ביה"ד לעבודה נתן פסק דין בהיעדר הגנה נגד עובד זר וחייב אותו ב-100 אלף שקל, שלושה ימים לאחר שנחתם הסכם פשרה עם מעסיקיו לסילוק כל התביעות ההדדיות. המעסיקים דבקו בפסק הדין שקיבלו במעמד צד אחד בנימוק יצירתי – עורך דינו של העובד פעל על דעת עצמו
שני חקלאים מאזור המרכז מצאו דרך יצירתית להתעשר על חשבונו של העובד הזר שהעסיקו ופגעו בזכויותיו: הגשת תביעה לבית הדין לעבודה בתל אביב בסך של 100 אלף שקל נגד העובד הזר בטענה לגרימת נזקים ממוניים, בתגובה לתביעתו של העובד הזר כנגדם המתנהלת במקביל בדרישה לתשלום פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות נוספות בתקופת עבודתו במשק החקלאי שלהם.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
העובד הזר לא טרח תחילה להגיש כתב הגנה, וניתן פסק דין בהיעדר הגנה לטובת שני החקלאים בסך של 100 אלף שקל. עורך דינו של העובד הזר הסב את תשומת ליבה של הרשמת אירית הרמל כי שלושה ימים לפני מתן פסק הדין לטובת החקלאים, נערך קדם משפט בתביעה השנייה באותו בית הדין לעבודה בתל אביב, בפני הרשמת עדי ריכטמן. במהלכו, חתמו הצדדים על הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין לסילוק מוחלט של כל התביעות, כשהחקלאים ישלמו לעובד הזר סך של 14 אלף שקל.
בתגובתם לכך, דרשו החקלאים ליהנות מן ההפקר ודבקו בפסק הדין שקיבלו במחטף במעמד צד אחד על סך של 100 אלף שקל לטובתם, בטענה כי עורך הדין הגיש את הבקשה לביטול פסק הדין על דעת עצמו וללא ייפוי כוח שנחתם כדין וללא תצהיר תומך.
הרשמת אירית הרמל קיבלה את הבקשה לביטול פסק דינה, לאחר שלא מצאה כל פגם בייפוי הכוח שנתן העובד הזר לעורך דינו. הרשמת קבעה כי שתי התביעות עוסקות באותה תקופת עבודה ומעוררות שאלות עובדתיות ומשפטיות משותפות במידה רבה, והחקלאים אשר ניהלו משא ומתן לפשרה עם עורך דינו של העובד (כי העובד הזר לא שהה אז בארץ) מנועים מלטעון כנגד תוקפו של ייפוי הכוח וסמכותו של עורך הדין לפעול באמצעותו.
הרשמת הרמל הבדילה בין המקרים שבהם על בית הדין לנקוט משנה זהירות כאשר מתייצב בפניו פרקליט האוחז בייפוי כוח, בסיטואציה שבה קיים חשש או חשד שעורך הדין פועל שלא לטובת לקוחו, לבין המקרה שבו יש למבקש אינטרס מובהק בכך שפסק הדין שחייב אותו בתשלום 100 אלף שקל, שניתן בהיעדרו, יבוטל. "כך במיוחד שעה שמדובר בעובד זר, הנמצא הרחק מישראל, יכולתו הכלכלית מוגבלת ביותר וממילא האפשרויות הפתוחות בפניו למנות לעצמו פרקליט שייצגו מוגבלות ביותר".
בית הדין לעבודה אף ציין כי מוטלת חובה על החקלאים ליידע את עורך הדין כבא-כוחו של העובד הזר על התביעה התלויה ועומדת כנגד מרשו, כמו גם מחובתם ליידע את בית הדין לעבודה על קיומה של התביעה השנייה. לכל המאוחר, מוטלת עליהם החובה להודיע במסגרת תביעתם על הסכם הפשרה שנחתם, מיד לאחר שנחתם. אך החקלאים הסתירו את העובדות הללו לאישורן, ודי בכך כדי לבטל את פסק הדין שניתן בהיעדר הגנה.
החקלאים אף חויבו בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך של 3,000 שקל.
