חדשות

ביום בו בוטלו הבחירות בנצרת, קובע בית המשפט העליון כי גם הבחירות בבית שמש יבוטלו ויערכו מחדש. השופטים דחו בקשות רשות ערעור שהוגשו נגד החלטת בית המשפט המחוזי להורות על ביטול הבחירות לעירייה ולמועצת העיר, ופסקו כי נוכח העובדה שרשות ערעור על ערעור בחירות תינתן בשאלה משפטית בלבד, ונוכח התמונה הקשה והחמורה שהצטיירה מפסק דינו של בית המשפט המחוזי שהעלתה התארגנות מכוונת ושיטתית להטיית תוצאות הבחירות בבית שמש – אין להתערב במסקנותיו וכפועל יוצא בהחלטתו לערוך מחדש את הבחירות בעיר

"התמונה המצטיירת... לגבי האופן שבו התנהלו הבחירות בעיר בית שמש היא מדאיגה ומטרידה", אפיין השופט עוזי פוגלמן בפסק הדין שבו נדחתה בקשת רשות ערעור על פסיקת בית המשפט המחוזי בירושלים לבטל את הבחירות המוניציפליות שנערכו באוקטובר 2013. "תושבי העיר בית שמש, ומערכת הבחירות שנועדה לבטא את רצונם הדמוקרטי, נפלו קורבן למסכת מאורגנת, שיטתית ורחבת היקף של הפרת חוק שתכליתה הטיית תוצאות הבחירות לראשות העיר ולמועצת העירייה", הוסיף השופט פוגלמן.

"בשים לב להיקפה הנרחב של התופעה, כפי שנלמד מהארגון והשיטתיות של המעורבים בה, מצא בית המשפט לעניינים מינהליים כי ישנה אפשרות ממשית שקנוניה חמורה זו השפיעה על תוצאות הבחירות, ולכן הורה על ביטול הבחירות וקיום בחירות חוזרות תחתיהן. החומרה הרבה הגלומה במעשים אלו, שחותרים תחת יסודות הדמוקרטיה, מחייבת את השלמת החקירה המשטרתית במהירות הראויה ונקיטת הצעדים המתחייבים מכך. יש לקוות שהבחירות החוזרות לראשות העיר בית שמש ולמועצתה יתנהלו בצורה תקינה, והנחתי היא כי הגורמים האמונים על כך ינקטו את מירב המאמצים כדי לוודא זאת", הוא התריע.

ואילו השופט אליקים רובינשטיין הפליג בתיאוריו וכינה את מה שהיה בבחירות בבית שמש כתקיעת "סכין בלב הדמוקרטיה".

סוד גלוי

באוקטובר 2013 נערכו הבחירות המקומיות ברחבי הארץ. בהודעת מנהל הבחירות, נקבע כי לראש עיריית בית-שמש נבחר ראש העירייה המכהן, משה אבוטבול, שניצח בפער של 956 קולות את המועמד הבא אחריו, אלי כהן.

עם היוודע התוצאות, הוגשו לבית המשפט המחוזי שני ערעורי בחירות בהם התבקש ביטול הבחירות ועריכתן מחדש. הערעור הראשון הוגש על ידי היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, בו טען לליקוי מרכזי שעניינו בכך שפעילים של רשימות מסוימות בעיר חברו יחד במסגרת התארגנות עבריינית שיטתית ונרחבת, הגיעו לקלפיות והצביעו במקום בעלי זכות הבחירה, לעתים תוך שימוש בתחפושות.

טענות היועץ וינשטיין התבססו על ממצאיה של חקירה משטרתית, כמו גם על תצהירים של משקיפים ובעלי תפקידים בוועדות קלפי, וכן תצהירים של מספר בוחרים שבהגיעם לקלפי נאמר להם על ידי חברי ועדת הקלפי כי כבר הצביעו. לשיטת היועמ"ש, הרקע לעניין הוא פרישת רשימת "כח" מסיעת יהדות התורה, וניסיונה להגדיל את כוחה במועצת העיר באמצעות קולות מאוכלוסיית "הקנאים" בעיר אשר שודלו להפקיד בידי הפעילים את תעודות הזהות שלהם.

