הרכב של שבעה שופטי בג"ץ קיבל את עתירתה של התאחדות הסטודנטים הארצית וקבע כי ההסדר שנקבע בהחלטת הממשלה מ-2010, שלפיו יתוקצבו אברכי הכוללים במשך 4 שנים מבלי שידרשו לרכוש השכלה או מיומנות תעסוקתית, פוגע בזכות לשוויון ואינו משרת את תכליתו לשילוב האברכים בשוק התעסוקה
הרכב של שבעה שופטי בג"ץ קיבל את עתירתה של התאחדות הסטודנטים הארצית וגופים ציבוריים נוספים, ופסל החלטת ממשלה משנת 2010 אשר עסקה בתמיכה תקציבית באברכים הלומדים בכולל. השופט אליקים רובינשטיין קבע כי ההסדר הבסיסי בהחלטה, שלפיו יתוקצבו אברכי הכוללים במשך ארבע שנים מבלי שידרשו לרכוש כל השכלה או מיומנות תעסוקתית, פוגע באופן בלתי מידתי בזכות לשוויון, אינו משרת את תכליתו לשילוב האברכים בשוק התעסוקה, ועל כן אינו יכול להיוותר על כנו.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
ביוני 2010 ניתן פסק הדין בעניין בג"ץ 4124/00 (יקותיאלי נ' השר לעניני דתות), שעסק בחוקתיות של הוראה שהופיעה בחוקי התקציב השנתיים מאז שנות השמונים, מכוחה שולמה לאברכי כוללים העומדים בתנאי זכאות שונים גמלת הבטחת הכנסה. בית המשפט קבע כי מדובר בהסדר מפלה לעומת ציבור הסטודנטים במדינה, ולכן הורה כי הסעיף התקציבי האמור לא יוכל להמשיך להיכלל במתכונתו דאז בחוקי תקציב עתידיים.
ארבעה חודשים לאחר מתן פסק הדין בעניין יקותיאלי, הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק שמטרתה לעגן את זכותם של תלמידי כולל למלגת קיום ולקבוע כללים אחידים להענקתה. ועדה בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה (ועדת גבאי), שבחנה את הצעת החוק, המליצה להנחות את שר החינוך לפרסם מבחני תמיכה לאברכים בהתאם למתווה הבא: מסלול בסיסי במסגרתו זכאי אברך למלגת לימוד לתקופה מוגבלת בת חמש שנים, הנחלקת לשתי תקופות – תקופת לימודים בת ארבע שנים שבה יתאפשר לאברך להשתלב במסגרת הכשרה תעסוקתית מבלי לאבד זכאותו לגמלה, ותקופה בת שנה נוספת, שבמהלכה יתאפשר לאברך להשתלב במסלול תעסוקה לצד לימודים חלקיים. לצד זאת, נקבע מסלול מצומצם שיועד ל"קבוצה מצומצמת של לומדי תורה מסורים", שסיימו את התקופה השניה ויהיו זכאים להמשיך בלימודיהם ולקבל מלגה.
על פי המלצות הוועדה, קיבלה הממשלה את החלטה מס' 2614 שכותרתה "מלגת לימודים ועידוד השתלבות אברכי כוללים בתעסוקה", ובעקבותיה הוקצו בחוק התקציב לשנות הכספים 2011 ו-2012 סכום של 220 מיליון שקל עבור מלגת לימודים והבטחת הכנסת מינימום לאברכים הלומדים בכולל.
התאחדות הסטודנטים וגופים ציבוריים נוספים עתרו נגד ההחלטה בטענה כי זו משמרת את ההפליה הפסולה שהתקיימה לפני קבלתה, שכן היא ממשיכה להעניק תשלומי הבטחת הכנסה לתלמידי כולל, תוך קביעתם כקבוצה מובחנת לעומת קבוצות אחרות שאין בינן לבין תלמידי הכולל שוני רלוונטי ובכללם נשים, בני דתות אחרות, זרמים אחרים ביהדות וסטודנטים.
מס שפתיים בלבד
השופט אליקים רובינשטיין קיבל את העתירה וביטל את החלטת הממשלה שבמחלוקת, שמשמעותה הפסקת העברת הכספים החל מתחילת 2015. השופט הבהיר כי סוגיית התמיכה התקציבית באברכים מהווה אך פן אחד מתהליך חברתי חשוב ומורכב, שמטרותיו בסופו של יום שילובו של הציבור החרדי במארג החיים החברתי בישראל וקידומו של שויון בחלוקת הנטל הכלכלי והאזרחי במדינה, לצד הכרה במאפייניו ובצרכיו הייחודיים של ציבור זה.
