ביהמ"ש הטיל קנס של 3,000 שקל על עורך דין שעישן בחצר בית המשפט וקבע כי ההליך שניהל – המבחין בין החצר למבנה עצמו ומדקדק במיקום השלטים – הוא ניצול לרעה של זכות הגישה לערכאות: "איש לא מינה את הנאשם לייצג את הציבור"
בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב הטיל קנס של 3,000 שקל על עורך דין שהורשע בעישון במקום ציבורי, וקבע כי הנאשם ניצל את זכות הגישה לערכאות בכל התהליך, החל מישיבת ההקראה ועד הסיכומים
הנאשם, עו"ד אייל אבולעפיה, הואשם בעישון במקום ציבורי כשעישן בחצר חצי סגורה של בית המשפט בתל אביב, בפטיו הסגור בארבעה קירות אך ללא גג. לטענת הנאשם, אין שלט בכניסה לחצר והוא לא ידע שאסור לעשן במקום, בניגוד לעישון בתוך מבנה בית המשפט עצמו, שכן מדובר בשטח פתוח.
הנאשם אישר את דברי עדי התביעה כי קיימים שלטים במקום האוסרים על העישון אך טען כי שלטים אלה נמצאים בערוגה, על החלון בין עמודים ובמקומות שאינם בולטים ואינם נראים לנמצאים במקום.
השופט אשר גולדין דחה את טענותיו של עו"ד אבולעפיה וקבע כי החוק אמנם אינו אוסר במפורש על עישון בבית המשפט והחצר שלו, אך קיים בו פירוט מספק שממנו ניתן להבין את האיסור לעשן במקום. בין היתר נאסר לעשן באולם המשמש לדיון, להרצאה או לישיבות וכן במסדרונות ובאכסדרות. בנוסף נאסר לעשן באזור הנמצא מחוץ למבנה בית אוכל ומשמש אותו או במקום המשמש לקהל ומעבר או מסדרון המשמש להמתנה.
השופט גולדין דחה את ההבחנה שעשה הנאשם במבנה עצמו, והעיר כי אין מחלוקת שהפטיו נמצא בתוך מבנה בית המשפט ולכן אין כל משמעות לטיעון שזו חצר ללא גג. עוד קבע השופט כי השאלה אם הנאשם ראה או לא ראה את השילוט גם היא אינה רלוונטית, שכן היה עליו לדעת כי המקום הוא מקום ציבורי.
במהלך הדיון פקעה סבלנותו של השופט גולדין לנאשם שהאריך בדבריו מעל לזמן המוקצב. "הנאשם מסכם, מדבר ומדבר ומדבר תוך ציטוט סעיף אחרי סעיף בחוק. הנאשם מדבר זמן רב ביותר מעל הזמן שהתביעה סיכמה. התריתי בנאשם מספר פעמים שיסיים את סיכומיו אך הוא לא נעתר לבקשת בית המשפט. מאחר וסיכומיו עד עתה עלו כבר על עשרים דקות, אני מקציב לנאשם עוד ארבע דקות על מנת לסיים ואם לא יסיים זאת, יינתן פסק הדין ללא הסיום".
בגזר דינו כתב השופט כי הנאשם, עו"ד במקצועו, ניצל לרעה את זכות הגישה לערכאות, בהתייחס לכל התהליך, החל מישיבת ההקראה ועד הסיכומים. בנסיבות אלה, לדברי השופט, שילוש קנס בסכום כולל של 3,000 שקל יהיה עונש קל ביותר. "לא מצאתי בטענות הנאשם טענה כלשהי שיש בה כדי להקל. איש לא מינה את הנאשם לייצג את הציבור בתיק זה. הנאשם עישן, כפי שהוכח וכפי שנקבע בהכרעת הדין, העישון היה בניגוד לחוק באותו מקום", סיכם השופט.
