ביהמ"ש דחה תביעת זכות יוצרים שהגישה החברה המפיקה את ערוצי הספורט בכבלים נגד בית עסק שהקרין משחק כדורגל, ומתח ביקורת על התנהלותה הבעייתית של חברת הוט, המתקינה תשתית וציוד בבית עסק באמצעות חוזה אחיד שנועד להתקנה ביתית
בית משפט השלום דחה תביעה שהגישה חברת צ'רלטון נגד בעל עסק, בטענה להקרנה פומבית של משחק כדורגל ששודר באחד מערוציה. השופטת קרן אניספלד קבעה כי צ'רלטון לא הוכיחה די הצורך את פרטיו של השידור המפר, או את היותה בעלת הרישיון לשדר את המשחק. בשולי הדברים העירה השופטת כי התנהלותה של חברת הוט, שאליה נשלחה הודעת צד ג', לוקה בפגם נוכח התקנת ציוד בבתי עסק תוך שימוש בחוזה שנועד להתקנה ביתית.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
הנתבע מנהל ומפעיל בית עסק לממכר דברי מתיקה ומשקאות וכן טפסי הימורים מסוג לוטו וטוטו. בבית העסק מותקן מכשיר טלוויזיה, שבו מוקרנים על גבי מסך מפוצל הגרלת הקינו ושידורי טלוויזיה. באחד הימים, ביקר במקום חוקר פרטי שפעל בשליחות התובעת, חברת צ'רלטון, המפיקה ערוצי ספורט בכבלים ובלוויין, ותיעד במצלמה סמויה הקרנה של אחד מערוציה, שבו שודר באותה עת משחק כדורגל מהליגה האנגלית.
● היעדר זכות מוכחת כלפי בעל הזכויות בחו"ל
אין חולק כי במועד הקובע הנתבע לא התקשר עם צ'רלטון בהסכם שהתיר לו לשדר את ערוציה בהקרנה פומבית, וכי באותו מועד נכחו במקום גם לקוחות אחדים של בית העסק. משכך, טענה צ'רלטון כי ההקרנה האמורה עלתה כדי הפרת זכויות היוצרים שלה ועל כן הגישה תביעה לפיצוי בסך של 85 אלף שקל.
הנתבע כפר בטענות וטען כי הטלוויזיה המותקנת בבית העסק נועדה לשימושו הפרטי בלבד, אינה משרתת את לקוחות העסק ושימושו בה בא בגדר המנוי שרכש לבית העסק מחברת "הוט". לחלופין טען כי אם תתקבל עמדתה של צ'רלטון, אזי יש לקבוע כי חברת הוט הכשילה אותו בכך שהתקינה את ערוצי הספורט של צ'רלטון בבית העסק, על יסוד מסמך התקשרות שמתייחס לשימוש בבית הלקוח.
לאור האמור, שלח הנתבע הודעת צד שלישי לחברת הוט. זו, מצדה, כפרה בחבותה כלפי הנתבע, והטעימה שמסמכי ההתקשרות שנערכו ונחתמו בינה לבינו הבהירו היטב מה השימוש המותר לנתבע בחבילת הערוצים שרכש ומהו שימוש שאיננו כזה.
השופטת קרן אניספלד דחתה את התביעה וקבעה כי לשם הוכחת זכות היוצרים בשידור היה על צ'רלטון להוכיח באיזה משדר מדובר, מה התוכן שהוקרן בו, מה פרטי המשחק שהוקרן, מי היו הצדדים לו ובאיזו ליגה הוא התקיים. עוד היה עליה לבאר באיזה מערוציה שודר המשחק ולהציג לוח שידורים למועד הקובע אשר יראה כי המשחק אכן הוקרן באותו יום בערוץ בשידור חי. השופטת ציינה כי דבר מכל אלה לא נעשה, מבלי לספק לכך הסבר, ואילו איכותו הירודה של הקטע שתיעד החוקר אינה מאפשרת לזהות מתוך צפייה אם בכלל מדובר בערוץ של התובעת ואם עסקינן בשידור חי אם לאו.
השופטת הוסיפה כי גם הנדבך ההסכמי לא הוכח – קרי, היותה של התובעת בעלת היתר או רישיון מטעם בעל הזכויות במשחקי הליגה האנגלית לשדר את המשחק. משכך, בהיעדר זכות מוכחת כלפי בעל הזכויות בחו"ל, אין התובעת עשויה להישמע בטענה כי היא רשאית לבצע בשידור פעולה כלשהי – שאם לא כן תיחשב היא עצמה כמפרת זכות של אחר.
הסכם אחד לבית ולעסק
לאור האמור, קבעה השופטת אניספלד כי אין מנוס מלקבוע כי לא הוכחה די הצורך הפרת זכות כלשהי של צ'רלטון, ולכן אין להידרש לטענות הנתבע נגד חברת הוט. עם זאת, השופטת העירה כי קיים טעם לפגם בהתנהלותה של חברת הכבלים, המתבטא בכך שזו מתקינה תשתית וציוד בבית עסק מבלי להחתים את המזמין על הסכם יעודי שיתייחס לכך שמדובר בהתקנה בבית עסק. תחת זאת, עושה החברה שימוש בחוזה אחיד שנועד להתקנה ביתית, ולפיו "שידורי הכבלים מיועדים אך ורק לצפייה של הלקוח, בני משפחתו ואורחיו, בבית הלקוח". לדעת השופטת, מדובר בסעיף תמוה שהוט לא ידעה לבארו.
עוד ציינה השופטת את הסיפא לאותו סעיף, לפיו הלקוח לא ישתמש בשידורי הכבלים לצרכים מסחריים או להשמעה פומבית – "אלא אם כן ניתנה לכך הסכמה, מראש ובכתב, חתומה בידי החברה". השופטת הבהירה כי גם סעיף זה לוקה בפגם שכן הוט כלל אינה רשאית להתיר למי מלקוחותיה ביצוע של הקרנה פומבית, וזכות זו שמורה לבעלי תוכן כדוגמת צ'רלטון. "יש טעם לפגם בכך שהסכם ההתקשרות של הוט טומן בחובו אמירות מתעתעות שכאלה, וקשה להלום שהתקשרותה עם לקוחותיה לא תעשה על בסיס הסכם אחד היאה לבית מגורים והסכם נפרד ושונה המותאם לבית עסק", ציינה השופטת, "כשבכל אחד מהם תיכללנה הוראות מתאימות לסוג ההתקנה שבוצעה בפועל ולטיבו הממשי של אתר ההתקנה".
לקריאה נוספת, ראו:
בר שהקרין משחק ספורט ישלם לחברת צ'רלטון 20 אלף שקל על הפרת זכות יוצרים
