לטענת הלשכה, ההתערבות החריגה של המחוקק תפגע ברוכשי הדירות ותהפוך את עבודת עורך הדין לבלתי משתלמת ובלתי חוקית: "תנאי השוק וריבוי עורכי הדין עשו את שלהם. עורכי דין מלווים עסקאות מכר במחירים נמוכים מאוד, וברור שהם לא יכולים לבצע את המוטל עליהם בסכום הזה"
לשכת עורכי הדין עתרה אתמול (ב', 23.6) לבג"ץ נגד חוק המכר, לפיו יוגבל שכר טרחת עורך דין בעסקת רכישת דירה מקבלן. החוק אמור להיכנס לתוקפו ב-10 לספטמבר הקרוב והלשכה ביקשה לקיים דיון דחוף בעתירתה נגד החוק.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
בחוק המכר (דירות) (תיקון – איסור גביית ההוצאות המשפטיות בידי עורך דין מרוכש דירה), התשע"ג-2013, מוצע להגביל את שכר טרחת עורך הדין בעסקת רכישת דירה מקבלן לפי מדרגות שייקבעו על ידי שר השיכון והבינוי. הכוונה היא ששכר הטרחה שייקבע השר בתקנות לא יעלה על 0.5% ממחיר הדירה או 5,000 שקל, לפי הנמוך מביניהם.
העתירה לבג"ץ הוגשה באמצעות עוה"ד אילן בומבך ויריב רונן, ובהמשך לפעילות פורום קניין ומקרקעין בלשכה, בראשות עוה"ד יורם חגבי חגי ומוטי בניאן.
בעתירה מוסבר כי החוק אינו מידתי ואינו סביר, וכי התערבות המחוקק בחיי המסחר ובשכרם של בעלי מקצועות חופשיים תביא לפגיעה חמורה בחופש העיסוק. קביעת תעריף מקסימלי לשכר הטרחה של עורכי הדין היא התערבות חריגה ביותר של המחוקק.
הסכום הראוי בעיני ח"כ שטרית
הלשכה טענה עוד כי החוק לוקה בפגיעה בלתי מידתית בחופש העיסוק ובחירות ההתקשרות החוזית, במובן זה שאין יחס רציונלי בין תכליותיו ובין הוראותיו, ועל כן פתוחה הדרך להשיג על חוקתיותו בפני בג"ץ. הלכה למעשה, ההוראות החדשות בחוק גורמות לעורכי הדין להפר את חוק לשכת עורכי הדין ואת כללי האתיקה המקצועית – הן בכך שהן כופות לקוח על עורך הדין, והן בכך שהן מחייבות אותו לקבל כשכר טרחה כספים עבור שירותים שאינם רלוונטיים לעיסוקו המקצועי.
בעתירה נטען, בין השאר, כי התיקון לחוק נחקק ללא כל תשתית מחקרית או עובדתית הולמת, אלא בעקבות שיחות עלומות של יוזם החוק, ח"כ מאיר שטרית (התנועה), עם גורמים בשוק הנדל"ן ותחושותיו לגבי מה שראוי והוגן לציבור עורכי הדין. התיקון לחוק נחקק בניגוד לעמדתה המפורשת של התאחדות בוני הארץ (לשעבר התאחדות הקבלנים), אשר הבהירה לחברי ועדת הכלכלה כי תיקון זה לא יביא לתכלית המקווה – הוזלת מחירי הדירות, ותחת זאת תגולגל ההוצאה ש"נחסכת" בחזרה לרוכש הדירה, עקב התייקרות עלויות הקבלן.
"תיקון 7 לא רק שלא יביא תועלת, אלא שנזקו יהיה עצום ורב לנוכח הפיכת עבודתם של עורכי הדין לבלתי משתלמת ולבלתי חוקית, ולבסוף – לבלתי אפשרית", טוענים עוה"ד בומבך ורונן בעתירה לבג"ץ. "כל זאת, בשעה שדווקא עבודתם זו בתחום כה רגיש של רכישת דירה ורישומה התקין, היא עבודה מקצועית שצריכה לזכות בעידודו של המחוקק ולא בניגוחו הקנטרני".
עוד טוענת הלשכה בעתירתה לבג"ץ כי התיקון לחוק המכר המבקש להגביל את שכר טרחתו של עורך הדין, "מדובר בהשתלת איבר מלאכותית, שמנוגדת לתכליתו המקורית של חוק המכר ולמטרתו. מה בין חוק המכר ובין שכר טרחה שדורש עורך דין בגין עבודה מקצועית שהוא מבצע עבור הקבלן? מדוע לא הוגבלה התמורה של המהנדסים? האדרכלים? החשמלאים? יצרני המטבחים?".
רוב תביעות הרשלנות – בעסקאות מקרקעין
הלשכה מטילה ספק בעתירתה לבג"ץ בתועלת שתצמח לכלל הציבור מהחוק. "עסקת מכר דירה היא עסקה מורכבת מאוד הדורשת ידע, בקיאות וניסיון רב. החוק והפסיקה מטילים אחריות רבה על עורך דין שמלווה עסקת מכר. על כן, ככל שיפחת שכר הטרחה של עורכי הדין העוסקים בתחום עסקות מכר, הציבור הוא שיקבל שירות טוב פחות, לא מיומן ולא מקצועי".
הלשכה אף מגלה בעתירתה לבג"ץ כי מרבית התביעות בשל רשלנות מקצועית נגד עורכי דין קשורות במישרין לעסקות מקרקעין, הדורשות לרוב השקעה רבה מצד עורכי הדין - הן בבדיקת העסקה ברשויות השונות (תכנון ובניה, מיסוי) והן ברישומה בטאבו. "תנאי השוק וריבוי עורכי הדין עשו את שלהם", נטען בעתירה שהגישה לשכת עורכי הדין לבג"ץ, "ולא פעם אנו מוצאים עורכי דין שמלווים עסקות מכר במחירים נמוכים מאוד, וברור על פניו שהם לא יכולים לבצע את כל המטלות המוטלות על עו"ד בסכומים כאלה".
ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד דורון ברזילי, אמר בעקבות הגשת העתירה לבג"ץ כי "מעבר לכך שמדובר בתקדים מסוכן, שבו המדינה מתערבת בחופש העיסוק ובחירות ההתקשרות החוזית, הרי שמי שיפגע מחוק זה הוא דווקא רוכש הדירה, שייאלץ לשלם מחיר גבוה יותר, כיוון שהקבלן יגלם בתוך מחיר הדירה את כל ההוצאות המשפטיות של עו"ד".
בג"ץ 4415/14
לקריאה נוספת, ראו:
מאז 2002 גבו הקבלנים ועורכי הדין מרוכשי הדירות שכ"ט בניגוד לחוק
הלשכה מתגייסת לתיקון החוק: רוכשי דירות מקבלן לא יישאו בשכ"ט עורך דינו
