ביהמ"ש לתביעות קטנות קיבל חלקית את תביעתו של הלקוח וקבע כי אף שהרשת פעלה לביצוע הבירור בדרכי נועם, ניתן היה לחסוך חלק ניכר מעוגמת הנפש שנגרמה לו. הרשמת מתחה ביקורת על גובה הסכום שנתבע: "דרישה לקבלת פיצוי חסר פרופורציות לעצם האירוע מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט"
בית המשפט לתביעות קטנות קיבל חלקית את תביעתו של לקוח שהגיע לסניף המשביר לצרכן ומצא עצמו נחקר בסניף ובמשטרה בגין חשד לשימוש בתווי קניה מזויפים, שהתבררו מאוחר יותר ככשרים. הרשמת קרן מרגולין פלדמן קבעה כי הגם שהרשת פעלה לביצוע הבירור בדרכי נועם, הרי שיכולה היתה באמצעים סבירים להקטין את מידת הפגיעה בלקוח, ולפיכך חויבה לפצותו בסך של 4,000 שקל. רשת קו-אופ שהנפיקה את התווים חויבה לשפות את המשביר ב-65% מהנזק, לאחר שנמנעה מלהוציא הנחיות בנוגע לשינוי במבנה התווים.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
התובע ביקש לעשות שימוש בשלושה תווי קניה בסך של 50 שקל כל אחד בסניף המשבר לצרכן. היות ששניים מהתווים היו שונים מהשלישי, נחשד התובע כמי שעושה שימוש בתווים שאינם תקינים ולפיכך התבקש להתלוות לקצין הביטחון אל משרדה של מנהלת הסניף. במעמד זה שיתף התובע פעולה והשיב לשאלות שהופנו אליו, ואף מסר פרטים מלאים בנוגע למקורם של התווים אותם קיבל מאחיו וכן מסר את תעודת הזהות שלו לשם תצלומה.
על אף האמור, הוזמנה למקום ניידת משטרה והתובע נדרש להתלוות אל השוטר לתחנת המשטרה לשם חקירה, שם בילה מספר שעות עד ששוחרר לביתו בדרישה להתייצב למחרת בבוקר. למחרת היום בוטלה התלונה במשטרה לאחר שהתברר כי מדובר בתווים תקינים שחזותם שונה מקודמיהם, ואשר אינם מכילים את אותם אמצעי זיהוי ובטיחות שהכילו קודמיהם.
בעקבות האירוע הגיש התובע את התביעה נגד הרשת, שבה עתר לפיצוי בסכום המקסימלי שבסמכות בית המשפט לתביעות קטנות – 32,300 שקל – בגין הנזק הלא ממוני שנגרם לו מכך. לטענתו, הוא נפגע מהחקירה והחשד כשלעצמם, כמו גם מליוויו לתחנת המשטרה כשהוא אזוק ועיכובו לחקירה, ובמיוחד בשים לב לכך שהימים היו ימי צום הרמדאן ועיכובו כאמור גרם לו למעשה להחמיץ את סעודת שבירת הצום באותו יום והגביר מצוקתו נוכח הדברים.
במשביר לצרכן לא הכחישו את מרבית העובדות הנטענות, אולם טענו כי הם פעלו בתום לב וכל רצונם היה לרדת לשורשם של דברים, מאחר שמוקדם יותר באותו יום הם נתקלו בשימוש באותם תווים חריגים. בנוסף, הרשת הגישה הודעת צד ג' נגד מנפיקת התווים, רשת קו אופ, בטענה שזו לא מסרה הודעה בדבר השינוי בתווי הקנייה ולא מסרה הנחיות מתאימות שהיו מאפשרות למשביר להיערך לשינוי.
רשמת בית המשפט לתביעות קטנות קרן מרגולין פלדמן קיבלה את התביעה ופסקה לתובע פיצוי של 4,000 שקל. הרשמת ציינה כי נכון לשעת האירוע, נאגרו בידי המשביר לצרכן מספר תווים כדוגמת התווים שבהם עשה התובע שימוש, אך היא לא פעלה לבירור מקורם עד כה ולא מיצתה את האפשרויות לערוך בדיקה מול הגורמים המוסמכים לכך.
עוד ציינה הרשמת כי הקופאית הראשית, האמונה על הנהלים, ההנחיות וההוראות בנוגע לאמצעי הזיהוי השונים של התווים, לא שהתה בעבודה באותן שעות כך שהרשת לא יכלה לדעת בוודאות אם קיימות הנחיות חדשות בעניין תווי הקנייה או לא. הרשמת קבעה כי אף שהרשת יצרה קשר עם מקום עבודתו של אחי התובע וקיבלה אישור כי אכן חולקו תווי שי לעובדים כמתנה לחג, היא לא ביקשה לקבל לידיה צילום או תיאור מדויק שלהם על מנת שתוכל לערוך את ההשוואה בעצמה ולברר את מקור התווים החשודים.
מנגד, שוכנעה הרשמת מרגולין פלדמן כי הרשת פעלה לביצוע הבירור בדרכי נועם, מתוך רצון כן לעמוד על החשדות שהתעוררו ואמונה של ממש כי מדובר בתווים שאינם תקינים, והעבירה את הטיפול בעניין לגוף המתאים ביותר. עם זאת, הרשת היתה יכולה באמצעים סבירים להקטין את מידת הפגיעה בתובע ולחסוך ממנו חלק נכבד של עגמת הנפש אשר נגרמה לו, ולפיכך יש לפסוק לו פיצוי על אף שלא בסכום אותו תבע.
לאחר שקלול הנתונים, לרבות נתוניו האישיים של התובע והיותו מצוי בעיצומו של צום הרמדאן באותה עת, סברה הרשמת כי יש לפצותו בסך כולל של 4,000 שקל.
בשולי הדברים העירה הרשמת מרגולין פלדמן כי יש לקחת בחשבון שלעתים דרישה לקבלת פיצוי חסר פרופורציות לעצם הארוע מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט, בייחוד כשבמקרה זה אין חולק כי הנתבעת הציעה לפצות את התובע בסך של 3,000 שקל עוד בטרם הגשת התביעה, והפער בין סכום זה לסכום שנפסק לעיל אינו מצדיק נקיטת הליכים. בשל כך, נמנעה הרשמת מפסיקת הוצאות לטובת התובע.
עוד נקבע כי רשת קו אופ נמנעה מלהוציא ברורות בנוגע לשינוי במבנה התווים עובר להוצאתם ואף לאחר מכן, ובכך מנעה מהמשביר לצרכן את הידע המוקדם והביאה אותה לחשוד בכשרים. לפיכך, ומבלי לגרוע מאחריותה של המשביר, חויבה קו-אופ לשפותה בגין 65% מהנזק שנגרם (2,600 שקל).
