שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > מרוויחים "כסף שחור" ומתגרשים? שופטי משפחה ישמרו עליכם

חדשות

מרוויחים "כסף שחור" ומתגרשים? שופטי משפחה ישמרו עליכם
מרוויחים "כסף שחור" ומתגרשים? שופטי משפחה ישמרו עליכם
19/11/2013, עו"ד ליטל יעקובוביץ דראי

בני זוג נמצאים בהליך גירושין. אחד מהם או שניהם מקבלים הכנסות שאינן מדווחות ("כסף שחור") – מה דינם של מסמכים וטענות שיעלו במסגרת ההליך בבית המשפט לענייני משפחה? והאם רשאיות רשויות המס לחטט בתיקים ולעיין בהם? בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן השיב על כך לאחרונה בשלילה, ושמר על פרטיותם המלאה של בני המשפחה המתדיינים בפניו

עורכי הדין שעוסקים בענייני משפחה מכירים את המיתוס שאסור להעלות בכתבי הטענות מידע על הכנסות שאינן מדווחות, כי רשויות המדינה (מס הכנסה, מע"מ וכיוצא באלה) יכולות לקבל מידע מתיק של בית המשפט. אך האם אכן כך הדבר?

מעשה שהיה כך היה. פקיד שומה הגיש בקשה לבית המשפט לענייני משפחה ברמת גן, ובה עתר להתיר לו לעיין בתיק שהתנהל בין בני זוג מספר שנים קודם לכן. קדמה לפנייה זו פניה נוספת מספר חודשים קודם לכן, שהוגשה מטעם מפקח בכיר במשרדי פקיד שומה, שטען כי העיון דרוש לו כדי לסייע בידו בטיפול בתיקם של הנישומים, הם בני הזוג שהופיעו בפני בית המשפט. המפקח ציין אז בבקשתו כי מדובר במידע הכרחי להשלמת ההליך התשומתי.

בבקשה הראשונה, בית המשפט פרסם החלטה ראשונית וקבע כי מדובר בתיק סגור מזה מספר שנים, שהתנהל בדלתיים סגורות ולכן יש לקבל תחילה את עמדת הצדדים לתיק. מיד עם קבלת ההחלטה, על הצורך בתגובת הצדדים, הזדרז המפקח לבטל את בקשתו לעיון בתיק, מחשש שהדבר יפגע בהליכי השומה ויעכב את הטיפול בו, וכן ביקש שלא לשלוח את הבקשה לצדדים מטעמי חיסיון.

השופט נצר סמארה מחק את הבקשה, ומספר חודשים לאחר מכן הוגשה בקשה נוספת על ידי פקיד השומה, כשהפעם הפקיד סומך ידו על סעיף 140 לפקודת מס הכנסה, לפיה בית המשפט נדרש לשמור על חיסיון הבקשה שמא ייגרם נזק בלתי הפיך להליך התשומתי כנגד הצדדים.

האם פקיד השומה רשאי לקבל מידע מתיק בית המשפט? 

בית המשפט בחן האם הוא רשאי בכלל לעסוק בסכסוכים שבין המדינה לבין יחידי המשפחה, ודן בשני המבחנים המצטברים שצריכים להתקיים כדי להקנות סמכות לבית המשפט לענייני משפחה לדון בהן: האחד, על הנתבע לענות על הגדרת בן משפחה או עזבון בן משפחה; השני, שתהא עילת התביעה סכסוך בתוך המשפחה (מבחנים הידועים כהלכת חבס).

בהתאם לבחינת מבחנים אלו, מגיע בית המשפט למסקנה כי לפקיד השומה אין כל אחיזה בבית המשפט לענייני משפחה, שכן אינו צד לתיק המשפחה, אינו עונה על הגדרת בן משפחה ועילת התביעה אין מקורה בסכסוך בתוך המשפחה.

בנקודה זו, היה רשאי בית המשפט לענייני משפחה לדחות את הבקשה שהגיש פקיד השומה, אולם בית המשפט לא הסתפק בכך ובחן את השאלה המהותית למי יש זכות לעיין בתיקי משפט בין בני זוג שהתנהל בבית המשפט לענייני משפחה?

