בעקבות התגברות פעולות תג מחיר קיימו אתמול השרים ציפי לבני ויצחק אהרונוביץ׳ כינוס חירום, שבו נדונו צעדי אכיפה למלחמה בתופעה. הדברים לא הרשימו את תנועת אומ"ץ שפנתה הבוקר למבקר המדינה בדרישה לבדוק את הגישה הסלחנית כלפי העבריינים
בית המשפט העליון הורה לעצור עד תום ההליכים שני נאשמים שיחד עם אחרים תקפו והיכו באלות פלסטינים ברמת מגרון, תוך שהם רעולי פנים ופועלים ממניע גזעני (פעולות המכונות "תג מחיר"). השופט יצחק עמית קיבל את הערר שהגישה עו"ד נעימה חנאווי מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה על שחרורם של השניים לחלופת מעצר, תוך שהוא מדגיש את המסוכנות הנשקפת מעבריינות אידיאולוגית.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
על פי כתב האישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים, הנאשמים, יוסף וינברג ואלירן לנדאוי, ונאשם נוסף (קטין כבן 16),נכנסו ב-23 במרץ 2014, יחד עם שלושה נוספים שזהותם אינה ידועה, לשטח רמת מגרון דרום, שהוכרז כשטח צבאי סגור.
בני החבורה הצטיידו מראש במוטות עץ וברזל ובכובעי גרב והתקרבו לשטח בו שהו ארבעה פלסטינים, שעיבדו באותה עת את מטע הזיתים והתאנים במקום. הם החלו ליידות אבנים לעברם, התקרבו אליהם במהירות תוך שהם מקללים אותם ולאחר מכן החלו להכותם במוטות ובאלות. אחד הפלסטינים בשם עמר אלחאג' נפל על הקרקע והוכה על ידי בני החבורה בראשו עם אלה, ושניים אחרים היכו את בעל הקרקע, נסיף עבד אלג'באר, בידו השמאלית באלה. גם סוסם של הפלסטינים הוכה בהזדמנות זו. לבסוף, נמלטו בני החבורה, לאחר שנהג משאית שהגיע למקום הבחין במתרחש בעודו נוסע במשאיתו, והחל להפעיל את הצופר ברכבו.
נאשמים חסרי גבולות
בגין מעשים אלה יוחסו לנאשמים מעשי תקיפה בנסיבות מחמירות ופציעה בנסיבות מחמירות ממניע גזעני. השופטת נאוה בן-אור קבעה כי התמונה המצטיירת היא כי הנאשמים "חסרי גבולות ואינם בוחלים בשימוש באלימות קשה כלפי אנשים שלא אינו להם כל רע. החשש כי יחזרו על מעשים מן הסוג המיוחס להם הינו רב". למרות זאת הורתה לשרות המבחן להכין תסקירי מעצר בעניינם של השניים. על פי שני תסקירי המעצר, עולה כי להערכת שירות המבחן קיים סיכון בינוני להישנות התנהגות פוגענית. עוד צוין בתסקירים כי ההליך המשפטי אינו מהווה גורם מרתיע עבור וינברג וכי ללנדאוייש קושי בהפנמת נורמות חברתיות והוא מתנהל על פי תפיסות אידיאולוגיות.
השופט עמית קיבל כאמור את בקשת הפרקליטות שלא לשחרר את השניים למעצר בית והאריך את מעצרם עד תום ההליכים. "ענייננו במעשה בריונות שפל ונקלה כנגד חקלאים מקומיים", קבע השופט. "המדובר במעשה שתוכנן מראש, כאשר חבורת הפורעים הצטיידה מראש במוטות ובאלות ובכובעי גרב אותם עטו על ראשם כאשר התקרבו לפלסטינים. בני החבורה הפליאו מכותיהם לכל עבר, ואף הכו באלה בראשו של עמר חאג' לאחר שכבר מעד ונפל. אפילו על הסוס לא חסו הפורעים, ככל הנראה סברו כי מצוות צער בעלי חיים אינה חלה על סוס של גויים".
בית המשפט העליון דחה את טענת סנגורם, עו"ד דוד הלוי, שטען כי הרקע למעשה הוא מעין סכסוך רועים. "מעבר לפן הבריוני והאלים של המעשה – מה שמעיד כשלעצמו על מסוכנותם של המשיבים – עומד מניע של גזענות או עוינות כלפי ציבור, בגדר עבירת שנאה המהווה נסיבה מחמירה", קבע השופט עמית.
