חדשות

לפני כשבועיים עתרה לבג"ץ אישה המצויה בסכסוך גירושין לאחר שבית הדין הרבני קנס אותה ב-500 שקל לכל יום עד שתסכים לערוך ברית מילה לבנה בן השנה. תגובת היועץ המשפטי לשיפוט הרבני, עו"ד הרב שמעון יעקבי, שהוגשה היום לבג"ץ מסתמכת על עתירה שהוגשה לבג"ץ ונדחתה, עוד בשנת 1998, בה נפסק כי "ברית המילה הוא אירוע חשוב ומשמעותי המסמל השתייכות לאומית לעם היהודי, וזאת ללא קשר הכרחי לשמירת מצוות או לאמונה דתית"

שמעון ודינה (שמות בדויים) נשואים כדת משה וישראל ולהם תינוק כבן עשרה חודשים. שמעון  הגיש תביעת גירושין בבית הדין הרבני בנתניה, כאשר במהלך הדיון ביקש לחייב את אשתו לאפשר עריכת ברית מילה לבנם. הדיינים נעתרו לבקשה וציוו לאפשר לאב את עריכת הברית, תוך אזהרתה של דינה שאם לא תסכים לכך היא תיקנס.

דינה לא הסכימה לכך, בית הדין קנס אותה והיא מצידה עתרה לבג"ץ בטענה שהדיינים החליטו בעניינה בחוסר סמכות. השופט יורם דנציגר קבע שהעתירה תידון בהרכב של שלושה שופטים ועד אז הקנס שהטילו הדיינים על דינה יבוטל.

"סמכותו של בית הדין הרבני היא לדון במחלוקת שבין הורים כמו כל עניין הכרוך בגירושין", מסביר היום היועץ המשפטי לשיפוט הרבני, עו"ד הרב שמעון יעקבי, בתגובתו לעתירה לבג"ץ. בתגובתו מתייחס הרב יעקבי לעתירה שהגישה לבג"ץ בשנת 1998 עמותה אשר ביקשה לאסור כליל עריכת ברית מילה לקטינים. בית המשפט העליון דחה אז את העתירה בהסתמכו על עמדת המדינה שסברה כי יש לראות "בברית המילה אירוע חשוב ומשמעותי המסמל השתייכות לאומית לעם היהודי, וזאת ללא קשר הכרחי לשמירת מצוות או לאמונה דתית". עוד קבעה המדינה כי "נקודת המבט היא כי טובת הנימול מחייבת את הכנסתו בברית המילה, הן על פי מבחני הדתי הן על פי התפיסה החברתית והמוסכמות החברתיות בדבר מהותה של המילה" (בג"ץ 578/98).

לטענת הרב יעקבי, נימוקי בית הדין הרבני בפסיקתם הם אותם נימוקים שהביאה אז המדינה ומכוחם דחה בית המשפט את העתירה. המדינה טענה בזמנו כי על פי היהדות קיימים מספר טעמים למצוות המילה, ביניהם טעמים דתיים ובריאותיים. המדינה דחתה את טענת העותרת, שרובן ככולן מבוססות על ההנחה שהמילה היא בגדר "טיפול רפואי". המדינה התייחסה להגדרה על פי 'פקודת הרופאים' והוכיחה כי טקס המילה אינו נופל בהגדרה זו. לראייה נוספת גרסה המדינה כי "לאורך כל ההיסטוריה בוצע הטקס על ידי מוהל שאינו בהכרח רופא. טקס המילה אינו נתפס כאקט רפואי, או כפעולה שנהוג שתבוצע על ידי רופא במסגרת רפואית". כלומר – גם על פי התפיסה החברתית, לא מדובר בפעולה רפואית אלא כנוהג דתי.

"המדינה הוסיפה והדגישה בתשובה לעתירה בבג"ץ בשנת 1998 כי עריכת ברית מילה משקפת את טובת הקטין על פי המבחן הדתי ועל פי התפיסה החברתית והמוסכמות החברתיות בדבר מהותה של המילה", מציין הרב יעקבי בתגובתו לבג"ץ ומחזק החלטה זו כי טובת הנימול מחייבת הכנסתו בברית המילה.

בעתירת האישה כעת לבג"ץ היא דורשת מהשופטים להחליט כי אין לכרוך בתביעת גירושין בבית הדין הרבני מחלוקת בין הורים בדבר עריכת ברית מילה בניגוד לזכות ל"חופש מדת". בתגובתו משיב הרב יעקבי כי בית הדין הרבני לא התיימר ואינו מתיימר ליטול לעצמו סמכות חוקית להורות על עריכת ברית מילה כאשר שני ההורים אינם מעוניינים בכך. בתי הדין הכריעו במחלוקת בין הורים בסוגיה הנתונה לאפוטרופסותם – כמו כל עניין אחר שנכרך בפועל בגירושין. "האפשרות לכרוך עניין שבסכסוך בין בני זוג בתביעת הגירושין אינה נובעת מן הצורך לבצע את פסק הדין באותו סכסוך בד בבד עם הגירושין אלא מן הצורך להסדיר באופן יעיל כל סוגיה המצויה במחלוקת בין בני זוג שעומדים לפני גירושין". הוא אף מדגיש כי "אין חייבים להכריע בכל המחלוקות קודם סידור הגט".

