ביהמ"ש קבע כי הנאשם אימץ את תפיסת העולם המעוותת של אב המשפחה ושימש כידו הארוכה במערך הענישה והמשפיל והמבזה כלפי ילדיו, העומד בניגוד לכל רגש מוסרי בסיסי
בית המשפט המחוזי בירושלים גזר אתמול שש שנות מאסר על נאשם שהורשע בעבירות של אלימות ומין שביצע בקטינים במסגרת כת פוליגמית.
על פי כתב האישום, הנאשם הכיר את ראש המשפחה, שהתגורר יחד עם מספר רב של נשים וילדים שסרו למרותו וראו בו מנהיג רוחני ואב המשפחה, על רקע השתייכותם המשותפת לקבוצת חסידי הרב אודסר מקרב חסידות ברסלב. במהלך תקופה של מספר חודשים התהדק הקשר בין השניים, והנאשם נחשף להתנהלות של אב המשפחה שכללה מערך ענישה משפיל ומבזה כלפי ילדי המשפחה. הנאשם השתלב במערך הענישה ואף שימש כידו הארוכה של אב המשפחה, תוך שהוא מציע ונוקט שיטות ענישה ברוטאליות.
בין היתר, מתוארים בכתב האישום מעשה סדום ואונס בקטינים ילדי המשפחה, כליאה, הכאה באמצעות שוט והטבעה באמבטיה מלאת סבון לפרק זמן ממושך, כשהנאשם שותף למעשים או נכח בחלקם ולא פעל על מנת למנוע אותם.
סמים כחוויה רוחנית
הנאשם, יליד 1986, נולד וגדל בארה"ב למשפחה יהודית של חסידי חב"ד, אך הועבר למסגרות חינוך נוקשות במקסיקו ובג'מייקה, שם סבל מהתעללות פיזית, מינית ונפשית. במשך הזמן התחבר הנאשם לחבורת חסידי ברסלב עמם השתמש בסמים, אשר נתפס כחלק מחוויה דתית רוחנית. לאחר שהכיר את אשתו, עלה הנאשם לארץ והתחבר לקבוצת חסידי ברסלב, ודרכם הכיר את אב המשפחה.
שירות המבחן התרשם כי הנאשם אינו סובל מפתולוגיה מינית המצריכה טיפול בעברייני מין, וכי הסיבה העיקרית למעשיו היתה המשיכה שלו לגורמים כריזמטיים והיסחפות אחריהם.
חוות דעת הפסיכיאטרית קבעה כי הנאשם אימץ באופן מוחלט את תפיסת העולם המעוותת של אב המשפחה, אשר נתפס בעיניו כצדיק וכמשיח עד כי לא היה מסוגל להתנגד לו.
הנאשם העיד בשלב הטיעונים לעונש כי כתוצאה מהשפעתו של אב המשפחה הוא התרחק ממשפחתו והיה מוכן לעשות כל דבר עבורו, לרבות העברת אשתו ובנו לשליטתו.
עו"ד אופיר שגיא מפרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) טען כי אף שהנאשם היה חלק מהמעגל המורחב של המשפחה, לא ניתן לגזור גזירה שווה לעניינו מעניינם של בני המשפחה ולא ניתן לומר כי הנאשם היה נתון להשפעתו המוחלטת של אב המשפחה. מגוריו הנפרדים, נסיעתו למשפחתו בארה"ב וסירובו להתחתן עם בתו של אב המשפחה מעידים על עצמאותו של הנאשם בהחלטותיו, וזאת בניגוד לבני המשפחה שהיו מנותקים מהעולם החיצוני.
"שטיפת מוח ותעמולה מכשפת"
השופט הבכיר צבי סגל כתב בגזר דינו כי מעשי האלימות הפיזית והנפשית שהפעיל הנאשם כלפי הקטינים, שהחמור בהם היה החדרת מקל לפי הטבעת של אחד מילדי המשפחה, עומדת בניגוד לכל רגש מוסרי בסיסי.
"הנזק לקורבנות העבירה ואופיים האכזרי של המעשים מצדיקים גזירת עונש חמור על הנאשם", קבע השופט סגל. "עם זאת, עלינו להתחשב גם בנסיבות נוספות, המפחיתות במידת מה ממידת אשמו של הנאשם. נסיבות אלו עוסקות בשאלת מידת עצמאות שיקול דעתו בעת ביצוע המעשים".
"היתה זו כנראה הזרמה מכוונת של תעמולה משפיעה, ממכרת ומכשפת, כשמה וכתוכנה, אשר ירתה שטיפת מוח וחינכה מספר לא מועט של אנשים, ביניהם הנאשם, לחיות בסוג של אמיתות חד מימדיות ומעוותות לחלוטין, כשהם שבוים בקסמם של פחדים טמירים ואמונות תפלות", כתב השופט. "אלה עקרו מתוך הנאשם ואחרים בסביבתו את זיוום והדרך האישי של בני אנוש, נמלאו באכזריות, משטמה, עיוועים וחשיכה, עד שנותרו נעולים בכלוב התובנות המעוותות שלהם".
השופט התחשב גם בנסיבות חייו של הנאשם, בחולשתו המנטאלית ובנטייתו ליפול פעם אחר פעם ברשתם של נצלנים כריזמטיים. בסיכומו של דבר, נגזרו על הנאשם שש שנות מאסר בפועל ושנתיים מאסר על תנאי, וכן פיצויים כספיים לקטינים שנפגעו בסכום כולל של 80 אלף שקל.
לגזר הדין הצטרפו גם השופטים משה יועד הכהן ובן ציון גרינברגר, אשר העיר כי אחת הטקטיקות המובהקות של ראשי כתות בהן הם משתמשים להסתת צאן מרעיתם לביצוע מעשים נוראיים היא בדרך של שימוש מעוות בהוראות או סיפורים שבכתבי הקודש, ובמקרה זה סיפורו של פנחס המקראי. אלא שההלכה היהודית נמנעה מלאמץ את אותה קנאות המתירה את הרסן שבמשטר שלטון החוק, והשימוש בה כבסיס תורני הלכתי להענשת קטין בענישה אכזרית הוא סטייה קיצונית ובלתי לגיטימית בעליל.
