מטעמי טוהר המידות שר רשאי למנוע מינוי של נציג ציבור למועצה סטטוטורית. כך פסקו שופטי בג"ץ בעתירה שהגיש גדי הורוביץ נגד שרת החקלאות לשעבר, אורית נוקד, על שסירבה לאשר את מינויו כנציג המגדלים במועצת הצמחים. בג"ץ דחה את העתירה ובדומה לפסילת מינויים של ראשי ערים מואשמים פסק כי "הימנעות ממינוים של בעלי תפקידים היא התוצאה המתבקשת באותם מצבים שבהם כבר הוחלט על הגשתו של כתב אישום כנגד המועמד לתפקיד"
לפי החוק החל על פעילותה של מועצה סטטוטורית, השר האחראי על פעילות המועצה ימנה את חבריה על בסיס תוצאות בחירות שיתקיימו בקרב הגורמים הפועלים באותו תחום. החקלאי גדי הורוביץ נבחר לפני כשנתיים כנציג המגדלים במועצת הצמחים. שרת החקלאות דאז, אורית נוקד, סירבה לאשר את המינוי בעקבות פרסום של דו"ח מבקר המדינה על התנהלות מועצת הזיתים בכלל ובפרט על התנהלותו של הורוביץ, שהיה סמנכ"ל מועצת הזיתים. בעקבות פרסום הדו"ח פוטר הורוביץ, ונפתחה נגדו חקירה ולבסוף הוחלט להעמידו לדין פלילי. הורוביץ עתר לבג"ץ נגד החלטת השרה.
בג"ץ דן בשאלה האם המינוי של נציג ציבור למועצה סטטוטורית הוא אקט פורמלי בלבד ולכן השר מחויב למנות כל מי שנבחר או שהשר רשאי להימנע ממינויו של אדם בשל חשדות חמורים לטוהר המידות בפעילותו הציבורית.
המשנה לנשיא בית המשפט העליון, מרים נאור, והשופטים עוזי פוגלמן ופרופ' דפנה ברק-ארז דחו את העתירה וקבעו כי אין מקום להתערב בהחלטת שרת החקלאות. בפסק הדין נכתב כי "נגד העותר תלויים ועומדים חשדות חמורים הנוגעים לביצוע עבירות על טוהר המידות במסגרת מילוי תפקידים ציבוריים בתחומים המשיקים לתחומי פעילותה של מועצת הצמחים. חשדות אלה פורטו בדו"ח מבקר המדינה, והולידו חקירה פלילית שעליה החליט היועץ המשפטי לממשלה. נתונים אלה שהיו בפני השרה הצדיקו את הפעלתו של שיקול הדעת הצר המסור לה בכל הנוגע למינויים של חברי מועצה – ולא כן שכן כך הוא בעת הזו לאחר שכבר התקבלה החלטה עקרונית על הגשתו של כתב אישום נגד העותר".
לאור עקרונות היסוד של השיטה המשפטית
השופטת ברק-ארז כתבה בפסק הדין כי "הפרשנות הראויה לסמכותה של שרת החקלאות בכל הנוגע למינויים לפי חוק מועצת הצמחים אמורה להיבחן לא רק בהקשרו של חוק זה, אלא גם לאור עקרונות היסוד של השיטה המשפטית בכל הנוגע לכהונה בתפקידים ציבוריים – בהתייחס להקפדה על טוהר המידות של המכהנים בהם בכלל, ולשיקולים שאמורים להנחות את בעל הסמכות להחליט על מינוי או על הפסקתו בפרט".
פרופ' ברק-ארז פסקה כי "שיטתנו המשפטית מכירה בסמכותו של שר המשפטים להפעיל בקרה על סמכותו הייחודית של נשיא המדינה, שהוא כידוע ראש המדינה, לחתום על כתב חנינה, כאשר נפל בהחלטת הנשיא פגם מהותי היורד לשורש ההחלטה. בדומה לכך, מתחייבת הכרה בכך שלשר החקלאות יש שיקול דעת, אמנם מצומצם ביותר, בכל הנוגע למינוי נציגים נבחרים למועצת הצמחים כאשר מדובר בשקילת חשדות חמורים לפגיעה בטוהר המידות. כך עולה גם מהנחיית היועמ"ש בכל הנוגע לביצוע מינויים מן הסוג האמור, אשר מציינת במפורש כי גם במקרים שבהם המינוי הוא על בסיס ייצוגי, שומה על הגורם הממנה להידרש לשיקולים שעניינם טוהר המידות".
השופטת הדגישה כי כדי שהחשדות לביצוע עבירות על טוהר המידות יובילו להימנעות ממינוי, "החשדות צריכים להיות נתמכים בתשתית עובדתית איתנה".
השופטת ברק-ארז ציינה כי "על-פי רוב, הימנעות ממינוים של בעלי תפקידים היא התוצאה המתבקשת באותם מצבים שבהם כבר הוחלט על הגשתו של כתב אישום כנגד המועמד לתפקיד. מצב של הגשת כתב אישום אמנם אינו שקול להרשעה, ולא כל שכן להרשעה בפסק דין חלוט. עם זאת, היא מהווה תולדה של תהליך קבלת החלטות קפדני, שבו הגיעו רשויות התביעה לכלל מסקנה שקיים לפחות סיכוי סביר להרשעה, וזאת על בסיס הראיות שבפניהן". השופטת הוסיפה כי "זהו המקרה הרגיל, אולם קיומו של כתב אישום אינו בבחינת הכרח. הנתון הקובע הוא קיומה של מסכת ראייתית משמעותית ועשירה המצביעה על קיומם של חשדות כאמור".
בפסק הדין נקבע כי "במקרה דנן, החלטתה של השרה להימנע ממינויו של העותר נעשתה בשלב שבו טרם הוחלט על הגשת כתב אישום. עם זאת, אין ספק שהיא התקבלה בנסיבות שבהן הייתה בפניה תשתית ראייתית לא מבוטלת".
הורוביץ אף חויב בהוצאות המדינה בסך 10,000 שקל.
