חדשות

במל"ג טוענים כי לימודי המשפטים בישראל הם תלויי תרבות ושפה, וקיים קושי משמעותי בתרגום מדויק של מושגים משפטיים, כמו גם ההקשר התרבותי שבו צמחו, לשפה זרה

מליאת המועצה להשכלה גבוהה החליטה אתמול (יום ג') שלא לאשר קיום תכנית לימודים לקראת תואר ראשון במשפטים בשפה זרה, כתכנית הסבה/מתורגמת הזהה לתכנית לימודים מקבילה בעברית. עם זאת, אין מניעה להגיש בקשה לתוכנית לימודים העוסקת גם בנושאי משפט, או לשלב קורסים באנגלית בתוכניות קיימות.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, הירשמו לניוזלטר תקדין

מליאת המל"ג דחתה בקשה שהוגשה לה בנושא זה אך סייגה את ההחלטה בציינה כי המועצה רשאית לפי שיקול דעתה שלא לאשר פתיחת תכנית בשפה זרה, וזאת בין היתר בתחומים שבהם מרבית חומר הלימוד הנדרש מחייב קריאתם בשפה העברית בלבד".

במאי 2013 החליטה המל"ג להקים ועדה עקרונית אשר תבחן את היתכנות קיום תכנית לימודים לתואר ראשון במשפטים בשפה האנגלית, ותקבע את הקריטריונים לקיומה. הוועדה נדרשה לבחון כיצד ניתן להבטיח שתכנית מעין זו לא תפגע בסטודנטים ובבוגרי התוכנית ביחס לבוגרי תכניות מקבילות בעברית. הרכב הוועדה כלל את פרופ' אמנון רובינשטיין מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, פרופ' אריאל בן דור מאוניברסיטת בר אילן, חבר המל"ג פרופ' חיים זנדברג, פרופ' רות פלאטו שנער מהמכללה האקדמית נתניה ופרופ' קנת מן מאוניברסיטת תל אביב. 

הוועדה לא הצליחה לגבש המלצה אחידה. חלק מחבריה סברו כי מאחר שהמשפט הוא תלוי תרבות ותלוי שפה, אין מקום כלל לתכנית ללימוד משפטים באנגלית, מה גם שמפעל התרגום של החומר לאנגלית מצריך השקעה רבה של עבודה וזמן. חברים אחרים בוועדה צידדו בתכנית, על מנת לתת חשיפה ותהודה מקסימלית של המשפט העברי בעולם, וכן כדי להשתלב במגמות הגלובליזציה בהשכלה הגבוהה בעולם. לשיטתם, בתנאים מוגדרים, ניתן להגיע לפשרה בנושא, למשל על ידי הפחתת מספר הסטודנטים הישראלים שיוכלו ללמוד בתכנית והשתתתה ברובה על סטודנטים זרים, וכן על ידי הגבלת היקפה ללא יותר משליש מהתוכנית הרגילה לתואר ראשון באותה פקולטה.

לאור זאת, החליטה המל"ג כאמור שלא לאשר את קיום תכנית הלימודים לתואר ראשון במשפטים בשפה זרה. "המועצה השתכנעה כי בלימודי משפטים לתואר ראשון קיימת מרכזיות לשפה העברית וקיים קושי משמעותי בתרגום מדויק של מושגים משפטיים, כמו גם ההקשר התרבותי שבו צמחו, לשפה זרה. כיום בישראל כמעט כל החומר המשפטי הוא בשפה העברית והמערכת המשפטית מתנהלת בשפה זו. גם דו"ח הוועדה העקרונית לימד על כך כי ספק אם ניתן יהיה לממש פרויקט "עצום ממדים ומאתגר" של תרגום כל החומר המשפטי הנחוץ ללימודי תואר ראשון במשפטים בישראל", נכתב בהחלטה.