חדשות

סגן הנשיא, הפורש לגמלאות, גזר תשע שנות מאסר על עו"ד אשרף ג'סאר, בעל משרד עורכי דין מהגדולים בצפון, על הונאת שני בנקים מצריים בכ-21 מיליון שקל. "משחר לימודיו מחונך עורך הדין לכללי אתיקה, שלא לדבר על כיבוד החוק", קבע השופט שיף. "במקרה הנדון נרמסו ברגל גסה מושכלות בסיסיים ויסודיים שביסוד הנאמנות והאמון, החייבים לשרור בין עו"ד ללקוחו"

תשע שנות מאסר מאחורי סורג ובריח, קנס של רבע מיליון שקל ופיצוי לשני בנקים מצריים בהיקף של 774 אלף שקל גזר היום (31.12.13) סגן נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, השופט אילן שיף, על עו"ד אשרף ג'סאר. הנאשם סיפר במהלך משפטו שהוא החזיק ערב מעצרו בפרשה במשרד עורכי דין מהגדולים בצפון הארץ.

השופט שיף סיים את גזר הדין בנימה אישית: "זה לי גזר הדין האחרון, לפני פרישתי לגמלאות. צר שפרידתי מכס השיפוט עומדת דווקא בסימון של שליחתו של עורך דין, חבר לשכה מכובדת בה הייתי חבר אף אני, שנים הרבה, אל מאחורי סורג ובריח לתקופה ממושכת, אך חובה עלי לנטרל את תחושותיי ולמלא אחר דרישות הדין והאינטרס הציבורי".

"נסיבות ביצוע העבירות חמורות מאד", קבע השופט שיף בגזר הדין. "הנאשם שלשל לכיסו, שלא כדין, כ-21.5 מיליון שקל וביצע פעולות פליליות נוספות על מנת לממש את מעשיו. הנאשם פגע קשות בקניינם של הבנקים והפר את יחסי האמון האמורים לשרור בין עו"ד ולקוחו".

השופט שיף אפיין כך את מעשיו של הנאשם: "משחר לימודיו מחונך עורך הדין לכללי אתיקה, שלא לדבר על כיבוד החוק. במקרה הנדון, נרמסו ברגל גסה מושכלות בסיסיים ויסודיים שביסוד הנאמנות והאמון, החייבים לשרור בין עו"ד ללקוחו".

בית המשפט אפיין את מעשיו של עוה"ד ג'סאר שמעשי עבירה שהיו מתוכננים, שיטתיים וממושכים. "הוא אף לא נרתע מלחזור לסורו, לאחר שהצליח להוציא במרמה את 'כספי האגרה' מבנק אלעקרי. סכומי הגזלה הם גבוהים מאד ועד היום טרם החזיר הנאשם את כספי הגזילה לבנקים ואף לא שילם מס לרשויות המס".

סנגורו: לא בבחינת גזלת כבשת הרש

עוה"ד אשרף ג'סאר הוא בן 40 ואב לארבעה ילדים. הוא מתגורר בבאקה אל גרבייה, ומשרדו מונה שישה עורכי דין. לאחר הגשת כתב האישום נגדו בפרשה, הוא הושעה משורות לשכת עורכי הדין.

סנגורו, עו"ד אביגדור פלדמן, טען לזכותו כי מדובר בעבירת שרשרת של פרשה אחת. לטענת עוה"ד פלדמן, שני קורבנות העבירה הם בנקים, ואין דומה גזלת כסף מאנשים חלשים מיעוטי אמצעים שנשארו בחוסר כל לגניבה מגופים כלכליים, עתירי ממון. חזקה על הבנקים שימצו גם את כל ההליכים המשפטיים בניסיון להחזיר את סכומי הגזלה. כך שלדעתו הנזק שנגרם אינו גדול.

עוה"ד פלדמן טען עוד כי מעשיו של הנאשם לא בוצעו מתוך תאוות בצע, אלא הוא השקיע עבודה רבה בטיפולו בתיק ושכר טרחה שהובטח לו, על פי ההסכמים היה נמוך, מה עוד שהסכמי שכר הטרחה היו מעורפלים וסתומים. מבחינתו, ניתן להסתפק במאסר של ארבע שנים בלבד.

