בית המשפט העליון דחה את הערעור שהגישה חברת הולנדיה בעניין ההסכם של עמינח לבלעדיות בחנויות של פאואר סנטר. הולנדיה חויבה לשלם 160 אלף שקל לממונה על ההגבלים העסקיים ולחברת עמינח
חברת עמינח קיבלה פטור לפני מספר שנים מהממונה על ההגבלים העסקיים לפתיחת חנויות בפאואר סנטר בבלעדיות לתקופה של 10 שנים. חברת הולנדיה (המתחרה) התנגדה למהלך, ופנתה לבית הדין להגבלים עסקיים אשר דחה את טענותיה. החברה ערערה לבית המשפט העליון בנושא וטענה כי הממונה על ההגבלים העסקיים הייתה צריך להגביל את הסכם הבלעדיות.
המשנה לנשיא השופטת מרים נאור, השופט צבי זילברטל והשופט אורי שהם דחו את הערעור.
השופטת נאור ציינה בפסק הדין כי "התכלית של הגבלת תוקפו של הסדר בלעדיות, כאשר תכלית ההסדר היא בעלת אופי מתמשך וכאשר אין חשש של ממש לפגיעה בתחרות, היא מניעת מצב שבו בעתיד, אם יתרחשו שינויים והתפתחויות בשוק הרלוונטי, ייווצר חשש לפגיעה של ממש בתחרות שאינו קיים בנסיבות הנוכחיות, אך השוק יהיה מקובע עם הסדרי בלעדיות בלתי מוגבלים בזמן". בית המשפט דחה את הטענה של הולנדיה לפיה הממונה לא ערכה בדיקה פרטנית לגבי התקופה הנדרשת בכל אחד מההסכמים שהיא אישרה. נקבע כי "בבדיקה הפרטנית שנערכה לכל הסדר בלעדיות בענייננו, לא נמצא חשש לפגיעה של ממש בתחרות".
השופטת נאור ציינה כי "התכלית של דיני ההגבלים העסקיים היא טובת הציבור. אם מסתבר כי ההסדר הכובל עומד בתנאי החוק ואף מביא תועלת לשוק הרלוונטי, טובת הציבור מצדיקה את מתן הפטור".
בית המשפט העליון ציין עוד כי "קשה שלא להתרשם כי בדיון בערעור זה ביקשה הולנדיה, באמצעות בא כוחה החדש, וכיד הבקיאות הטובה עליו לערוך מקצה שיפורים בעניינים אלה ואחרים. 'בסיבוב הבא', ככל שיהיה כזה, תוכל הולנדיה לטעון ולהוכיח עניינים נוספים, אך עתה היא כבולה לעניינים שעלו בעבר".
כמו כן, השופטים תהו "על מה ולמה ניהלה הולנדיה את מלחמתה בבית משפט זה. קשה שלא לתהות אם אינה מונעת בדיוק מהרצון ליהנות הנאת חינם מפרסומה של עמינח. לא הונח לפנינו טעם ענייני אחר למאבק ללא פשרות שניהלה".
בית המשפט חייב את הולנדיה לשאת בהוצאות משפט של 80 אלף שקלים לכל צד: לממונה על ההגבלים העסקיים ולחברת עמינח.
