בית הדין המשמעתי במחוז ת"א גזר חודש השעיה על תנאי על עו"ד שגב שייקה שהורשע בין היתר בעבירות של יחס בלתי ראוי לצד שכנגד וחשיפת פרטים חסויים מהליך גישור. ביה"ד: "כבר נקבע שכמעט ולא תוטל מגבלה תוכנית-עניינית על יכולת הטיעון של עורך דין בהעלותו טענות בפני בית המשפט, גם אם מדובר בטענות קשות ונוקבות, ברם הכפשה ללא תכלית עניינית, לשם ההכפשה בלבד, וקל וחומר בסגנון בוטה – אין לה מקום"
עו"ד שגב שייקה השכיר למתלוננת ומשפחתה דירה, אולם הם לא עמדו בתשלומי השכירות. בשל כך הוא הגיש כנגד הדיירת כתב תביעה לבית משפט השלום בתל אביב בו נכתב בין היתר כי מדובר ב"אישיות רעה וגזלנית", "דור שלישי של גזלנים" וכי "הנתבעת בחורה בעייתית ושורשיה ממשפחה גזלנית וסחטנית", וכן הוא כינה את אימה של המתלוננת "שורש כל התכסיסים" ו"שורש כל הרע (בחינוך הנפסד שסיפקה לבנותיה)".
במסגרת אחת ההודעות לבית המשפט עוה"ד שגב שייקה חשף פרטים רבים מהליך גישור שהתקיים בין הצדדים, לרבות תוכנן של הפשרות שהוצעו, זאת חרף החיסיון החל על הליכי הגישור. השופט יאיר דלוגין מתח ביקורת על התנהלות זו והורה למחוק את ההודעה מהתיק.
השוכרת הגישה נגד עוה"ד שגב שייקה תביעת לשון הרע, וכן תלונה ללשכת עורכי הדין. בעקבות התלונה, ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין הגישה נגדו קובלנה.
אמירות שנזרקות לחלל האוויר ללא רבותא
חברי בית הדין המשמעתי המחוזי של מחוז תל אביב והמרכז – עוה"ד ליאור שמעוני, גלעד שטסמן ומירב עמר-כהן – הרשיעו את עוה"ד שגב שייקה בעבירות של יחס בלתי-ראוי לצד שכנגד, פגיעה בכבוד הצד שכנגד, פגיעה בכבוד בית המשפט בשל חשיפת פרטים חסויים מהליך הגישור, בהתנהלות שאינה הולמת עורך דין ובפגיעה בכבוד המקצוע.
חברת בית הדין עוה"ד עמר-כהן כתבה בהכרעת הדין כי "כבר נקבע שכמעט ולא תוטל מגבלה תוכנית-עניינית על יכולת הטיעון של עורך דין בהעלותו טענות בפני בית המשפט, גם אם מדובר בטענות קשות ונוקבות, ברם הכפשה ללא תכלית עניינית, לשם ההכפשה בלבד, וקל וחומר בסגנון בוטה – אין לה מקום". היא הוסיפה כי "אמירות אלה אינן רלוונטיות לצורך ההליך המשפטי והן מסוג אותן אמירות שנזרקות לחלל האוויר ללא שיש בהם כל רבותא לבירור עניין עובדתי או טענה משפטית. אמירות אלה אינן ראויות לבוא בקהל לשונם של פרקליטים".
חברת בית הדין ציינה עוד כי "כללו של דבר, הקשרם של הדברים הוא ודאי חיוני והכרחי בבחינת התבטאות כלשהי באם היא חורגת מגבול הסבירות. במקרה דנן, עם כל האמפתיה שיכול בית הדין לרכוש ביחס לרגשותיו הסוערים של הנאשם בדבר תחושותיו שנראו בעינינו ככנות, שנבעו מטענותיו לפיהן גרמו המתלוננות נזקים כבדים לדירה אותה השכיר להן, עדיין יש דרך לכתוב את כתבי הטענות באופן שיהא בו לשקף את טענותיו גם מבלי לדרדר את השיח לאמירות לא רלוונטיות בוטות, מזלזלות ומשתלחות שמקומן אינו רלוונטי לכתבי הטענות".
חזר על ההתבטאויות גם בטיעונים לעונש
באשר לחשיפת פרטים מהליך הגישור כתבה חברת בית הדין כי "חשיפת דברים שנאמרו בחדר סגור, מתוך הכרזה כי יוותרו בו בלבד, מהווה פגיעה קשה ומכוערת בציפייה הלגיטימית של צד מתדיין, שבא בכוונה כנה לסיים את הסכסוך בין כותלי החדר. הבטחת חיסיון בראשית ההליך, ופגיעה בו בדיעבד, מהווה התנהלות מכוערת של צד מתדיין שהינו גם עורך דין, באופן שהשיטה, המוסר, ושלומה של מערכת המשפט – אינו יכול לדור עימה בשלום".
חברת בית הדין הוסיפה כי "מדובר בהתנהלות שלא ניתן לקבלה, ושאין ספק כי היא מהווה התנהגות שאינה הולמת ופגיעה בכבוד המקצוע".
עם זאת, בית הדין המשמעתי התרשם מנסיבותיו האישיות, מחלותיו, סערת הרגשות שבהן נאמרו האמירות, עברו הנקי, התנדבותו בקהילה ועדי האופי שהעידו לטובתו, וגזר על עוה"ד שגב שייקה עונש של 30 יום השעיה על תנאי למשך שנה.
צוין כי חברי בית הדין שקלו לגזור עליו עונש של נזיפה בלבד, אולם במסגרת הטיעונים לעונש הנאשם שב על אותן האמירות כנגד המתלוננות. בגזר הדין נכתב כי "אם נותר ספק בליבנו אם במהלך ניהול ההליך הפנים הנאשם את הפסול והכיעור שבהתבטאויותיו הבלתי ראויות, הרי ששבה המציאות במסגרת הדיון שבפנינו וטפחה לנו על פנינו וראינו כי נדרש ככל הנראה תמריץ נוסף כדי לחדד את הבנתו באשר לאסור והמותר בהתבטאות ראויה של עו"ד".
חברי בית הדין קבעו כי "אנו מאוד מקווים ורוצים לראות בהתנהלות שבפנינו כסוף פסוק וכמסר שיועבר בסופו של דבר מבית דין זה לנאשם, שאני מקווה שבסופו של דבר, לאחר העונש שנגזר עליו, יבין ויפנים את הפסול שבמעשיו, ויימנע מהתנהלות דומה בעתיד".
בד"מ פ 03/13
