שופטי בג"ץ דחו את עתירתו של עו"ד דב אבן אור, המואשם בעבירות איומים על הצד שכנגד בכך שאיים לחסל אותו, להרביץ לו ואף לרצוח אותו. בעתירה הוא הלין כנגד העמדתו לדין פלילי ללא קבלת אישור מוקדם מהיועץ המשפטי לממשלה. השופט סולברג פסק כי אין הצדקה להעדיף עורכי דין על פני בעל מקצוע או אדם אחר בהעמדתם לדין, מעבר לגיזרת הנחיית היועמ"ש בנושא
שופטי בג"ץ דחו היום את עתירתו של עו"ד דב אבן אור נגד היועץ המשפטי לממשלה וחייבו אותו בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך של 10,000 שקל.
נגד עוה"ד אבן אור הוגש כתב אישום המייחס לו שתי עבירות של איומים, אותן ביצע לכאורה במהלך ייצוג של צד מהצדדים בסכסוך מקרקעין, כלפי צד שכנגד (ת"פ (שלום ת"א) 13718-01-11). על-פי העובדות המתוארות בכתב האישום, נקט עוה"ד אבן אור בלשון איומים על הצד שכנגד דוגמת "אני מחסל אותך, אני מקושר ואני מסוגל לחסל אותך פיזי ובכוח"; "אני ארביץ לך"; "אני ארצח אותך, אני אחסל אותך באמצעות משפחת פשע שאני מייצג אותם, אני אחסל את עסקך הנמצא על 6.5 דונם שאני יודע איפה הם ואני אחסל אותך"; "אתה בחיים לא תכנס לשם, רק על אלונקה".
עוה"ד אבן אור טען בעתירתו לבג"ץ כי העמדתו לדין פלילי בשל עבירת איומים כלפי הצד שכנגד נעשתה בניגוד להוראת סעיף 5(ב) לפקודת המטה הארצי מס' 14.01.03 "חקירת עורכי דין החשודים בביצוע עבירה", המחייבת קבלת אישור מראש של היועץ המשפטי לממשלה להגשת כתב אישום נגד עורך דין, כל אימת ש"האישום קשור לעיסוקו של עורך הדין".
לעתירה של עוה"ד אבן אור ביקשה להצטרף גם לשכת עורכי הדין כ"ידיד בית המשפט", וציינה כי "להחלטה בעתירה זו עשויה אפוא להיות השפעה משמעותית על כלל ציבור עורכי הדין ואף על לקוחותיהם, והיא עתידה לעצב את טיבו והיקפו של ה'סיוע', או התשתית, להם יזכו עורכי הדין לשם ייצוג לקוחותיהם ללא מורא, ועל הצד הטוב ביותר".
נגיעה ישירה של כתב האישום לחשדות נגד עוה"ד
השופט נעם סולברג דחה כאמור הן את העתירה והן את בקשת הלשכה להצטרף לעתירה. בהסכמת השופטים אליקים רובינשטיין וניל הנדל, פסק השופט סולברג כי "פרשנותו של העותר אינה נתמכת מבחינה לשונית במילותיה של הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, ואינה מתיישבת עם הרציונל העומד בבסיסה".
סעיף 2(ו) להנחיית היועץ מורה כי הגשת כתב אישום נגד עורך דין טעונה אישור מוקדם מהיועץ המשפטי לממשלה במצבים בהם "האישום קשור ליחסיו של עורך הדין או לקוחו עם המשטרה, הפרקליטות או רשות תובעת או חוקרת אחרת, במסגרת מילוי תפקידו כעורך דין, כגון אישום בעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, העלבת עובד ציבור, בידוי ראיות, השמדת ראיות או הדחה בחקירה". השופט סולברג פירש את משמעות הוראות הסעיף באופן שבו אישור היועמ"ש "יידרש רק במקום בו כתב האישום נגד עורך הדין נוגע ישירות לחשדות שהתעוררו במגעיו עם רשויות האכיפה והתביעה במסגרת מילוי תפקידו כעורך דין. הדבר נועד לאפשר פעילות תקינה באמצעות הבטחת חופש הפעולה של אלה המורשים לעסוק בעריכת דין, ובפרט בפעולות המנויות בסעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין, ולמלא את תפקידם אל מול הרשויות הנ"ל ללא מורא ובלא לחשוש שמא יאוימו או יתבעו".
השופט סולברג הוסיף כי "נכונה עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה לפיה: 'הנחיה זו מקורה ברגישות הנלווית לכך שרשויות האכיפה, אשר במגעים איתן ביצע עורך הדין את העבירה לכאורה, הן גם אלה שלפתחן מונחת ההחלטה אם להגיש כתב אישום בגין המעשה אם לאו. נוכח ניגוד העניינים האפשרי במצבים מסוימים, טעונה הגשת כתב אישום במצבים אלה אישור היועץ המשפטי לממשלה' ". השופט סולברג הוסיף על כך: "כשלעצמי דומני כי הרחבת תחולתה של ההנחיה, כמוה כהעדפתו של עורך דין על פני בעל מקצוע או אדם אחר. אין הצדקה למתן מעמד מועדף שכזה, אלא רק בגזרה שהנחיית היועץ המשפטי לממשלה ממוקדת בה".
לאחר עיון בתגובת היועץ המשפטי לממשלה ובעמדת לשכת עורכי הדין, הגיעו שופטי בג"ץ למסקנה שאין הצדקה להיעתר לבקשת ההצטרפות של לשכת עורכי הדין. שכן, "העניין נושא העתירה שלפנינו הוא נקודתי ואינו מעורר היבטים כלליים מעבר למחלוקת הקונקרטית הנ"ל בין הצדדים".
דמו של עו"ד אינו סמוק יותר
במישור העקרוני פסק השופט סולברג כי "דמו של עורך הדין אינו סמוק יותר מדמו של 'סתם' אדם, ואין הצדקה להעדיפו על פני אחרים". בבחינת דברי האיומים בעטיים מואשם עוה"ד אבן אור קבע השופט סולברג כי הדברים "לא נאמרו בגדרי תפקידו, במסגרת יחסיו עם רשויות האכיפה. מדובר בהתנהלות נטענת אל מול צד שכנגד בסכסוך אזרחי שבו ייצג העותר את אחד הצדדים. התנהלות שכזו לא באה בגדר מילוי תפקידו של עורך דין".
במקרה של עוה"ד אבן אור אף התבקש היועמ"ש לבחון לפנים משורת הדין האם כתב האישום נגדו הוגש כדין. בקיץ האחרון הגיש היועמ"ש הודעה מעדכנת לבג"ץ, ובה נכתב כך: "היועץ המשפטי לממשלה סבור, כי כתב האישום... אשר הוגש על ידי המשנה לפרקליטת מחוז תל-אביב (פלילי) ועל דעתה של פרקליטת המחוז, אינו טעון אישור היועץ המשפטי לממשלה על פי הנחיית היועץ... עם זאת... הסכים היועץ המשפטי לממשלה, כי כתב האישום יובא לאישורו, וזאת לפנים משורת הדין... לאחר שבחן היועץ המשפטי לממשלה את הדברים מצא, כי כתב האישום הוגש בדין".
בסופו של דבר, הגיע השופט סולברג כאמור למסקנה כי "אין צורך באישור מאת היועץ המשפטי לממשלה על מנת להגיש את כתב האישום נגד העותר בעבירה של איומים". עוה"ד אבן אור חויב בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך של 10,000 שקל.