אולם, השופט שיף קבע בגזר הדין כי "בשל סכומי העתק ששלשל הנאשם לכיסו שלא כדין, נראה כי הפגיעה בערך הקניין הייתה ממשית. אף שבבנק עסקינן (ולא בלקוחות קשי יום), נראה כי סכומי כסף כה גבוהים, הנלקחים במרמה או בגניבה מבנק, גורמים נזק ממשי הן לקניינו והן למוניטין שלו".

נסיבות פתלתלות להבשלת פרי הבאושים

כפי שדווח לאחרונה בפורטל חדשות תקדין, עוה"ד ג'סאר הורשע (ביום 26.8.13) בהונאת שני בנקים מצריים בקהיר – בנק אלעקארי אלמצרי אלערבי ובנק מצר, המצויים בבעלות ממשלת מצרים, בסכום של כ-21 מיליון שקל. עוה"ד ג'סאר התבקש על ידי הבנקים המצרים לטפל במימוש זכויותיהם על-פי שטרי מניות של חברת מלונות ארץ ישראל בע"מ (המלך דוד) אשר הוחזקו, לכאורה, על ידם.

חברת מלונות ארץ ישראל הוקמה בתקופת המנדט הבריטי על-ידי אנשי עסקים יהודים ממצרים. החברה הקימה בשנת 1931 את מלון קינג דיוויד ולאחר קום המדינה הפכה החברה לחברת מלון המלך דוד, ובשנת 1994 היא התמזגה עם חברת מלונות דן. בשנת 1958 האפוטרופוס לנכסי נפקדים קבע כי רשימה של אנשים וגורמים שהחזיקו במניות חברת מלונות ארץ ישראל הם בגדר נפקדים ורכושם עובר אליו. 

על-פי כתב האישום, עוה"ד ג'סאר הציג בין היתר מצג שווא כלפי בנק אלעקארי, לפיו בכוונתו להגיש תביעה כספית על סך 78 מיליון דולר נגד האפוטרופוס לנכסי נפקדים, לצורך טיפול במימוש זכויותיו, ודרש מנציגי הבנק סך של 8,255,000 שקל עבור תשלום אגרת בית משפט, סכום שהתכוון לשלשל לכיסו במרמה. הסכום אכן הועבר אליו על ידי הבנק המצרי בפועל. ביום 19.6.2007 הגיש עוה"ד ג'סאר בבית המשפט המחוזי בירושלים תביעה בשם בנק אלעקארי למתן פסק דין הצהרתי כנגד האפוטרופוס לנכסי נפקדים ושילם סך של 954 שקל בלבד כאגרת משפט.

לבנק מצר הציג עוה"ד ג'סאר מצג שווא, לפיו יגיש בשם הבנק לצורך מימוש זכויותיו תביעה כספית על סך של 406 מיליון שקל שתשלום אגרת משפט בגינה הוא בסך של 2.5% מסכום התביעה וביום 25.2.2008 הגיש עוה"ד ג'סאר תביעה בבית המשפט המחוזי בירושלים למתן פסק דין הצהרתי כנגד האפוטרופוס לנכסי נפקדים ושילם סך של 975 שקל בלבד כאגרת משפט.

עוה"ד ג'סאר הציג בפני הבנק מצג שווא ולפיו סכום אגרת המשפט הוא 10,169,910 שקל, ודרש ממנו סכום שכזה עבור תשלום האגרה, אף שהתכוון לשלשל את הכסף לכיסו. כתוצאה ממהלכים שנקט ובהתאם לבקשתו, הועבר בסופו של דבר על ידי הבנק הסכום האסטרונומי ללשכת ההוצאה לפועל וממנה הועבר לחשבון הבנק של עוה"ד ג'סאר סך של 9,971,734 שקל, בו עשה שימוש לצרכיו.

עוה"ד ג'סאר טען להגנתו כי הסכומים שהתקבלו על ידו משני הבנקים התקבלו כשכר טרחת עו"ד על עבודתו המקצועית בהתאם לסיכום עמם ולא כאגרת בית משפט. לטענתו, הכספים הללו רק הוסוו כאגרה מפאת חוסר יכולתם לשלם שכר טרחה גבוה בתחילת ההליך, וכי לא בוצע על ידו שום מעשה מרמה כלפיהם.

