אמו של הקטין סירבה בעקביות לאורך שנים להכיר בבן זוגה לשעבר כאבי בנה ולערוך לו בדיקת רקמות, אף שהיא מקבלת ממנו דמי מזונות ומאפשרת לו להיפגש עם הילד. הפרשה המוזרה הסתיימה לאחרונה, עם פרישתו של השופט שדן בה, ברגשות מעורבים
אם המתנגדת להכיר בבן זוגה לשעבר כאבי בנה ומתחמקת בעקביות מעריכת בדיקת רקמות עומדת במרכז פרשה מוזרה שנגררה לאורך שנים בבית המשפט לענייני משפחה והסתיימה לאחרונה בסגירת התיק.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
בני הזוג ניהלו מערכת יחסים במשך ארבע שנים ונולד להם בן. לאחר שנפרדו, המשיך הגבר למלא את חובותיו כאבי הילד, שילם את המזונות עבורו באופן סדיר ונפגש איתו פעמיים בשבוע, באישור ובתיאום עם האם. למרות זאת, עד היום לא נרשם הגבר כאבי הילד, בשל התנגדותה העיקשת של האם.
בשנת 2007 הגיש האב בקשה לבית המשפט לענייני משפחה לתת פסק דין הצהרתי שלפיו הוא אבי הילד ולהורות למשרד הפנים לעדכן את פרטי הרישום של הקטין, לרבות שינוי שם משפחתו לשם המשפחה של אביו.
לדברי עו"ד אמיר זבולון, שייצג את האב, אף שהאישה לא הכחישה את אבהותו של בן זוגה לשעבר, ואף חזרה וטענה כך במשך שנים, היא סירבה בעקביות לעבור בדיקת רקמות שתוכיח כי הוא אכן אבי בנה. התנהלותה התמוהה של האם באה לידי ביטוי בהתחמקות מביצוע הבדיקה, בניגוד להחלטת בית המשפט, בין אם באי התייצבות לדיונים שהתקיימו בעניין ובין אם בטענה כי אין ביכולתה לממן את הבדיקה עקב מצבה הכלכלי הרעוע.
גם לאחר שהאב הציע לממן בעצמו את הבדיקה, בעלות של 2,000 שקל, המשיכה האישה להתחמק מביצועה, ובית המשפט נמנע להעניק פסק דין הצהרתי כל עוד לא מוגשת לו בדיקה גנטית הקובעת את זהות האב.
השופט אריאל בן ארי שדן בתיק לאורך שנים קבע, בין היתר, כי לאישה ניתנו אינספור הזדמנויות להסדיר את הדברים, וכי לבית המשפט לא נותרה ברירה אלא לפעול על פי החוק למידע גנטי ולהורות על בדיקת רקמות בכפייה. במקביל, הפנה השופט את הגבר לבדיקת רקמות נוספות, לאחר שכבר הגיעה לבדיקות רבות בעבר שאליהן כאמור לא התייצבה האישה. בנוסף, פסק השופט כי האישה תוכל למנוע את הבאתה לבדיקה באמצעות משטרת ישראל רק אם תפקיד 5,000 שקל במזומן בקופת בית המשפט. אולם, חרף החלטות אלה לא נערכה בדיקת הרקמות.
עם פרישתו של השופט בן ארי הועברו כל תיקיו לשופט חדש. בפברואר 2013 קבע השופט כי בשל התארכות הדיונים בתיק ובשל חוסר פעילות מטעם שני הצדדים, דינו של התיק להיסגר. לדברי עו"ד זבולון, האב קיבל את ההחלטה ברגשות מעורבים. "התביעה הראשונית הוגשה כאשר כלל לא היה ברור לו כי האישה תאפשר לו להמשיך לראות את בנו", אמר עורך הדין, "כך שעצם התנהלות ההליכים הצליחה לבסס קשר טוב ואיתן בינו לבין בנו. מצד שני, הוא חש כי מערכת המשפט לא עשתה עמו צדק. ייתכן שהבן יידרש בעתיד לשאלה מיהו אביו, והידיעה כי אביו אינו רשום תסב לו נזקים נפשיים".
עו"ד זבולון ציין כי לאחר התלבטות ממושכת, החליט לבסוף האב להפסיק את המאבק המשפטי להכרה רשמית בו כאבי הילד, והוסיף כי סיום ההליכים לא פגע בקשר האמיץ בין האב לבנו.
