עתירתו של עו"ד מיכאל שרון אינה תוקפת את תוכנו של הנוהל השנוי במחלוקת, אלא מערערת על עצם סמכותו של נשיא ביהמ"ש העליון לקבוע כללים והנחיות, העלולים להתפרש כהתערבות בשיקול הדעת השיפוטי של השופטים

עתירה נדירה הוגשה לבג"ץ נגד נשיא בית המשפט העליון, ד"ר אשר גרוניס, על החלטתו המנהלית בכל הנוגע למדיניות השיפוטית הראויה בבקשות שמגישים עורכי הדין לדחיית דיונים. עו"ד מיכאל שרון מפתח תקווה טוען בעתירתו לבג"ץ כי "נוהל טיפול בבקשות לשינוי מועדי דיון" ניתן על ידי הנשיא גרוניס בחוסר סמכות או תוך חריגה מסמכות. השופט נעם סולברג החליט להעביר את העתירה לדיון לפני הרכב של שלושה שופטים, וקבע כי תגובה מקדמית תוגש עד 21 יום לפני מועד הדיון שייקבע.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

עו"ד שרון טוען כי עתירתו אינה מופנית כנגד התוכן של הנוהל, השנוי במחלוקת בקרב עורכי הדין והשופטים, כי אם כנגד עצם סמכותו של נשיא בית המשפט העליון לקבוע הוראות נוהל או כללים והנחיות למיניהם. "העתירה נועדה אך ורק לצורך השמירה על עיקרון החוקיות, לפיו הכול כפופים לדין ואין איש מורם מן הדין, לרבות, ואולי במיוחד, המשיב, כב' נשיא בית המשפט העליון", נטען בעתירה לבג"ץ.

העותר, עורך דין שעוסק במשפט האזרחי המופיע תדיר בפני בתי המשפט לדרגותיהם, קובל בפני שופטי בג"ץ על שנדרש הוא לעתים, ככל עורך דין אחר, להגיש "בקשה לשינוי מועד דיון".

כבר לפני ארבע שנים פנה עוה"ד שרון לנשיאה דאז, דורית ביניש, שכזכור הוציאה בזמנו נוהל דומה לדחיית דיונים. הרשמת דנה כהן לקח השיבה לו אז כי "מכוח היותו של נשיא בית המשפט העליון עומד בראש המערכת השיפוטית ואחראי, במשותף עם שר המשפטים, לניהול המערכת, קיימת בידי הנשיא הסמכות להנחות את השופטים בעניינים הנוגעים לסדרי העבודה ולניהול הדיונים. המדובר בסמכות לקבוע נהלי עבודה וטיפול בתיקי בתי המשפט, ואין המדובר בתקנות בדרג של חקיקת משנה".

עוד הבהירה בתשובתה הרשמת כהן לקח כי אין בנהלים שקבעה אז הנשיאה ביניש "כדי לכבול או להחליף את שיקול דעתם של השופטים בבואם להכריע בבקשות לדחיית מועדי דיון, בהתאם למכלול השיקולים הרלוונטיים לעניין ולהתחשב בנסיבותיו של המקרה הבא לפניהם". 

אלא שעו"ד שרון סירב להשלים עם התשובה, ועם פרסום הנוהל החדש של הנשיא גרוניס, פנה שוב ללשכת הנשיא בנושא במכתב מנומק בטיעונים משפטיים. ד"ר קרן אזולאי, עוזרת משפטית בכירה לנשיא גרוניס, הפנתה את עו"ד שרון למכתב התשובה שנשלח אליו על ידי הרשמת כהן לקח, והוסיפה כי "מקורות סמכות אלה לא השתנו עם חילופי הנשיאים בבית המשפט העליון. נוהל הנשיא א' גרוניס לטיפול בבקשה לשינוי מועדי דיון מהווה עדכון של נוהל הדחיות הקודם. נוהל הנשיא מבוסס, כאמור במכתבה של השופטת כהן לקח, על סמכות הנשיא לקבוע הנחיות פנימיות הנוגעות למועדי הדיונים ולסדרי העבודה ברשות השופטת. הנוהל מהווה הנחייה באשר לקריטריונים המרכזיים שראוי שיעמדו לעיני השופטים בעת הפעלת סמכותם".

לטענתו של עו"ד שרון בעתירתו לבג"ץ, חרף הכינוי של הוראות הנוהל "הנחיות פנימיות", אין לראות בהן כאלה כי הן מהוות במהותן "תקנות בנות פועל תחיקתי" על פי המבחנים שנקבעו בפסיקה. על פי חוק יסוד השפיטה וחוק בתי המשפט, הסמכות להתקין תקנות יוחדה רק שר, ובמקרה זה שר המשפטים, ולא נשיא בית המשפט העליון. מהנשיא, או ממנהל בתי המשפט, רק נדרשת הסכמה לתקנות שיתקין שר המשפטים.

מהעתירה עולה עוד כי "התקנת 'הוראות נוהל' על ידי נשיא בית המשפט העליון, המופנות אל כלל שופטי ורשמי מערכת המשפט בישראל, וחלות על כל תיק המתנהל במערכת המשפט, בו מתבקש שינוי מועד דיון, עלולה להתפרש, חלילה, כהתערבות בשיקול הדעת השיפוטי, שיקול דעת שלפי הוראות 2 לחוק יסוד: השפיטה, מסור אך ורק לשופט או לרשם בית המשפט היושב לדין".

בג"ץ 4703/14

לקריאה נוספת, ראו:

סוף לדחיות הדיונים ולסחבת: עומס עבודה של עו"ד לא יהיה שיקול בדחיית מועד

מחקר חדש: עורכי הדין אחראים ל-95% מהבקשות השונות לדחיית דיונים

נשיא ביהמ"ש העליון: "אוי למדינה שמערכת המשפט שלה אינה זוכה לאמון הציבור"