ביה"ד קיבל את ערעור המדינה על חיובה לנהל מו"מ קיבוצי עם ארגון אחדות, המייצג את עובדי המדינה המועסקים בחוזים האישיים, וקבע כי אין אינטרס משותף לקבוצה הכוללת את מנכ"ל משרד הבריאות לצד אחיות, ועובדי כוח עזר בבתי החולים
בית הדין הארצי לעבודה פסק כי עובדי החוזים האישיים בשירות המדינה אינם מהווים יחידת מיקוח נפרדת משאר עובדי המדינה, וכי ארגון "אחדות" אינו ארגון עובדים כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים.
ארגון אחדות הוקם כדי לייצג את עובדי החוזים האישיים בשירות המדינה, שכן לדידו, הסתדרות העובדים, שהיא ארגון העובדים היציג בשירות המדינה, אינה מייצגת את העובדים המועסקים בחוזים אישיים והחריגה אותם מפורשות מתחולת ההסכמים הקיבוציים שחתמה עם המדינה.
שאלת הסמכות
בנובמבר 2011, בעיצומה של "מגה שביתה" שנדונה בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, עתר ארגון אחדות לבית הדין האזורי לעבודה לקבלת צווים המחייבים את המדינה לנהל משא ומתן קיבוצי אך ורק עמו ואוסרים עליה לנהל משא ומתן עם כל ארגון אחר.
בית הדין האזורי לעבודה דחה את בקשות המדינה וההסתדרות לסילוק הבקשה על הסף, וקבע כי עובדי החוזים האישיים בשירות המדינה מהווים יחידת מיקוח נפרדת, וכי ארגון אחדות הוא ארגון העובדים המייצגים במסגרת של התארגנות ראשונית פורצת, אם כי הוא עדיין לא הפך להיות ארגונם היציג.
המדינה וההסתדרות ערערו על פסק הדין האזורי. הנשיא יגאל פליטמן, השופט עמירם רבינוביץ' והשופטת לאה גליקסמן, ונציגי הציבור ישראל דורון ויצחק דויטש ביטלו את פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה בקובעם כי זה ניתן בחוסר סמכות עניינית, שכן מהותו האמיתית של הסכסוך היא סכסוך בין-ארגוני בין ארגון אחדות ובין ההסתדרות, ומשכך הסמכות לדון בו נתונה לבית הדין הארצי כערכאה ראשונה.
בית הדין הארצי פסק בפסק דין המשתרע על פני כ-50 עמודים כי עובדי החוזים האישיים בשירות המדינה אינם מהווים יחידת מיקוח נפרדת בקרב כלל עובדי המדינה. נפסק כי אי-תחולת ההסכמים הקיבוציים החלים בשירות המדינה על עובדי החוזים האישיים אינה הופכת אותם ליחידת מיקוח נפרדת. שכן, קבעו השופטים, "הוכח לפנינו כי ההסתדרות פעלה בעניינם של עובדים המועסקים בחוזים אישיים, הן לפני המגה שביתה, הן במגה שביתה והן לאחריה".
כך, למשל, מהראיות שצירפה ההסתדרות עולה כי פעלה בעניינן של קבוצות עובדים המועסקות במסגרת חוזים אישיים עוד לפני המגה שביתה, דוגמת אישור סכסוך עבודה לעוזרים משפטיים מה-9 במרץ 2010 ואישור סכסוך עבודה של עובדי משרד החקלאות מה-1 בפברואר 2009.
היעדר אינטרס ייחודי
"בשל הרב-גוניות של סוגי החוזים האישיים לא ניתן לראות בהם יחידת מיקוח נפרדת", פסק השופט רבינוביץ'. ואילו השופטת גליקסמן הוסיפה כי "על המדינה לעשות שימוש בסמכותה על פי חוק להעסיק עובדים בחוזים אישיים, רק בהתאם להוראות החוק והתקנות ולתכליתן, להוראות ההסכמים הקיבוציים החלים ובתום לב".
כמו כן, לא הוכח אינטרס משותף מיוחד לקבוצה זו, המצדיק פיצולה מיחידת המיקוח הקיימת, שכן מדובר בקבוצת עובדים מגוונת, שהמכנה המשותף היחיד שלה הוא עצם העסקתם בחוזים אישיים. "אין מחלוקת כי קיימת שונות רבה בין קבוצות העובדים השונות המועסקות במסגרת חוזה אישי בשירות המדינה", פסקה השופטת גליקסמן. "חלק מהעובדים מועסקים בחוזה בכירים ונהנים מתנאי שכר והטבות סוציאליות גבוהים משמעותית מאלה הניתנים לעובדים מן השורה המועסקים במסגרת ההסכמים הקיבוציים או במסגרת חוזה אישי, וכפועל יוצא מכך ספק רב אם לעובדים הבכירים אינטרס משותף עם העובדים המועסקים בחוזים אישיים מדרגים נמוכים יותר. מדובר בעובדים שאין ביניהם מן המשותף עת בוחנים את סוג עיסוקם, מקצועם, גובה שכרם, תנאי עבודתם, סביבת עבודתם, מעמדם במקום העבודה ויתר המאפיינים של עיסוקם. העובדים המועסקים במסגרת חוזה אישי מועסקים במקצועות שונים, בתנאי עבודה שונים ובאתרים שונים".
שחקן חסר
"קבלת טענת ארגון אחדות משמעותה היא, למשל, כי מנכ"ל משרד הבריאות ועובדי הנהלת משרד הבריאות משתייכים לאותה יחידת מיקוח אליה משתייכים פיזיותרפיסטים, אחיות, טכנאי רנטגן וכוח עזר המועסקים בבית החולים, וזאת רק בשל החלטת המדינה להעסיק אותם בחוזים אישיים משיקולים שונים (מחסור בתקנים, רצון לשמור על גמישות בהעסקתם וכו')", נכתב בפסק הדין. "לפיזיותרפיסט המועסק בחוזה אישי יש הרבה יותר מהמשותף עם הפיזיותרפיסטים ובעלי המקצועות הפארה רפואיים האחרים המועסקים במסגרת ההסכם הקיבוצי מאשר עם בעלי התפקידים הבכירים בהנהלת משרד הבריאות. גם אם נתעלם מקבוצת העובדים הבכירים המועסקים במסגרת חוזה אישי, לא יתקיים התנאי של קיום אינטרס משותף וייחודי לקבוצה. כך, למשל, לקבוצת העוזרים המשפטיים המועסקים במסגרת חוזים אישיים צרכים ואינטרסים שונים מאלה של פקחי משרד התמ"ת המועסקים במסגרת חוזים אישיים, ולשתי קבוצות אלה צרכים ואינטרסים שונים מאלה של עובדים פארה רפואיים המועסקים בבתי חולים במסגרת חוזים אישיים".
עוד נקבע כי נראה שההסתדרות פועלת כיום לקידום ענייניהן של קבוצות שונות של עובדי החוזים האישיים בשירות המדינה.
אשר להיות ארגון אחדות בגדר ארגון עובדים, נפסק כי הוא אינו עונה על התנאים המנויים בחוק ההסכמים הקיבוציים ובפסיקת בתי המשפט להיותו ככזה. משכך, הוא חסר יכולת להיות שחקן במגרש יחסי העבודה הקיבוציים על פי חוק הסכמים קיבוציים.
יצוין כי משמדובר בסכסוך קיבוצי, לא נפסקו הוצאות משפט.