השופט שיף קבע בהכרעת הדין כי עוה"ד ג'סאר קיבל בנאמנות, בהיותו עורך דין המייצג את הבנקים, סכומי כסף גבוהים מבנק אלעקארי ובנק מצר כדי שישמשו אותו בתשלום אגרות עבור תביעות כספיות בעודו מגיש תביעות לפס"ד הצהרתי, שסכום האגרה עבורן הוא מאות שקלים בלבד, וזאת כדי לאפשר לו לקבל במרמה את סכומי האגרה הגבוהים מאוד, שהופקדו בידיו – אותם שילשל בעורמה ובתחבולה לכיסו. בכך עבר עוה"ד ג'סאר שתי עבירות פליליות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.

בנוסף, קבע השופט שיף כי עוה"ד ג'סאר אף שינה מסמכים וזייף קבלה של בית משפט כדי להציג מצג שווא לבנק אלעקארי, לפיו סכום האגרה אכן שולם לבית המשפט וזאת כדי להעלים את מעשיו.

בית המשפט קבע כי עוה"ד ג'סאר הודה בזיוף הקבלה, וכי אין ספק שהזיוף נעשה כדי לאפשר לו לממש את קבלת סכום האגרה שהועבר לידיו. כלומר, הזיוף בוצע בכוונה לקבל באמצעותו דבר וזאת בנסיבות מחמירות , המתבטאות בעצם ביצוע העבירה על ידי עורך דין שאמור להיות נאמן של לקוחותיו ובסכום הגבוה שהתקבל במרמה.

השופט שיף דחה את טענתו של עוה"ד ג'סאר כי ההמחאה עבור אגרת התביעה יועדה על פי הסיכום עם הנהלות הבנקים לכיסוי שכר טרחתו בשל העובדה שהבנקים אינם רשאים לשלם שכר טרחה גבוה בתחילת ההליך.

לפי האישום השלישי, עו"ד ג'סאר ביקש מפרופ' אשר מעוז, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, לסייע בליווי אקדמי של תביעות שני הבנקים נגד האפוטרופוס הכללי. פרופ' מעוז הסכים לסייע בתביעה, ועוה"ד ג'סאר ביקש מהבנקים לקבל מיליון דולר לתשלום שכר טרחתו של איש האקדמיה. בנק אלעקארי העביר לידי עוה"ד ג'סאר 940 אלף דולר, אותם הוא שלשל לכיסו.

בית המשפט קבע בהכרעת הדין כי עוה"ד ג'סאר גנב את שכר טרחתו של המומחה פרופ' מעוז, לאחר שטען בפני פרופ' מעוז כי הכספים לא התקבלו מהבנקים וכי הבנקים לא מעוניינים בשירותיו ובד-בבד טען בפני נציגי הבנקים כי העביר את הכספים לידי פרופ' מעוז. לכן הורשע עוה"ד ג'סאר גם בעבירה של גניבה בידי מורשה.

עוד הורשע עוה"ד ג'סאר בשתי עבירות של מרמה לפי פקודת מס ההכנסה, בגין אי-דווח על כספי המעילה במסגרת דו"ח רווח והפסד שהגיש לשננים 2007-2008 וגם לא בדוח על הכנסותיו ורישומם כפיקדון ולא כהכנסה כדי להתחמק מתשלום מס. זאת על רקע הפסיקה לפיה אף כאשר מדובר בהכנסה שנצברה ממקור בלתי-חוקי, היא חייבת במס. טענתו של עוה"ד ג'סאר כי התכוון לדחות את דיווחיו למס הכנסה – נדחתה על ידי השופט שיף מחוסר מהימנות.

כן הורשע עוה"ד ג'סאר בשתי עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון – האחת כי השתמש ברכוש אסור בכספים שקיבל מבנק אלעקארי (כמו: רכישת רכב, משיכת כספים, המרה למזומן וכיוצא באלה), והשנייה כי השתמש בכספים שקיבל מבנק מצר, שהם רכוש אסור בתחכום רב שנועד להסתיר או להסוות את מקור הכספים וזהות בעלי הזכויות בו.

עוה"ד ג'סאר זוכה מחמת הספק מעבירת זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, תצהיר שהוגש במצורף לבקשה ללשכת ההוצאה לפועל, כמיוחס לו בכתב האישום.

(ת"פ 54685-01-12)