על יהודה אוחיון הוטלו בנוסף גם מאסר על תנאי וקנס בגובה 10,000 שקל, לאחר שניסה לשחד בכמה אלפי דולרים את יו"ר ההסתדרות בירושלים כדי שיסייע לקידומה של בת זוגתו לתפקיד מנהלת נפה ביחידת הפיקוח העירונית בעירייה. השופטת מרים לומפ ביקרה את הפרקליטות והמליצה לחברי הכנסת לסנכרן בין הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישת עבריינים ובין הסדרי הטיעון אליהם מגיעה הפרקליטות
יהודה אוחיון הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירה של מתן שוחד. על פי עובדות האישום, בת זוגתו לחיים של אוחיון באותה עת עבדה בעיריית ירושלים. בשנת 2009, פנה אוחיון לחברו, קבלן שיפוצים שהיה בעל קשרים חבריים עם גורמים בהסתדרות ירושלים, וסיכם עמו כי אוחיון יעביר לו סכום כספי מסוים אותו יעביר החבר ליו"ר ההסתדרות בירושלים דאז דני בן-שטרית. זאת, על מנת שבן-שטרית יסייע לקידומה של בת זוגו של אוחיון לתפקיד מנהלת נפה ביחידת הפיקוח העירונית בעירייה. בעקבות כך, אכן פנה החבר ליו"ר ההסתדרות בן-שטרית והציע לו סכום של כמה אלפי דולרים כדי שידאג לקידום, אולם זה השיב כי הסכום נמוך מדי וכי יבדוק את העניין. משנודע הדבר לאוחיון, סיכם עם חברו על העברת סכום גבוה יותר בסך כ-5,000 דולר.
על הפרקליטות להלום את רף העונש בכפוף לטיעוניה
בפתח גזר הדין, עמדה השופטת מרים לומפ מבית משפט השלום בירושלים על חומרת עבירת השוחד, וציינה כי ניתן ללמוד על חומרתה הן מהעונש שנקבע בצידה (10 שנות מאסר) והן משורה ארוכה של פסקי דין בהם הדגיש בית המשפט העליון את חומרתה וכי העונש ההולם עבורה הוא מאסר מאחורי סורג ובריח.
אשר לנסיבות ביצוע העבירה, ציינה השופטת כי אלו אינן מצויות במקרה דנן במדרג חומרה גבוה, בהתחשב בכך שדובר בהצעה אחת שלא התממשה, ובכך שעובד הציבור אף לא ראה אותה כרצינית וסבר כי מדובר בהלצה. לכך הוסיפה השופטת כי גם הפרקליטות עצמה סברה במסגרת הסדר הטיעון שהעונש המתאים לאוחיון הוא שישה חודשי עבודות שירות. בהתחשב בכך, וגם ברף ענישה הנוהג במקרים של עבירות שוחד, קבעה השופטת לומפ כי מתחם העונש ההולם במקרה זה נע בין מספר חודשי מאסר ועד לשניים עשר חודשי מאסר.
בשולי הדברים העירה השופטת לומפ כי בשונה מהסדרי טיעון "רגילים", במקרה זה הפרקליטות ציינה במפורש כי לא היה קושי ראייתי בתיק או נסיבות אחרות שהובילו להסדר מעבר לחלוף הזמן, הודאה, חסכון בזמן שיפוטי, ונסיבות אישיות של אוחיון, שהן כולן נסיבות הנשקלות במסגרת תיקון 113 לחוק העונשין. לפיכך, ראוי היה שהפרקליטות תציג לבית המשפט מתחם עונש שיעמוד בהלימה לעמדה אותה היא מציגה כענישה ראויה במסגרת הסדר.
עוד העירה השופטת לומפ כי ראוי שגם המחוקק ייתן דעתו לסנכרון בין הבניית שיקול הדעת בענישה להסדרי טיעון. בקביעת העונש בתוך מתחם זה, התחשב בית המשפט לקולה בגילו של אוחיון, לקיחת האחריות על מעשיו והבעת החרטה עליהם. עוד נשקלו נסיבותיו האישיות של אוחיון והעובדה שחלפו למעלה מארבע שנים ממועד ביצועה.
לחומרה נשקלו הצורך בהרתעת הרבים הדרוש לשמירה על טוהר השירות הציבורי ואמון הציבור בו, וכן עברו הפלילי המשמעותי של אוחיון. לאור האמור, גזר כאמור בית המשפט על אוחיון חמישה חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס בסך 10,000 שקל.
