באחד המקרים הגיעה המערערת לסניף קופת חולים, נעלה את הרופאה בחדרה ותקפה אותה במספריים בדרישה לקבל מרשם לריטלין. ביהמ"ש העליון קבע כי גם אם נסיבותיה האישיות של המערערת אינן פשוטות, העונש שנגזר עליה – 22 חודשי מאסר ופיצוי של 35 אלף שקל – מבטא גמול הולם למעשיה
בית המשפט העליון דחה את ערעורה של פציינטית שהורשעה בעבירות של סחיטה באיומים וכליאת שווא, לאחר שבשתי הזדמנויות שונות נכנסה לחדרן של רופאות בקופת חולים, כלאה אותן בחדר ואיימה עליהן בפגיעה בגופן בדרישה כי יתנו לה מרשמים לתרופות. בית המשפט קבע כי גם אם נסיבותיה האישיות של המערערת אינן פשוטות, הרי שהעונש שהושת עליה – 22 חודשי מאסר ופיצוי בסך של 35 אלף שקל – מבטא גמול הולם למעשיה.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
המערערת הורשעה על פי הודאתה בהסדר טיעון בעבירות של סחיטה באיומים וכליאת שווא. על פי עובדות כתב האישום, הגיעה המערערת באחד הימים לקופת חולים בחיפה כשהיא מלווה בבן זוגה, שם נכנסו השניים בלוויית שומר לחדרה של אחת הרופאות. בשלב זה, דרשה המערערת מהרופאה מרשמים לתרופות הקבועות שלה, אך לאחר שזו הסבירה לה כי אין באפשרותה לתת לה את המרשמים המבוקשים סירבה המערערת לצאת מהחדר, ולאחר שבן זוגה והשומר יצאו, נעלה את הדלת וחסמה אותה בגופה.
בהמשך, הכניסה המערערת את ידה לתיקה, אמרה לרופאה כי היא מחזיקה בסכין ודרשה ממנה לתת לה מרשמים שאם לא כן תהרוג אותה, עד שהרופאה נאותה לתת לה את המרשמים המבוקשים.
על פי האישום השני בכתב האישום, הגיעה המערערת ביום אחר לסניף נוסף של קופת החולים, וגם שם דרשה מאחת הרופאות לתת לה מרשמים לתרופותיה ומשסורבה קפצה לעבר דלת החדר, נעלה אותה וחסמה אותה בגופה. בהמשך, שלפה המערערת מספריים וכיוונה אותם לעבר פניה של הרופאה, ובשל פחדה של זו כי המערערת תתקוף אותה, אחזה במספריים ונגרמו לה חתכים עמוקים בכף היד. בעודן אוחזות יחדיו במספריים, דרשה המערערת מהרופאה לתת לה מרשם לריטלין תוך איומים בפגיעה בגופה. גם הפעם נאותה הרופאה לתת את המרשם נוכח איומיה של המערערת והטלת האימה.
בעקבות ההרשעה, גזר בית המשפט המחוזי על המערערת 22 חודשי מאסר בפועל, כמו גם מאסר על תנאי ופיצוי לרופאות המתלוננות בסך כולל של 35 אלף שקל.
בית המשפט העליון דחה את הערעור על הרשעה וקבע כי במקרה זה אין מדובר במעידה חד פעמית, שכן לאחר שנוכחה המערערת כי הדבר צלח בידה וזכתה לקבל את המרשמים המבוקשים, שבה וביצעה אותם שוב באלימות יתרה.
שופטי ההרכב, נעם סולברג, מרים נאור וצבי זילברטל, הדגישו כי חובה לדאוג לביטחונם של רופאים, כשאר עובדי הציבור, על מנת שיוכלו לבצע את מלאכתם כהלכה ובשלוות הנפש הדרושה לשם כך, ולא מתוך מצוקה ולחץ.
השופטים ציינו כי אף שנסיבותיה האישיות של המערערת הן מורכבות והיא ראויה גם למידה של רחמים, בית המשפט המחוזי לא החמיר עמה במידה המצדיקה התערבות. גם בסכום הפיצוי לא מצאו השופטים לנכון להתערב, וקבעו כי גזר הדין שהושת על המערערת מבטא גמול הולם למעשיה.
