חדשות

מליאת הכנסת אישרה אמש בקריאה ראשונה הצעת חוק המעניקה סיוע משפטי בחינם לחושפי שחיתויות ואת התכנית הלאומית לסיוע לניצולי שואה שיזמו שרי האוצר והרווחה. יאיר לפיד: "אל תעכבו את אישור החוק בוועדות הכנסת. לניצולי השואה אין זמן"

מליאת הכנסת אישרה אמש (יום ב', 19.5) בקריאה ראשונה שורה של חוקים חשובים מבחינה סוציאלית, ביוזמת שרי הממשלה, בהם הצעת החוק המעניקה סיוע משפטי בחינם לחושפי שחיתויות, שיזמו חברי הכנסת מיקי רוזנטל ומשה מזרחי (העבודה) והגדלת הסיוע הכלכלי לניצולי השואה.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

אף שכבר כיום ישנה הגנה משפטית לחושפי שחיתויות המעוגנת בחקיקה, הם עדיין נקלעים לא אחת לסכסוכי עבודה בעקבות פעולותיהם אלו. החוק החדש נועד להוריד את החסמים המרתיעים את העובד מלחשוף שחיתויות או התנהלות בלתי תקינה שאליה נחשף, ובכך לתרום לשמירת טוהר המידות והתנהלות תקינה במקומות עבודה.

יוזמי החוק מציעים לתקן את התוספת לחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972, ולקבוע כי יוענק סיוע משפטי בלא מבחן זכאות כלכלית בהליכים שנוקט עובד, הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי, שעניינם פגיעה או גרימה לפגיעה בתנאי עבודתו של העובד משום שחשף מעשה שחיתות או התנהלות בלתי תקינה במקום העבודה. התיקון לחוק יחול גם על הליכים שהיו תלויים ועומדים ערב תחילתו של התיקון המוצע.

השותפים לדבר עבירה מתוגמלים

בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי "נגע השחיתות הינו נגע חמור ביותר, אשר פשה בחלקים נרחבים של המשק הישראלי. הטיפול בנגע זה הינו בעל חשיבות מהמדרגה הראשונה. מנתונים אשר התפרסמו במדד השחיתות העולמי לשנת 2009 ניתן ללמוד כי ישראלים רבים אינם סומכים על טוהר המידות הנהוג במגזר הציבורי. 82% מהציבור הישראלי סובר כי המגזר הציבורי הינו המגזר המושחת בישראל ו-86% חושבים שמאמצי המדינה להילחם בשחיתות אינם יעילים.

"האמצעי הטוב ביותר לחשיפת השחיתויות הם אותם עובדים ישרים, המשמשים כ'מתריעים בשער', ואשר מגנים בגופם על המנהל התקין וטוהר המידות. פעמים רבות נאלצים אותם מתריעים בשער לשלם 'על בשרם' מחירים כבדים ביותר. החושפים נאלצים להתמודד עם התנכלויות במקום העבודה, הידרדרות מערכת היחסים עם המעביד, פגיעה בשכר ובמקרים מסוימים אף פיטורים. בכדי להתמודד עם אפליה פסולה זו, נאלצים חופשי השחיתויות לערוך מאבקים משפטיים ארוכים, הכוללים הוצאות כספיות נרחבות".

יוזם הצעת החוק הפרטית, חה"כ משה מזרחי, אמר כי "זו הצעה שהיינו מעדיפים לוותר עליה ושלא תבוא לעולם בכלל, אבל המציאות מוכיחה אחרת. דווקא השותפים לדבר עבירה וחוצים את הקו להופכים להיות עדי מדינה מקבלים טובות הנאה וזוכים להגנה על מי שהיה לו חלק בשחיתות, ואילו עובדי הציבור המעטים שיש בהם אומץ בלתי נתפס, נותרים חשופים ללא הגנה ונדרסים במקומות עבודתם ואף בחייהם הפרטיים".

שרת המשפטים ציפי לבני ציינה כי "את ההגנה ניתנת כיום לחושפי שחיתויות עלינו לחזק, כדי להבהיר לציבור כולו כי מדינת ישראל עומדת בצד הנכון של המתרס: בצד של אלו שיודעים מהו המעשה הנכון, ולא מפחדים לעשות אותו. לא ייתכן שאותם אזרחים אמיצים שהעזו לצאת נגד מקום עבודתם יישארו ללא הגנה ופרנסה. חשוב שיידעו כי מדינת ישראל עומדת לצדם ואיתם ותסייע להם ככל יכולתה במאבק הקשה והחשוב שלקחו על עצמם – המאבק של כולנו".

