עמוס לוזון, לוי שטרית ואפרים מאיר – שהורשעו בעבירות בנייה ושימוש ללא היתר בקרקע חקלאית במתחם הקניות "פאוור סנטר" בצומת ירקונים שבפתח-תקווה – ישלמו קנס בסך 1.5 מיליון שקל כל אחד. על חברת "הכשרת היישוב" הוטל קנס חסר תקדים, בסך של שישה מיליון שקל. השופט מיכאל קרשן: "עבירות על חוקי התכנון והבנייה הפכו זה מכבר למכת מדינה. תוצאותיהן קשות ליחיד ולחברה"
בית משפט השלום כפר סבא גזר היום את דינם של בעלי מתחם "פאוור סנטר" בצומת ירקונים שבפתח-תקווה, לאחר שהורשעו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות על חוק התכנון הבניה, והפעלת המתחם ללא היתרים לשימוש חורג בקרקע חקלאית מוכרזת.
הנאשמים הם עמוס לוזון, אפרים מאיר, לוי שטרית, חברות בבעלות כל אחד מהשלושה, וכן חברת הכשרת היישוב.
מתחם העסקים והקניות "פאואר סנטר" במתחם ירקונים נבנה בינואר 1998 על שטח של כ-44 דונם שייעודן חקלאי. עמוס לוזון, שאחיו הבנקאי אבי לוזון משמש כיו"ר ההתאחדות לכדורגל, והנאשמים האחרים – הודו בהקמתם של המבנים ללא היתר, שימוש בקרקע חקלאית בניגוד לייעוד שלה, סטייה מהיתר ומתוכנית ואי-קיום צו הריסה מינהלי למבני המשמש את מתחם החנויות והעסקים. לוזון ובעלי העסקים האחרים הורשעו במסגרת הסדר טיעון בעבירות בנייה ושימוש ללא היתר, בניגוד לתוכניות החלות על השטח, והפרת צו מינהלי.
על-פי הסדר טיעון הוגש כתב אישום מתוקן, בו צוין כי על שטח ירקונים חלו בתקופה הרלוונטית תוכניות שמייעדות את הקרקע לחקלאות, ואילו מתחם ירקונים שימש לשטח מסחרי, כולל "פאואר סנטר".
לב ואונגיל לא הורשעו
יצוין כי במסגרת הסדר הטיעון הושמעה בבית המשפט הודאתם של ראש עיריית פתח תקווה לשעבר, גיורא לב, שהיה גם יו"ר הוועדה המקומית, וכן של מהנדסת העיר לשעבר, מדלן אונגיל, על כתב האישום שהוגש נגדם בפרשה באשמתם בהוצאת היתרים שלא כדין לקמת "פאואר סנטר" במתחם ירקונים והפעלתו כמרכז מסחרי.
לפי הסדר הטיעון, הודו לב ואונגיל בעבירות לפי סעיף 48 לחוק התכנון והבנייה, אשר איפשרו לקבוע עובדות בשטח בניגוד לתוכניות החלות על הקרקע, ונתנו ידם להקמת מבנה מסחרי רחב-היקף על קרקע חקלאית. במעשים אלה הביאו השניים לייעוד הקרקע בפועל במתחם ירקונים, בניגוד לחוק, ותרמו לעיכוב של התוכנית להקמת פארק מטרופוליני באזור.
מדובר בשניים הראשונים שהועמדו לדין בגין מתן היתרים בלתי חוקיים לפי סעיף 48 לחוק התכנון והבנייה. עניינם של לב ואונגיל כאמור הופרד מהדין בתיק של עמוס לוזון והנאשמים האחרים, ובאוקטובר 2012 החליט השופט קרשן להימנע מהרשעתם.
מכת מדינה
השופט מיכאל קרשן קיבל את עמדת המדינה לפיה "עבירות על חוקי התכנון והבנייה הפכו זה מכבר למכת מדינה. תוצאותיהן קשות ליחיד ולחברה...". בית המשפט קבע כי "שימוש מסחרי בקרקע חקלאית מוכרזת גורם תקלה משמעותית במיוחד לציבור. הוא מגביל את יכולתן של רשויות התכנון לפעול במקרקעין באופן שנועד להיטיב עם צרכי הציבור בכלליותו. שימוש מסחרי במקרקעין כאלה למטרות מסחר שולל את ייעודם המיוחד ומונע מהם את ההגנה שפרש עליהם המחוקק". עוד קבע בית המשפט כי גובה הקנסות במקרה זה צריך להביא בחשבון גם את היקף השימוש החורג ומשכו.
בנוסף לקנס המצטבר וחסר תקדים בעבירות תכנון ובנייה בגובה של 15 מיליון שקל, קבע בית המשפט שהאינטרס הציבורי בדבר הרתעת הנאשמים מביצוע עבירות דומות בעתיד, מחייב גם את חיוב הנאשמים עצמם לחתום על התחייבות כספית משמעותית בגובה של מיליון שקל לכל נאשם.
באשר לגובה הקנס התקדימי שהשית ביהמ"ש על הנאשמים, מצוין כי "העבירות אותן ביצעו הנאשמים הן עבירות כלכליות. לא מתוך מצוקה פעלו הנאשמים אלא למען בצע כסף. קופתם של הנאשמים התעשרה כתוצאה מביצוע העבירות בהן הורשעו. בלב קרקע חקלאית קם לו קניון רחב ידיים אשר הניב (ועודנו מניב) רווח נאה לבעליו, והכול על חשבון הציבור הרחב".
בקביעת גובה הקנס הסתמך בית המשפט על חוות דעת מומחה התביעה, השמאי ארז כהן. המדינה יוצגה על ידי פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) והמחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה, באמצעות עוה"ד דנה נאמן, ליאת מנור ושחר הררי.
הנאשמים יוצגו בפרשה באמצעות עורכי הדין איל מאמו, מירי כהן, אפי שבח וחיים וינטראוב.
בית המשפט הורה על צו הפסקת שימוש שיכנס לתוקפו ביום 17.7.15. צו ההריסה לכ-2,000 מ"ר, עליו הורה בית המשפט, יכנס לתוקפו 17.4.16.