מטרה נוספת הייתה, לפי הנטען, הבטחת בחירתו של אבוטבול לראשות העירייה, בהיותו המועמד המקובל על כל הרשימות החרדיות. הערעור השני הוגש על ידי המועמד שהגיע במקום השני ושלוש רשימות מועמדים. ערעורם של אלו התייחס אף הוא להצבעה באמצעות מתחזים, אולם הועלו בו טענות נוספות בעניין שינוי מענם של בוחרים לשם הצבעה בבחירות למרות שהם אינם מתגוררים בעיר, מודעות בחירות שפורסמו בעיר ובהן לכאורה מסר מאיים כלפי מי שיצביע לכהן, חלוקת קמעות וברכות לסגולה למי שיצביע לרשימת ש"ס ולאבוטבול, העלמת פתקי הצבעה של כהן ועוד.

בית המשפט לעניינים מינהליים קיבל את ערעור היועץ וינשטיין, ועמד בהחלטתו על הכללים שנקבעו בפסיקה להפעלת הסמכות לביטול בחירות בשל ליקוי שנפל בהן, הדורשים קיומו של ליקוי בבחירות וכי הסטייה היא מהוראת חוק מהותית המהווה חלק מערכי היסוד של שיטת הבחירות ומיועדת להבטיח את טוהר הבחירות ואת אמינותן. בית המשפט קבע כי הליקוי הנטען במקרה דנן, היינו הצבעה על-ידי מתחזה המשתמש בתעודת זהות שאינה שלו, היא הצבעה המתנהלת שלא כחוק, וכי מדובר בליקוי מהותי וחמור החותר תחת אושיות שיטת הבחירות ומחבל קשות בטוהר הבחירות ובהגינותן.

עוד הוסיף כי הראיות, ובכלל זאת חקירת המשטרה, מלמדות כי לא דובר בכשל נקודתי כי אם בהתארגנות שיטתית ונרחבת בקרב קהילה גדולה של תושבים שתוכננה מראש, שמטרתה הייתה להגדיל את סיכויי הזכייה בבחירות של רשימת "כח" ושל מר אבוטבול, ושקיומה היה בגדר "סוד גלוי" אצל התושבים שהיו קהל יעד למסירת תעודות הזהות. עוד נמצא כי איסוף תעודות הזהות התבצע בדרכים שונות, לרבות פרישת מוקדי איסוף בבתי כנסת, הגעת שליחים לבתים ופנייה ברחוב אל קהל היעד שאינו מצביע בבחירות. על יסוד ממצאים אלה, קבע בית המשפט כי הליקוי האמור עלול היה להשפיע על תוצאות הבחירות לראשות העיר וכי לא ניתן לבטל את הבחירות בהתייחס לרשימה מסוימת בלבד. לפיכך, קבע כי אין מנוס מביטול הבחירות למועצת העיר בית שמש ולראשות העיר, וקיום בחירות חוזרות. מכאן בקשות רשות הערעור.

הליך לקוי

השופט פוגלמן קבע כי אין עילה למתן רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט לעניינים מינהליים. בכל הנוגע לטענות בדבר המתכונת הדיונית בה התנהל הדיון בבית המשפט לעניינים מינהליים כערעור מינהלי. בעניין זה, הפנה השופט לפסק הדין בעניין הבחירות לראשות עיריית נצרת שניתן באותו יום, במסגרתו עמד בית המשפט על מאפייניו הדיוניים של ערעור בחירות כערעור מינהלי שבו על-פי רוב מתנהל הדיון על בסיס תצהירים וחומרים כתובים, תוך הימנעות מניהול "משפט הוכחות" רגיל. עוד הוסיף בית המשפט כי מסקנה זו מתחייבת לא רק מסיווגו של ערעור הבחירות כערעור מינהלי, אלא גם מן השיקולים המיוחדים לתחום הבחירות שבו נדרשת הכרעה מהירה.

מכאן, פנה השופט פוגלמן לדון לגופו של עניין בטענות הנוגעות לקביעות בית המשפט המחוזי עצמן. צוין כי  סעיף 73(ב)(1) לחוק הבחירות קובע שני תנאים מצטברים הנדרשים לצורך ביסוס סמכותו של בית המשפט להורות על ביטול הבחירות מחמת ליקוי שנפל בהם: האחד, היותו של הליך הבחירות לקוי, והשני, היותו של הליקוי כזה שיש בו כדי להשפיע על תוצאות הבחירות.

