השופט אוהד גורדון קבע כי למרות שסלאח הבין בטעות שאשתו עומדת לעבור בידוק ביטחוני פולשני במעבר הגבול אלנבי ולכן מחה בפני השוטרים, מדובר בהתרסה כלפי העוסקים באכיפת החוק באצטלה דתית. סנגורו: מדובר ברדיפה פוליטית
ראש הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, השיח' ראאד סלאח, הורשע היום בעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו. השופט אוהד גורדון מבית משפט השלום בירושלים קבע כי סלאח השתולל כששוטרים ביקשו לערוך בידוק בטחוני לרעייתו במעבר הגבול אלנבי.
כפי שדווח בפורטל חדשות תקדין, מנהיג הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית נידון אך לפני כחודש לשמונה חודשי מאסר לאחר שהורשע בהסתה לאלימות בנאום שנשא לפני שש שנים, שבו קרא לעולם המוסלמי לפתוח באינתיפאדה.
הטיח בשוטרים: "אתם פושעים!"
בצהרי יום 17.4.11 ביקש סלאח להיכנס לישראל מירדן דרך מעבר אלנבי, יחד עם רעייתו. בשל מעמדו הציבורי הופנו סלאח ורעייתו לבידוק באגף פנימי ונפרד במעבר. סלאח שיתף פעולה בהליך בדיקת מזוודותיו וחיפוש גופני שנערך בו.
בשלב מסוים, ביקשה שוטרת מרעייתו של סלאח להתלוות אליה אל מאחורי פרגוד, לצורך חיפוש גופני. אז החל סלאח לצעוק כי הוא מסרב לחיפוש ברעייתו שכן הדבר פוגע בכבודו ובכבודה. סלאח נעמד כשרעייתו מאחוריו ומנע מהשוטרת להגיע אליה. מפקד המעבר, שנכח במקום, הסביר לסלאח שמדובר בהליך חוקי, הודיעו כי הוא מפריע לשוטרים ומפר את הסדר וביקשו להירגע ולצאת מחדר הבדיקה.
סלאח עמד במריו ואמר לרעייתו לצאת מהחדר ולסרב לחיפוש. זאת, הגם שהובהר לו שהחיפוש ייערך במקום סגור ובידי אישה. אז הוזמנו למקום שני שוטרים שהוציאו את סלאח בכוח מן החדר, הבהירו לו כי הוא מפריע להם בעבודתם וביקשו ממנו להמתין בישיבה במסדרון האגף, סמוך לדלת הכניסה לחדר הבידוק. לאחר ויכוח קולני, במהלך הטיח סלאח בשוטרים "אתם פושעים!", התיישב סלאח על הספסל, כששני השוטרים עומדים בסמוך לו וגבם אל הדלת. סלאח ישב על הספסל כשתי דקות ואז קם במפתיע וניסה להיכנס אל החדר בכוח, תוך שהדף בידיו את השוטרים ובעט בדלת החדר. הבעיטה פגעה גם בירכו של אחד השוטרים וגרמה לו לחבלה קלה. השוטרים תפסו את סלאח, הרחיקו אותו מהדלת והושיבוהו על הספסל. כעבור זמן קצר קם סלאח ממקומו, נעמד מול השוטרים ודחפם לעבר הדלת בגופו. השוטרים דחפו בכןח את סלאח לאחור והושיבוהו על הספסל.
תיעוד וידאו של חלק נכבד מן ההתרחשות צולם בידי שוטר בשם מנשה קצב אשר נקרא לזירת האירוע יחד עם שוטרים נוספים. השוטרים הגיעו בעיצומו של האירוע כך שהתיעוד לא כולל התרחשויות שקדמו לו.
השופט גורדון קבע לאחר בדיקות וחקירות הפרשה כי בתחילת החיפוש, הגם שהדבר לא נדרש ממנה, הבינה הרעיה בשוגג כי היא נדרשת לפשוט מבגדיה, צעקה וסיפרה על כך לבעלה. הלה התנגד להמשך החיפוש ופרץ ויכוח קולני בינו לבין אחד השוטרים תוך שהאחרון מנסה להסביר לסלאח את טיב החיפוש הנדרש והנאשם אינו מפנים זאת וממשיך להתנגד בתקיפות. אז נקראו שוטרים למקום, ונוהל ויכוח דומה עם השוטר רביבו תוך שהנאשם מונע בגופו את הגישה לרעייתו וממשיך לסרב למה שהוא תופס כחיפוש שיצריך הסרת בגדים ויפגע בכבודו, והגם שהוזהר כי יוצא בכוח מהחדר. בעת שהוצא הורה לאשתו "אל תתני לו שום אפשרות".