כינוס חירום
בתוך כך, אתמול קיימו השרים ציפי לבני ויצחק אהרונוביץ׳ כינוס חירום, בעקבות התגברות פשעי השנאה המכונים "תג מחיר". מלבד השרים לבני ואהרונוביץ' השתתפו בדיון גם היועץ המשפטי לממשלה עו"ד יהודה וינשטיין, פרקליט המדינה עו"ד שי ניצן, גורמים מקצועיים מהפרקליטות, התביעה המשטרתית ונציגי צה"ל והשב״כ.
בתחילת הדיון התייחסה שרת המשפטים לבני לפרסומים על הדיון שהתקיים ביצהר בשאלה אם מותר להרוג חייל במהלך פינוי: "הדברים הללו לא נאמרו ממטה חמאס, אלא מיישוב יהודי–מיצהר. מי ששתק אל מול פשעי שנאה נגד ערבים, מגלה שהפשעים האלה מופנים עתה נגד חיילי צה"ל, נגד רשויות אכיפת החוק ונגד שלטון החוק. למדנו כבר שהטקסטים הללו יכולים להפוך למעשים. התכנסות היום איננה ראשונה, אלא המשך של רצון משותף של כל הנוכחים כאן ללכוד את הפושעים ולהעמידם לדין, ולשם כך התכנסנו".
השר אהרונוביץ׳ הצביע בדבריו עד כמה "החומרה של התופעה הזאת היא רבה מאוד ופוגעת בדו קיום. נעשה הכול כדי לא לפרום את המרקם בין יהודים וערבים. זו תופעה שאנחנו צריכים למגר אותה ולטפל בה, המשטרה השב"כ, וכל מערכת אכיפת החוק. אנחנו עושים ומתואמים עד הפרט האחרון".
היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין אמר כי "אנחנו במערכת אכיפת החוק נעשה הכול כדי שהתופעה לא תתקיים. המשימה לא פשוטה. כבר הכרזנו עליה כהתארגנות בלתי חוקית. אם תהיינה ראיות קבילות אעקוב באופן אישי על הגשת תיקים ולא נהסס לערער ולחזור ולערער עד אשר תהיה ענישה מתאימה, לאירועים שאנחנו לא מוכנים להקל בהם ראש".
אכיפה מקרטעת וענישה סלחנית
בדיון הוחלט כי השרים לבני ואהרונוביץ׳ יביאו בפני הקבינט את המסקנות והלקחים של ששת החודשים האחרונים מאז ההכרזה על "תג מחיר" כהתארגנות בלתי מותרת, ותיבחן הכרזה על הארגון גם כארגון טרור. בנוסף, תיבחן הוצאה נרחבת יותר של צווי הרחקה ואכיפה אפקטיבית על המפרים צווים אלה, לרבות באמצעות מעצרים.
הפרקליטות והמשטרה יבחנו בימים הקרובים אפשרות להעברת תיקים מסוג "תג מחיר", שחלקם מטופלים היום על ידי התביעה המשטרתית, אל הפרקליטות, וכן יבחנו את העמקת המעורבות של הפרקליטות וליווי תיקים גם במקרים של העמדה לדין בעבירות "תג מחיר" חמורות פחות.
השרים ביקשו לקבל סקירה של פרסומים גלויים שפורסמו על ידי רבנים שמשנתם האידיאולוגית משפיעה על המבצעים.הואיל והובהר בדיון על ידי כלל גורמי אכיפת החוק כי הפשיעה נעשית במגרש הביטחוני, תיבחן הרחבת השימוש בכלים מינהליים במקרים המתאימים לכך.
במקביל, פנתה הבוקר תנועת אומ"ץ למבקר המדינה, השופט (בדימוס) יוסף שפירא, בבקשה לבדוק את התנהלות גופי אכיפת החוק כלפי עברייני "תג מחיר".
אריה אבנרי, יו"ר הנהלת תנועת אומ"ץ, הלין בפנייתו למבקר כי "המציאות העגומה מוכיחה שאכיפת החוק כלפי העבריינים הללו הייתה מקרטעת. במקרים רבים לא נעצרו כלל חשודים והחקירות היו צולעות ולא יסודיות. במקרים אחרים, שבהם נעשו מעצרים של חשודים, הייתה לרוב כלפיהם גישה סלחנית שכללה מעצרי בית. שלא לדבר על כך שגם פסקי הדין במקרים רבים היו 'נדיבים' מדי. התוצאה הבלתי נמנעת של התנהלות זו גרמה לכך שבאחרונה שטף את המדינה גל של ונדליזם כלפי אוכלוסייה ערבית וגרימת נזקים בגוף וברכוש לבני המיעוטים".
תנועת אומ"ץ אף דורשת ממבקר המדינה לבדוק "האם הגישה המאופקת הכוללת של גופי אכיפת החוק כלפי עברייני 'תג מחיר' הינה פרי מדיניות שהוכתבה מלמעלה או הייתה והינה אקראית".