28 ח"כים תמכו בהצעה ללא מתנגדים. ההצעה תועבר לוועדת הכנסת שתכריע היכן תוכן לקריאה שנייה ושלישית.

כמיליארד שקל ל-190 אלף ניצולי השואה

בתוך כך, מליאת הכנסת אישרה אמש בקריאה ראשונה גם את הצעת שר האוצר יאיר לפיד ושר הרווחה מאיר כהן, ליישום התכנית הלאומית לסיוע לניצולי שואה בעלות של מיליארד שקל לשנה.

התוכנית מעגנת חבילת צעדים וכוללת בצד הגדלת הסיוע לניצולים המוכרים כיום, גם הרחבה של היקף הזכאים תוך הכרה באוכלוסיות נוספות כזכאיות לסיוע מהמדינה. במסגרת התכנית תתקיים לראשונה השוואת זכויות של יוצאי מחנות ריכוז וגטאות שעלו לישראל לאחר אוקטובר 1953 לאלו שעלו לפני כן, באופן שיהיו זכאים לכל הזכויות הניתנות לפי חוק נכי רדיפות הנאצים. כמו כן, יינתן מענק שנתי לניצולי שואה שאינם מקבלים קצבה חודשית בשל נרדפותם מכל גורם שהוא, וכן יינתן מענק שנתי לניצולי שואה נזקקים.

יתרה מזאת, הצעת החוק כוללת הגדלת תגמול המינימום המשולם לניצולי השואה, תרופות חינם לכל ניצולי השואה והסדרה של החרגת הקצבה המשולמת לנכי רדיפות הנאצים ממבחן ההכנסה של המוסד לביטוח לאומי לצורך זכאות לגמלת סיעוד.

"כשאנחנו מדברים על האנשים שניצלו מן השואה, אנחנו שוכחים לפעמים שאולי חייהם ניצלו, אבל החיים שלהם הסתיימו", אמר השר לפיד בנאומו במליאת הכנסת. "החיים שלהם כפי שהכירו אותם וכפי שהתכוננו אליהם. באבחה אחת חדה, עולמם קרס. המפות שלמדו בשיעורי הגיאוגרפיה נזרקו לפח, הצדק שלמדו עליו בשיעורי ההיסטוריה הפך לגרוטסקי, האלוהים שהתפללו אליו נטש אותם, הנימוסים הטובים שהקפידו עליהם הפכו למגוחכים, כל מה שידעו על חברות, על שכנות טובה, על התנהגות אזרחית נאותה כל זה בוטל לפתע ללא הודעה מוקדמת כי העולם יצא מדעתו. במקום כל מי שהתרגלו לסמוך עליו, הורים, אחים, ילדים, שררה לפתע שתיקה כבדה".

השר לפיד סיפר על סבתא שלו, הסבתא קטלינה, "שלא הצליחה להבין. לימדו אותה שאם היא תהיה מחונכת, ונחמדה ותדע לרקוד ולחייך, ותלמד צרפתית ופסנתר וברידג', אז הכול יהיה בסדר. והיא עשתה הכול בסדר, והכול היה לא בסדר. הבעל שלה מת במחנה הריכוז מאוטהאוזן והיא ניצלה משיירת המוות בידי ראול ולנברג ואף פעם, עד יומה האחרון, לא הצליחה להבין למה כולם רצו להרוג אותה כשהיא התנהגה כל כך יפה. וכך היא בילתה את כל חייה. ברחוב דובנוב בתל אביב, מאחורי וילונות מוסבים, בגעגוע מתמיד לעולם שנלקח ממנה".

מנאומו של שר האוצר עולה כי קצת פחות מ-190 אלף ניצולי שואה חיים בקרבנו, והם הולכים ומתמעטים מדי יום. "במשך שנים ארוכות הממסד הישראלי זנח והזניח את תפקידו המוסרי למולם", הצהיר באומץ השר לפיד. "החוק המוצג בפני הכנסת היום לא יוכל לתקן את מה שנשבר לתמיד, אבל הוא לפחות מנסה. הצעת החוק מקצה תקציב של מיליארד שקל בשנה לטובת ניצולי השואה, מיליארד שקל המתווספים ל-835 מיליון השקלים שהוקצו לחמש השנים הקרובות בהחלטה קודמת שהבאנו בפניכם. זהו לא רק תיקון תקציבי. התיקון הזה יאפשר לנו לפשט את המסע הבירוקרטי המפרך ולסייע לכל ניצול וניצולת שואה למצות את זכויותיהם ולקבל את מה שמגיע להם מהר יותר, פשוט יותר ובעיקר, בתהליך מתסכל פחות".