השופט ציין כי התכלית המוצהרת העומדת ביסוד החלטת הממשלה היא ראויה, שכן היא מתיימרת לעודד את השתלבותו של הציבור החרדי בחברה הישראלית. עם זאת, הוראותיו של ההסדר הבסיסי הנתקף אינן משרתות תכלית זו, שכן קיים קושי רב בטענה שתקצובם של אברכי הכוללים במשך תקופה ארוכה של ארבע שנים, מבלי שבתקופה זו הם מחויבים לרכוש כל השכלה או מיומנות תעסוקתית, מעודד את השתלבותם בשוק העבודה בסיומה של אותה תקופה. נוכח מסקנה זו, סבר השופט רובינשטיין כי קיימות למעשה שתי אפשרויות: האחת כי התכלית עליה הצהירה הממשלה אינה אלא "מס שפתיים" שנועד לאפשר לה לעקוף את שנפסק בפסק הדין בעניין יקותיאלי, והשניה כי מדובר בתכלית אמיתית שהאמצעי שנקבע למימושה אינו משרת אותה. כך או כך, המסקנה היא שהמסלול הבסיסי שנקבע בהחלטת הממשלה מפר את עיקרון השוויון.
עוד הדגיש השופט רובינשטיין כי מדובר בסוגיה המצויה בליבו של השיח הציבורי בישראל ובתשלום בהיקף כולל של מאות מיליוני שקלים המיועד למגזר אחד בלבד, ועל כן נראה כי יש לסווג את ההסדר החדש כהסדר ראשוני שצריך היה להיקבע בחקיקה ראשית של הכנסת. זאת, בשונה מחוק התקציב שנחקק בתהליך מזורז ולחוץ שאינו מאפשר דיון של ממש בנושאים פרטניים.
מנוע צמיחה למשק
לחילופין, סבר רובינשטיין, גם אם חוק התקציב מהוה עיגון חוקי מספק לקביעתו של ההסדר החדש , הרי שהוא אינו צולח את יתר מבחני פסקת ההגבלה ונופל במבחני המידתיות.
לחוות דעתו של השופט רובינשטיין הצטרפו יתר שופטי ההרכב. המשנה לנשיא מרים נאור העירה כי לשיטתה אין צורך להכריע כעת אם יש הכרח בחקיקה "ממש" להבדיל מהסדרה בחוק התקציב, וכי ניתן להשאיר שאלה זו בצריך עיון. השופטת עדנה ארבל הדגישה כי לשיטתה אפשר שתינתן תמיכה לקבוצה מסוימת אשר אינה משה מאוהלה של תורה, וכי קביעת מסלול מצומצם לאברכים מתמידים אינה עולה כדי הפליה אסורה.
השופט סלים ג'ובראן הסכים כי אין די בהקצאת סכום נוסף של 50 מיליון שקל לטובת סטודנטים כדי לרפא את האפליה שהחלטת הממשלה יוצרת בנוגע לקבוצה זו, שכן אין חולק כי מטרת תוספת התקציב היא לקרב בין העזרה הניתנת לשתי האוכלוסיות, ולא להשוות ביניהן. עוד הוסיף ג'ובראן כי לימודים אקדמאיים הם מנוע צמיחה לסטודנט ולמשק כולו אולם חרף האמור ההטבה לאוכלוסיית הסטודנטים פחוּתה מזו הניתנת לאברכים. לשיטתו, מבלי להמעיט בערך לימוד התורה הכרה בחשיבות לימודי התורה מתבטאת כהלכתה במסלול דומה למסלול המתמידים, ואילו באשר לאברכים "רגילים", אין להעדיפם על פני סטודנטים במוסדות האקדמיים. השופטת אסתר חיות חתמה את פסק הדין בקביעה כי לשיטתה נקודת המוצא הערכית אותה התוותה ההלכה שנפסקה בפרשת יקותיאלי היא שניהול תקציב המדינה בדרך של העברות ייחודיות כאלה אינו חוקתי, וניתן להתירו רק במקרים שבהם פגיעה חמורה כזו בזכות לשוויון היא לתכלית ראויה ואינה עולה על הנדרש.
