הנאשם חבר לארגון גבהת אלנצרא, הארגון המרכזי הלוחם כיום במשטרו של בשאר אל אסד, שפועל תחת הנהגת אל-קאעידה. עבדל קאדר אלתלה הסתנן לסוריה רגלית מטורקיה ושהה בחברת אנשי הארגון שלושה ימים. לאחר מספר ימים בהם שהה בסוריה הוא הבין כי העזרה אותה סבר שיוכל להעניק אינה אפשרית, לצד הבנת הסכנה אליה נקלע ושכנועי הוריו ושב ארצה
15 חודשי מאסר וכן מאסר על תנאי של שנה למשך שלוש שנים מיום שחרורו גזר בית המשפט המחוזי מרכז שבלוד על עבדל קאדר אלתלה, תושב טייבה.
נגד אלתלה הוגש כתב אישום בגין אימונים צבאיים אסורים, יציאה שלא כדין לסוריה וקיום מגע עם סוכן חוץ. הנאשם חבר לארגון "גבהת אלנצרא", אשר מהווה את הארגון המרכזי הלוחם כיום במשטרו של אסד. הארגון פועל תחת הנהגת אל קאעידה ומשנתו מצדדת בתפיסת הסלפיה ג'יהאדיה, הקוראת לפגיעה במשטרים "כופרים" שאינם הולכים בדרך האיסלאם. זאת כאשר ביצוע הג'יהאד בסוריה אמור להיות שלב מכריע בדרך לשחרור ירושלים ופלסטין.
הנאשם נחשף לרעיונות ולאידיאולוגיה סלפית קיצונית בהתאם לתפיסת הסלפיה ג'האדיה במהלך לימודי הרוקחות בירדן, בין השנים 2010-2011. במסגרת זו נהג להשתתף בשיחות עם המאם אבו רחים בנוגע לאידיאולוגיית סלפיה ג'האדיה. כן קרא וצפה בחומרים ודרשות בה מטיפים מנהיגי אל קאעידה לצעירים להצטרף למלחמת ג'יהאד. ביולי 2013 הוא החליט לצאת לסוריה, במטרה לחבור לארגון ולסייע בלחימה כחלק מהכוחות המורדים.
לצורך כך פנה הנאשם להמאם וקיבל ממנו שם של איש קשר בסוריה. ביולי האחרון הוא הסתנן רגלית מטורקיה לסוריה, באופן בלתי חוקי. שם חבר לאנשי הארגון ונלקח, לבקשתו, לאחראי על המגויסים והמתנדבים. הוא ציין את שמו של איש הקשר והמאם ונתבקש להמתין עד לבדיקת פרטיו. הוא שהה בחברת אנשי הארגון שלושה ימים, במהלכם אחז בנשקם וערך סיור, רכוב על אופנוע, נהוג בידי אחד מאנשי הארגון. לאחר שלושה ימים הוא החליט שלא להמתין עוד ועזב את הארגון בחזרה לגבולות טורקיה.
הנאשם הגיע להסדר טיעון עם הפרקליטות במסגרתו הוא הודה בחלק מהעבירות, כאשר העבירה של קיום מגע עם סוכן חוץ נמחקה מכתב האישום המתוקן. בהתאם להסדר הפרקליטות עתרה ל-18 חודשי מאסר ומאסר על תנאי.
הנאשם טען כי הוא חבר אל הארגון מתוך תפיסת עולם הומניטרית, לאחר שנחשף למצוקת העם הסורי. לאחר מספר ימים בהם שהה בסוריה, הבין כי העזרה אותה סבר שיוכל להעניק אינה אפשרית, לצד הבנת הסכנה אליה נקלע ושכנועי הוריו, הפסיק את פעילותו ושב ארצה. הנאשם ציין כי אלמלא נזעקו הוריו לחפש אחריו, תוך ערוב הרשויות, יש להניח כי היה חוזר כלעומת שבא, מבלי שמעשיו היו נודעים.
דילמה מוסרית או קיומית?
בית המשפט המחוזי מרכז שבלוד גזר עליו כאמור 15 חודשי מאסר, וכן מאסר על תנאי של שנה למשך שלוש שנים מיום שחרורו.
השופטת שירה בן שלמה ציינה בגזר הדין כי "תופעה של יציאת אזרחי ישראל להשתתף בלחימת המורדים טומנת בחובה אפשרות של ממש כי הכשרה אידיאולוגית וצבאית אותה יעברו שם, תנוצל על ידם לצורך פעילות חבלנית עוינת כנגד מטרות ישראליות או להפצת המשנה הדוגלת בכך. כן טמונה סכנה של ליקוט מידע ויצירת צירי קשר הדדיים, אשר ינוצל לפעילות חבלנית עוינת משותפת נגד מטרות ישראליות".
עורכי הדין שייצגו את הנאשם, ד"ר יעקב וינרוט ועמית חדד, הדגישו את הדילמה המוסרית אליה נקלע הנאשם בעקבות פרסום התמונות המחרידות הממחישות את הטבח המבוצע בסוריה. השופטת בן שלמה התייחסה לטענות הללו וכתבה כי "אל מול הדילמה המוסרית, בה נטען כי היה נתון הנאשם, עומדים אנו בפני דילמה קיומית של מדינת ישראל. לא ניתן לבחון את עניינו במנותק מהתופעה שיש בה פוטנציאל סיכון ממשי כי ההכשרה האידיאולוגית והצבאית, אותה יעברו היוצאים לסוריה, תנוצל על ידם בבוא העת לפעילות חבלנית עוינת נגד מטרות ישראליות, כפי התפיסה הסלפית".
ת"פ 15279-08-13
