הנשיא גרוניס קבע כי הליך ההכרה באוניברסיטת אריאל היה סדור ומקצועי, ודחה את טענות העותרים כי נפל בו פגם מינהלי. "אנו משוכנעים שאוניברסיטת אריאל תמשיך לעשות חיל בדרכה האקדמית", מסרו לפורטל תקדין עורכי הדין שייצגו את המרכז האוניברסיטאי באריאל, ד"ר יעקב וינרוט וד"ר גרשון גונטובניק
ועד ראשי האוניברסיטאות, המאגד תחתיו שש אוניברסיטאות ואת הטכניון ומכון ויצמן, עתר לפני יותר משנה לבג"ץ בדרישה לבטל את ההחלטה להקים אוניברסיטה באריאל.
העותרים טענו כי מדובר בהחלטה "רוויית פגמים, בלתי סבירה באופן קיצוני ואינה מתקבלת על הדעת". העתירה הוגשה בשם כל האוניברסיטאות, למעט אוניברסיטת בר-אילן שהחליטה שלא להצטרף לעתירה זו.
העותרים טענו כי למועצה להשכלה גבוהה ביהודה ושומרון, אשר קיבלה את ההחלטה להכיר במרכז האקדמי אריאל כאוניברסיטה, לא היו הכלים הדרושים לקבלת ההחלטה. לטענת העותרים, מדובר בהחלטה הכרוכה בבחינת מערכת ההשכלה הגבוהה בכל המדינה, וכי ההחלטה להסב את המכללה לאוניברסיטה התקבלה מבלי להתייעץ עם הוועדה לתכנון ותקצוב.
פעלה בשקיפות מלאה
נשיא בית המשפט העליון, השופט אשר גרוניס, המשנה לנשיא מרים נאור והשופטת עדנה ארבל דחו את העתירה על הסף, וקבעו כי אין "עילה להתערב בהליך ההכרה במכללת אריאל כאוניברסיטה". שופטי בג"ץ פסקו כי המועצה להשכלה הגבוהה פעלה בשקיפות מלאה כלפי ועדת המשנה של המל"ג ונתנה לה הזדמנות לייעץ, אלא שהנושא לא נידון לגופו. הנשיא גרוניס קבע כי "לאור העובדה שההליך היה סדור ולא נמצאו בו פגמים ולאור העובדה שמל"ג יו"ש התייחסה לעמדת ות"ת ונתנה לה הזדמנות להעיר הערותיה, ביהמ"ש לא מצא כל סיבה להתערבות".
הנשיא גרוניס ציין עוד כי "ברקע לשאלות הנדונות בעתירה שלפנינו עומדת הכפילות העולה מעצם קיומם של שני גופים – מל"ג ומל"ג יו"ש – שתפקידם דומה, אך האחד בעל סמכות החלטה בענייני תכנון בישראל והאחר בעל סמכות החלטה בעניינים דומים בתחומי אזור יהודה ושומרון. אין ספק כי כל החלטה של אחד הגופים משפיעה על מערך השיקולים של הגוף האחר. כך, ההחלטה על הקמת אוניברסיטה באזור יהודה ושומרון ודאי משפיעה על האוניברסיטאות בישראל ולהפך. כפילות זו היא תוצאה של ההסדרים החוקיים המיוחדים החלים באזור יהודה ושומרון. במצב דברים זה, ברי כי כל החלטה שתקבל המועצה להשכלה גבוהה יהודה ושומרון תהיה בעלת השפעה גם בתחומי ישראל. אולם, מטעם זה בלבד אין לומר כי אין היא מוסמכת לקבל החלטות כאמור, כטענת העותרות. קבלת טענה זו משמעה אִיוּן סמכותה של מל"ג יו"ש".
תגובות
עורכי הדין שייצגו את המרכז האוניברסיטאי באריאל, ד"ר יעקב וינרוט וד"ר גרשון גונטובניק, מסרו בתגובה לפורטל חדשות תקדין כי "אנו שמחים שבית המשפט קיבל את עמדתנו. נקבע כי הליך ההכרה באוניברסיטת אריאל היה סדור ומקצועי, ונדחו טענות העותרים כי נפל בו פגם. בית המשפט גם קיבל את טענותינו כי ניתנה הזדמנות ראויה לוות"ת להביע את עמדתה, ולא הייתה הצדקה להמתין עוד עם ההכרה. אנו משוכנעים שאוניברסיטת אריאל תמשיך לעשות חיל בדרכה האקדמית".
שר הפנים ושר החינוך לשעבר, גדעון סער, שיזם את הפיכת מכללת אריאל לאוניברסיטה, ברך על החלטת בג"ץ לדחות את עתירת האוניברסיטאות נגד הקמת האוניברסיטה באריאל. "מלכתחילה היתה זאת עתירה מיותרת. אוניברסיטת אריאל אושרה בהליך ראוי, על פי קריטריונים ואמות מידה שלא התקיימו באישור קודמותיה", אמר השר סער, והוסיף כי "חבל שהאוניברסיטאות לא כיבדו החלטות הממשלה, מל"ג יו"ש ומל"ג בנושא, ונאלצו לקבל הכרעת בית המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ, על הקמת האוניברסיטה השמינית בישראל".