בפרשת בית שמש יריעת המחלוקת נוגעת לתנאי השני, קרי לשאלה האם היה בליקוי כדי להשפיע על תוצאות הבחירות. לאחר שבחן את טענות המבקשים ואת עמדת היועץ המשפטי לממשלה, הגיע בית המשפט למסקנה כי לא מדובר אלא בטענות המכוונות לקביעות עובדתיות של בית המשפט לעניינים מינהליים ובהסקת מסקנות מקביעות אלה, וככאלה הן אינן מעוררות שאלה משפטית שלא הוכרעה על-ידי בית המשפט העליון.

הובהר כי בית המשפט לעניינים מנהליים הכריע על סמך ניתוח מורחב של חומר הראיות שהוצג בפניו, ועמידה על נדבכים רבים המשרטטים תמונה עגומה לגבי הליקוי שנפל בבחירות בבית שמש והיקפו. כך, התייחס בית המשפט בהרחבה לנושא הפקדת תעודות הזהות במספר מטות הפקדה שנפרסו ברחבי העיר וכן באיסוף פרטני ברחוב, בבית ובמקום העבודה. עוד עמד על כך שדובר בהיערכות נרחבת ושיטתית שתוכננה מראש וביצועה החל מבעוד מועד, בה היו מעורבים אנשים רבים. על יסוד כל אלו, קבע בית המשפט קמא כי קיימת אפשרות ממשית לכך שתופעה זו השפיעה על תוצאות הבחירות – הן לראשות העיר והן למועצת העירייה.

גם במישור הניתוח המשפטי, סבר השופט פוגלמן כי בית המשפט המחוזי לא קבע שום חידוש, אלא אך יישם את המבחנים שנקבעו בפסיקה לעניין ההשפעה המסתברת של הליקוי על תוצאות הבחירות, ואף קבע כי הליקויים בבחירות עמדו גם במבחן המחמיר שהוצע בפסיקה שעניינו "אפשרות ממשית" להשפעה על תוצאות הבחירות. מלבד זאת, הערות שהיה בהן לכאורה חידוש משפטי, נאמרו למעלה מן הצורך ולא נדרשו לשם הכרעה, ועל כן ממילא אין מקום ליתן רשות ערעור ביחס אליהן.

סיכומם של דברים, לא נמצא כי הטענות שהועלו בבקשות מגלות עילה למתן רשות ערעור, בשים לב להוראת סעיף 73(א) לחוק הבחירות שלפיו רשות ערעור תינתן בשאלה משפטית בלבד. בשולי הדברים, העיר השופט פוגלמן כי התמונה הכללית המצטיירת מפסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים בכל הנוגע לאופן שבו התנהלו הבחירות בבית שמש הייתה מדאיגה ומטרידה, ונראה כי תושבי העיר ומערכת הבחירות נפלו קורבן למסכת מאורגנת, שיטתית ורחבת היקף של הפרת חוק שתכליתה הטיית תוצאות הבחירות. החומרה הרבה הגלומה במעשים אלו, החותרים תחת יסודות הדמוקרטיה, מחייבת לדעת השופט פוגלמן את השלמת החקירה המשטרתית במהירות הראויה ונקיטת הצעדים המתחייבים מכך.

למסקנה זו הצטרפו הנשיא אשר גרוניס, וכאמור השופט רובינשטיין. במסגרת הערותיו, ציין השופט רובינשטיין כי על אף שהטענות לפיהן עריכת בחירות חדשות יש בה כדי לפגוע בכל תושבי העיר הן מוצדקות, אלו אינן יכולות לגבור על התמונה הכה-קשה שנגלתה, שאינה מאפשרת לבית המשפט לעבור לסדר היום.

לקריאה נוספת, ראו:

בית המשפט העליון: הבחירות לראשות העיר נצרת מבוטלות ויערכו מחדש

וינשטיין ניצח את החרדים: בוטלו תוצאות הבחירות בבית שמש ויערכו מחדש

בר"ם 213/14