זכותו של הילד היא לא להיות חריג מחבריו שנימולו

באשר לטענת העותרת כי בית הדין התעלם מעקרון טובת הילד וזכויותיו בה בשעה שמדובר בפעולה כירורגית בלתי הפיכה בקטין, מסביר עוה"ד הרב יעקבי כי בית הדין הציע שברית המילה תיעשה בידי רופא מומחה מהמרכז הרפואי לניאדו בנתניה, אך העותרת סירבה לכך.

הרב יעקבי הדגיש כי כל משפחה יהודית-ישראלית עורכת ברית מילה לבניה, מבלי שקיים בישראל חוק המחייב זאת, ואף הציג בתגובתו לבג"ץ את ממצאי סקר שערך מכון מותגים בשנת 2007, ממנו עולה כי 97% מהציבור היהודי בישראל מלים את בניהם. "הקטין נולד למשפחה יהודית-ישראלית נורמטיבית. בסביבתם הטבעית מוקפים בני הזוג וילדיהם ביהודים העורכים ברית מילה לבניהם. בעוד שנה-שנתיים ילך הקטין לפעוטון ושם יהיה מוקף בילדים שנימולו, ואין זה סוד כי פעוטות ניחנו בכושר הבחנה בכל עניין חריג, ודי לחכימא. לא טוב עושה העותרת המבקשת להטמיע בפעוט רך הרגשה של חריגות מיותרת שעלולה להביא לרגשי נחיתות ולפגיעה נפשית חמורה. לא את טובת הילד מבקשת העותרת! זכותו של הילד היא לא להיות חריג מחבריו שנימולו! טובת הילד וזכותו להיות נימול ככל ילד יהודי בישראל אינם יכולים להיות קורבן-עולה – בניגוד לדרישת אביו – על מזבח זכות העותרת לחופש מדת".

בתגובת היועץ יעקבי מופיעה גם ההודעה הרשמית שפרסם משרד החוץ הישראלי, ביום 4.10.2013, בשם מדינת ישראל תחת הכותרת "ישראל קוראת למועצת אירופה לבטל החלטה נגד ברית מילה". זאת, "באופן דומה לגישתו הבסיסית של בית הדין הרבני ושל כל יהודי מן השורה בישראל", כדברי הרב יעקבי.

היועץ יעקבי מסכם כי עמדתו היא שיש לדחות את העתירה ולבטל את צו הביניים שהוציא השופט דנציגר, המעכב כעת את ביצועו של החלטות הדיינים. "לאור רגישות הסוגיה ובפרט על רקע הצורך לערוך ברית מילה לתינוק מוקדם ככל האפשר כל עוד אין מניעה רפואית לכך, והכול מנקודת מבט של טובת הילד וזכויותיו – מן הראוי כי בית המשפט יכריע בדחיפות בעתירה".

חשש ממשי להתווספות של ממד אימתני בהליכי הגירושין

כפי שנחשף לראשונה בפורטל חדשות תקדין, דייני בית הדין הרבני הגדול דחו את הערעור של האישה ופסקו עקרונית כי "עד עתה לא נתקלנו בבתי הדין במשך עשרות שנים בהתנגדות עקרונית לעריכת ברית מילה כחלק ממאבק הגירושין. מדי פעם היו דרישות של צד אחד שמונעים ממנו להשתתף בברית המילה, אך למנוע ברית מילה – לא שמענו".

הדיינים הרב ציון בוארון‏, הרב מסעוד אלחדד והרב ישראל שחור פסקו בשאלה תקדימית האם יש להם סמכות להכריע בהתנגדות של אימא לערוך ברית מילה לתינוק בן שנה כחלק ממאבק הגירושין, והותירו על כנו את הקנס של הדיינים בנתניה בסך 500 שקל לכל יום שעובר. נפסק כי "אם ייפתח פתח ותינתן לאם אפשרות למנוע ברית מילה או להשתמש בהתנגדותה ככלי להשגת הישגים במאבק הגירושין, אנו עלולים למצוא עצמנו בפני פרץ של תיקים כאלו, ואז יתווסף עוד ממד אימתני בתהליכי גירושין. יש לעצור מגמה זו מיד מתוך ראיית טובת הכלל הגוברת על טובת הפרט".

לקריאה נוספת, ראו:

ביה"ד הגדול: למול תינוק, גם כדי למנוע ממד אימתני בהליכי גירושין

בג"ץ 8533/13