שר האוצר ביקש מחבריו למליאת הכנסת שלא לעכב את אישורה הסופי של הצעת החוק בדיונים בוועדות הכנסת, כי "לניצולי השואה אין זמן. הם מתים, ולנו את הפריבילגיה לעכב להם את ההטבות שיש בחוק הזה".

השפלה בכניסה למקומות ציבוריים – עבירה פלילית

מליאת הכנסת אישרה בנוסף בקריאה ראשונה את הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון מס' 4) (איסור על ביזוי או השפלה מחמת הפליה), התשע"ד-2013. במסגרת ההצעה, מוצע להוסיף לחוק איסור חדש שעניינו איסור על ביזוי או השפלה של אדם, במטרה למנוע ממנו לקבל מוצר או שירות ציבורי או להיכנס למקום ציבורי, או במטרה לפגוע בתנאים שבהם יקבל את המוצר או את השירות הציבורי. עוד מוצע כי ביזוי או השפלה כאמור ייחשבו לעוולה אזרחית, שהוראות פקודת הנזיקין חלות עליה. כמו כן, מוצע לקבוע הוראה עונשית, שלפיה על המבזה או המשפיל אדם כאמור יוטל מאסר של עד שישה חודשים.

הצעת החוק באה בהמשך לשורת החלטות שהתקבל ועל ידי שרת המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה. ב-6 במאי 2013 אימץ היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין את המלצות הצוות המשרדי לבחינת תופעת הדרת הנשים, שבחן בין היתר את האפשרות לקבוע עבירה פלילית שנועדה למנוע תופעה של הדרת הנשים מהמרחב הציבורי.

היועץ וינשטיין, כמו גם שרת המשפטים לבני, סברו שיש לקדם חקיקה שביסודה איסור פלילי על מעשה של הטרדת אדם בדרך של ביזוי או השפלה שמטרתה למנוע מאדם את קבלת המוצר או השירות הציבורי או את הכניסה למקום הציבורי, או לגרוע מהתנאים שבהם ייהנה מכל אלה, על רקע כל אחת מעילות ההפליה. המשותף לעילות אלה כולן היא שהפליה על בסיס אחת מהן מגלמת פגיעה אנושה בכבודו של היחיד בשל השתייכותו לקבוצה הסובלת מקיפוח והפליה שיטתיים, וייחוס סטריאוטיפים ודעות קדומות כתוצאה מכך.

ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) הסביר כי חלק מתומכי החוק רואים בו את הדרך לקחת מהציבור שדוגל בהפרדה ולשדר מסר שיש בהתכנסות כזו משום עבירה על החוק. "אנחנו צריכים להתנגד לחוק הזה כי יהיו כאלה שיפרשו את החוק וייקחו אותו למקומות שאנחנו לא רוצים להגיע אליהם".

לדברי הצטרף ח"כ ניסים זאב (ש"ס), שהסביר כיצד "החוק הזה צץ מהיועץ המשפטי שבזמנו החליט שיש להילחם בתופעה של הדרת נשים. מה שעיניי רואות כאן מתייחס לכל מצב שבו יש לכאורה הפליה של אישה, כמו למשל באוטובוסים. אני לא מבין למה אם יש אוטובוס שבו אנשים רוצים הפרדה, ויש אישה שרוצה לעשות פרובוקציות, אנחנו משחקים לידיים שלה. ואני רוצה להעלות שאלה: מה קורה כשהגברים מופלים לרעה? במסגרת החוק לפנינו יוצא שכאשר אישה מופלת לרעה אישה יכולה להתלונן, אבל גברים לא. לפעמים הפירצה בחוק מאפשרת תלונת סרק נגד אנשים שאין להם כוונת זדון".

32 ח"כים תמכו בהצעה ושניים נמנעו. ההצעה תעבור לוועדת הכלכלה להכנתה לקריאה שנייה ושלישית.

לקריאה נוספת, ראו:

תזכיר חוק: ניצולי שואה יקבלו מהמדינה לפחות 135 מיליון שקל בשנה

תקדים: האברך שכינה חיילת "פרוצה" בקו מהדרין הורשע בהטרדה מינית

הצעת חוק הסיוע לחושפי שחיתויות עברה פה-אחד בוועדת השרים