לייק לשופטת? דו"ח מיוחד שהוגש להנהלת מערכת בתי המשפט ממליץ לאפשר לשופטים להצטרף לרשתות החברתיות, אבל רק לאחר שיקבלו הדרכה איך לקבוע את הגדרות הפרטיות שלהם, כדי להגביל את היכולת של עורכי הדין וגורמים עוינים לעקוב אחריהם או להיהפך ל"חברים" שלהם ברשת. החברות של שופטים עם עורכי הדין תוגבל באופן שבו השופט יאשר "חברות" רק לעו"ד שממילא אינו מופיע בפניו בשל היכרות מוקדמת
האם מהיום נוכל להיות "חברים" של שופטים או שופטות בפייסבוק או לסמן להם לייק? דו"ח מיוחד שהוגש להנהלת מערכת בתי המשפט ממליץ לאפשר לשופטים להצטרף לרשתות החברתיות, אבל רק לאחר שילמדו איך לקבוע את הגדרות הפרטיות שלהם, כדי להגביל את היכולת של עורכי הדין לעקוב אחריהם או להיהפך ל"חברים" שלהם ברשת. השופטים גם יוגבלו מלהביע את דעותיהם הפוליטיות, ולא יורשו לדסקס ברשתות החברתיות על התיקים שלהם.
חברות פסיבית בלבד
עד היום הנהלת בתי המשפט אסרה על השופטים להיות חברים ברשתות החברתיות. הגם שמרבית השופטים לא חברים ברשתות החברתיות, בעיקר בשל גילם ומצוקת זמנם היקר והעמוס, דווקא דפים של שופטים צעירים יותר וחדשים יותר נוכל למצוא בפייסבוק (לרוב, באנגלית).
לפני כשנה וחצי מונתה הוועדה המייעצת לוועדת האתיקה לשופטים על השאלה כיצד על השופטים להשתמש ברשתות חברתיות כדי לבחון את האפשרות לאפשר להם להצטרף ולהיות חברים פעילים ברשתות כמו: פייסבוק, טוויטר או לינקד אין. הוועדה ממליצה שלא למנוע מהשופטים את האפשרות להשתמש ברשתות החברתיות, עם זאת מומלץ לגבש כללי התנהגות לשימוש של שופטים ברשתות הללו ולהעביר הדרכות כיצד עליהם לשמור על פרטיותם.
הוועדה ממליצה כי השימוש ברשתות החברתיות יהיה מוגבל לשימוש פרטי, עליו יחולו כללי האתיקה לשופטים. כך, על השופטים להימנע מפרסום תמונה או סטטוס שיש בהם כדי לפגוע במעמדם המקצועי או באמון הציבור ברשות השופטת ובמעשה השפיטה.
בנוסף, מומלץ להחיל "על השימוש כללי אתיקה פרטניים. כך למשל, על השופטים להימנע מהתבטאויות פוליטיות, ומתמיכה בגופים פוליטיים או בהתבטאויות פוליטיות של אחרים. בנוסף, השופטים לא יתבטאו ברשתות החברתיות בנוגע לעניין התלוי ועומד בפניהם; יהא עליהם להימנע מצפייה בעמוד הרשת החברתית של צדדים להליך המתנהל בפניהם או של עדים המעידים בפניהם, וייאסר השימוש ברשתות החברתיות כדי להשיג מידע בנוגע לעניין התלוי ועומד לפניהם". כמו כן, מומלץ כי הגישה לרשתות החברתיות ממחשבי בתי המשפט תמשיך להיות חסומה. או במילים אחרות, לשופטים מותרת חברות פסיבית בלבד ברשתות החברתיות.
הוועדה מציעה כי השימוש של שופטים ברשתות החברתיות ייעשה ללא ציון תוארם השיפוטי, וכן יש מקום להגביל את החברות של שופטים עם עורכי דין, כך ששופט יאשר "חברות" רק לעורך דין שממילא אינו מופיע בפניו בשל ההיכרות הקיימת ביניהם. הסיבה להגבלה היא שאין ערובה לכך שעורך דין כלשהו, גם אם אינו מופיע כיום בפני השופט, לא יופיע בפניו בעתיד. לגישת הוועדה, במציאות הישראלית, ובהתחשב בכך שישראל היא מדינת שבה מרבית השופטים מגיעים מהמיליה של עורכי הדין, חברות ברשת חברתית עלולה לעורר חשש של פגיעה במראית פני הצדק. עם זאת, הובהר כי חברות עם עורכי דין כשלעצמה אינה מהווה עילה לפסלות אוטומטית של שופטים.
