בני זוג גרושים ביקשו לערוך בדיקת רקמות ולרשום גבר אחר כאביו של הקטין. ביהמ"ש לענייני משפחה דחה את הבקשה החריגה על הסף מחשש לממזרות, אך המחוזי הורה לדון בשאלת האבהות במדרג ראיות אחר כדי לברר את טובתו של הקטין
דיון מרתק מתנהל בימים אלה בבית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב: בית המשפט דן בבקשה לתיקון רישום אבהות, ללא צורך בבדיקת רקמות. המבקשים, בני זוג גרושים מאזור המרכז, פנו לבית המשפט לפני כשנתיים בבקשה חריגה – לטענתם, הגבר אינו אביו של הילד, אף שהוא רשום ככזה, אלא גבר אחר. על כן, ביקשו השניים כי בית המשפט יתקן את רישום האבהות וירשום את האב האמיתי.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
הקטין העומד במרכז הפרשה נולד במסגרת נישואיה של האישה לבעלה, וזה נרשם כאביו של הקטין. כעבור מספר שנים התגרשו השניים, וסוכם ביניהם כי האב לא ישלם מזונות מאחר שהוא אינו אביו של הילד אלא גבר אחר.
בתביעה שהגיש האב לבית המשפט לענייני משפחה, באמצעות עו"ד אבי גפן, שאליה הצטרפה גם האם, נטען כי האב הביולוגי הוא גבר אחר, שזהותו ידועה לשניהם. השניים עתרו לאפשר להם לבצע בדיקת רקמות ולבטל את רישומו של הגבר כאביו של הקטין.
בקשתם של בני הזוג נוגדת את הפסיקה בישראל, שאינה מתירה לערוך בדיקות אבהות לילדים שנולדו לנשים יהודיות נשואות, מחשש לממזור הילדים ופגיעה בטובתם. בית המשפט לענייני משפחה דחה את הבקשה על הסף ללא דיון, והשניים הגישו ערעור לבית המשפט המחוזי, בטענה כי בתיק כלל לא נערך דיון.
בדיון במחוזי טען עורך דינם של הזוג, עו"ד אבי גפן, כי היות שהילד לא מקבל מזונות מאביו הרשום, ומכיוון שקיימת לו זכות בסיסית להכיר את אביו האמיתי – לא ניתן להחליט באופן גורף כי הקביעה מיהו אביו האמיתי תפגע בטובתו.
אף שפסיקתו של האב הראשי, כי לא תתקיים בדיקה גנטית במקרה של חשד לממזרות, לא השאירה לבית המשפט שיקול דעת בנושא, הורה בית המשפט המחוזי להחזיר את הדיון בתיק לבית המשפט לענייני משפחה ולצרף לתביעה את אביו הנטען של הקטין, כדי לבדוק מהי טובתו האמיתית של הבן.
במסגרת ההחלטה הנדירה של בית המשפט המחוזי, נימק השופט את החלטתו בכך שניתן לקבוע אבהות גם באמצעים רבים נוספים מעבר לבדיקת רקמות, וקביעה כזו לא חייבת לממזר את הילד, ככל שייקבע כי אביו הרשום אינו אביו האמיתי. לשיטתו של השופט, יש מקום להידרש לשאלת האבהות במדרג ראיות אחר, וניתן כפי שנפסק בעבר לקבוע אבהות גם ללא בדיקת רקמות באמצעות מספר בדיקות ומבחנים שכבר נעשה בהם שימוש בעבר בבתי המשפט בישראל.