השופט גורדון דחה את טענת סנגוריו של סלאח - עוה"ד אביגדור פלדמן וע' שמעוני - לפיה בחינת הסיטואציה בהתאם לאמונתו של סלאח כי החיפוש כולל הסרת בגדים, מביאה למסקנה לפיה השוטרים חרגו ממסגרת תפקידם, ועל כן מאיינת את תחולת העבירה המיוחסת לו. "לא מצאתי בראיות אמירה של שוטר או איש שב"כ, לפיה לעולם לא יבוצע חיפוש בהפשטה, או כי חיפוש מעין זה הוא בגדר חריגה מנהלים", קבע השופט גורדון. "מן העדויות עולה שככלל הפשטה אינה נדרשת ואינה נכללת בחיפוש ה'סטנדרטי', אך אם מתעורר חשד שמצריך זאת ניתן לדרוש גם הסרת בגדים. הדבר מתחייב גם מן ההיגיון הבריא, שכן מה טעם בחיפוש בדרך של מישוש על פני הבגדים או שימוש ב'מגנומטר' אם, במידה ומאותר דבר מה חשוד, לא ניתן להגיע אליו. מובן גם, שדרישה להסרת בגדים נמצאת בגדר סמכויות השוטרים".
החוק מעל הדת
במישור העקרוני קבע השופט גורדון שהוא התרשם כי "לצד תחושת הפגיעה בכבודו, שלובה בהתנהלות הנאשם באירוע גם מידה לא מבוטלת של התרסה כלפי העוסקים באכיפת החוק. הדבר ניכר באופן התבטאותו כלפי השוטרים בזמן אמת, וביחסו בדיעבד לאירוע".
בהתייחס לגרסתו של סלאח כי השוטר "אמר לי אבל יש חוק, אמרתי לו שהדת מעל החוק בעניין הזה של כבוד", קבע השופט גורדון כי "התמונה המתקבלת מהתנהלותו של הנאשם באירוע ומעדותו היא, כי פעולתו הונעה בידי עמדה לפיה חשש לפגיעה בכבודו מצדיק חבלה בעבודת המשטרה. זאת, הגם שלא סבר כי השוטרים חורגים מסמכויותיהם או פועלים בניגוד לחוק.
"קבלה של מעשי הפרעה לשוטרים המבוצעים מתוך תפיסה שכזו, חותרת תחת עקרון שלטון החוק. היא תאפשר לפלוני, הסבור שפעולת שיטור הנעשית כדין פוגעת בו, להתנגד ולחבל בה. הדבר יפגע פגיעה קשה באינטרס המוגן של אפשור פעילות המשטרה: פעילות שיטור נועדה לאפשר חיים תקינים לבני החברה ולשמור על הסדר הציבורי. למטרות אלה הוסמכו שוטרים ואחרים העוסקים באכיפת החוק לבצע פעולות, שחלקן כולל גם פגיעה מסוימת בפרט זה או אחר. כדוגמאות ניתן לציין אקטים של פיזור התקהלות בלתי חוקית, המגבילים את חופש הביטוי; חיפושים הפוגעים בזכות לפרטיות ובנגזרותיה; עיכוב או מעצר הפוגעים בזכות לחירות; ושימוש בכוח מידתי במקרים הכרחיים אשר עלול לפגוע בשלמות הגוף. בכלל זה תיתכן גם פגיעה בתחושת הכבוד וברגשות דתיים. מחירים אלה נגבים מן הפרט לצורך המטרה החברתית. הדין אף מטיל מגבלות על פעולות השוטרים כדי למעט ככל הניתן בפגיעה. על רקע זה, כל עוד הפעולה מבוצעת כדין אין הפרט, רשאי להחליט שהפגיעה בו גוברת על טובת הכלל ולפעול לסיכול פעולת המשטרה. כך התנהל הנאשם במקרה דנן".
תגובה: זו רדיפה פוליטית
דובר התנועה האסלאמית, עורך הדין זהאר נודיג'את, אמר כי זו רדיפה פוליטית. "זה תיק תפור שנתפר לשיח על ידי כוחות הביטחון במעבר אלנבי. זו רדיפה פוליטית. משתמשים בבית המשפט לרעה וזו התוצאה – לא ציפינו לדבר אחר", אמר.
לקריאה נוספת, ראו:
הפרקליטות שוקלת לערער על קולת העונש שנגזר על השיח' ראאד סלאח