הוועדה ממליצה לערוך הרצאות וימי עיון באשר לשימוש באינטרנט בכלל וברשתות החברתיות בפרט. במסגרת ימי העיון השופטים יקבלו הדרכה כיצד לשמור על פרטיותם ולהשתמש ברשתות החברתיות בצורה מושכלת. הוועדה מציינת כי בפרסום סטטוס עלול להיות מפורסם גם המיקום הגיאוגרפי של אותו שופט – דבר העלול להיות בעייתי מבחינת שופטים מאובטחים.
אירופה מפגרת אחרי ארה"ב
יצוין כי בארצות הברית סוגיית החברות של שופטים ברשתות החברתיות נבחנה ב-10 מדינות שונות, ולאחרונה גם לשכת עורכי הדין האמריקנית פירסמה הנחיות המחייבות במישור הפדרלי. בארה"ב נקבע כי כללי האתיקה החלים על השופטים אינם פוסלים את השימוש שלהם ברשתות החברתיות, אבל הוטלו מגבלות שונות על השימוש. כך למשל, על השופט לשמור על ניטרליות ולהימנע ממראית עין של משוא פנים, הבעת דעה קדומה או השפעה חיצונית שאינה הוגנת.
על-פי מחקר שנערך בארה"ב, בשלוש השנים האחרונות חלה עלייה מתמדת בשימוש של שופטים ברשתות חברתיות. מסקר שנערך בקרב שופטים בשנת 2012, עולה כי כמחצית מהשופטים משתמשים ברשתות החברתיות, כאשר כ-85% מתוכם משתמשים בפייסבוק.
באירופה, לעומת זאת, הנושא לא זכה עד כה להתייחסות נרחבת, למעט התייחסות מסוימת באנגליה בנוגע לכתיבה של שופט בבלוג משלו, ולא להשתתפות ברשתות החברתיות.
העוזרים המשפטיים ימתינו לוועדה נוספת
חברי הוועדה נתקלו במהלך עבודתם במספר מקרים בהם עוזרים משפטיים הביעו עמדה ברשתות החברתיות על תיקים תלויים ועומדים. בשל החשש כי עמדה זו עלולה להיות מיוחסת לשופטים עימם עובדים העוזרים המשפטיים, ממליצה הוועדה להקים ועדת משנה נוספת שתיבחן את השימוש של עוזרים משפטיים ברשתות החברתיות.
הוועדה לעניין השימוש של שופטים ברשתות חברתיות מונתה על ידי השופט מיכאל שפיצר, מנהל מערכת בתי המשפט, ובין חבריה: סגן נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת, ד"ר אברהם אברהם, היועץ המשפטי למערכת בתי המשפט עו"ד ברק לייזר, וד"ר עו"ד קרן אזולאי, עוזרת משפטית בכירה לנשיא בית המשפט העליון ד"ר אשר גרוניס. גם עורכת הדין מורן פרוינד, מהמחלקה המשפטית בהנהלת בתי המשפט, ליוותה את עבודת הוועדה.
הוועדה נעזרה במומחים, ובהם פרופ' מיכאל בירנהק, מומחה למשפט וטכנולוגיה מאוניברסיטת תל אביב, עו"ד ד"ר נמרוד קוזלובסקי, מומחה למשפט ואינטרנט, עו"ד עמית אשכנזי מהרשות למשפט טכנולוגיה ומידע (רמו"ט) במשרד המשפטים, גלעד האן, חוקר פשעים באינטרנט, והשופט דורי ספיבק מבית הדין לעבודה בתל אביב. הוועדה נעזרה גם בפרופ' קרן אלטיס מאוניברסיטת אוטווה.