סעיף 68 (ה) לחוק בתי המשפט קובע כי ענייני משפחה יידונו בדלתיים סגורות, אלא אם הורה בית המשפט אחרת ולמעט נושאים מיוחדים שלא יידונו בדלתיים סגורות (תובענה לפי חוק הירושה שעילתה אינה סכסוך בתוך המשפחה ואין קטינים בתביעה, תביעות לפי חוק קביעת גיל ותביעות לפי חוק השמות). הכלל הוא אפוא כי הדיון בבית המשפט לענייני משפחה נערך בדלתיים סגורות, והחריג לכך הוא קיומו של הדיון בפומבי.

אך האם ניתן להתגבר על הכלל לפיו הדיונים יהיו בדלתיים סגורות? בית המשפט קבע לראשונה כי לשופט בית המשפט לענייני משפחה, מעבר לחובה בדין לנהל את התיקים בדלתיים סגורות, גם שיקול הדעת הבלעדי לתת החלטה בדבר היתר עיון בתיקי משפחה, ולפיכך השיקול להתיר את העיון המבוקש מסורה לשופט בלבד – שעליו לאזן בין אינטרסים נוגדים בכל מקרה לגופו.

פקיד השומה או הזוג – האינטרס של מי יגבר?

בהתייחס לצורך באיזון בין האינטרסים המתנגשים בין זכות הציבור לדעת (במקרה זה, זכות פקיד השומה לעיין בתיק) למול זכות בני הזוג לפרטיות וסודיות, צריך להביא בחשבון את האופי המיוחד של סכסוכי המשפחה וההיבטים הקשורים בצנעת הפרט המאפיינים מטיבם וטבעם סכסוך בין בני זוג במשפחה.

השופט נצר סמארה קבע כי עצם הגעת הצדדים לבית המשפט למשפחה שעה שעמדו וטענו את טענותיהם, הם ראו לנגד עיניהם את הביטחון לפיו כל מה שיגידו ויגלו בהליך המשפטי בבית המשפט לענייני משפחה הוא סודי וחסוי, והצדדים הסתמכו על חיסיון זה כשעניינם נדון בדלתיים סגורות.

בית המשפט: יש חשיבות לאמון הציבור בבית המשפט למשפחה

בית המשפט מבהיר את החשיבות שלא לפגוע באמון הציבור בבתי המשפט לענייני משפחה שחרטו על דגלם סודיות ודלתיים סגורות, כמו גם שמירת החיסיון מהמידע שמובא בפני בית המשפט.

במקרה זה בו הוגשה בקשת הפקיד, אשר מתנגד לקבל עמדת הצדדים הנוגעים בדבר ומבקש לקבלת בקשתו במעמד צד אחד, נקבע כי אין לקבל הבקשה למרות החשיבות הקיימת לעבודת פקיד השומה להביא ולגלות מידע שיסייע בידו לשמור על אינטרס הציבור בכלים הראויים.

לסיכום קבע השופט סמארה בפסיקתו כי במאזן בין רצון פקיד השומה לעיין בתיק ובין הפגיעה בביטחון שנתנו בני המשפחה בבית המשפט, ביודעם ובהסתמכם על חסיון המידע, שהובא בדלתיים סגורות לידיעת השופט, הכף נוטה לטובת אי מתן היתר עיון כזה ואין לתת לפקיד השומה מעמד לנגוס "בקדושה של הסודיות והחיסיון שאופפים דיון בפני בית המשפט לענייני משפחה תוך רצון להביא לפתרון סכסוכים ולאי החרפת המחלוקות בין בני המשפחה האחרים".

בפסק דין נוסף, שניתן ביום 4.11.13 על ידי השופט יחזקאל אליהו (תמ"ש 15483-04-13), ניתן חיזוק נוסף לחובת החיסיון בבית המשפט לענייני משפחה. השופט אליהו דחה בקשה של צד ג', שהוא זוכה בתיק הוצל"פ כנגד הבעל, לקבלת מידע מתיק שהתנהל בבית המשפט לענייני משפחה בין בני זוג, לצורך השגת יתרון במסגרת תיק ההוצאה לפועל.

בית המשפט ציין כי "...התא המשפחתי מהווה, לעתים רבות, את המסגרת האינטימית והקרובה ביותר, אשר העניינים הקשורים אליה חשובים לפרט יותר מכל, ומשפיעים על כל מערכות חייו. ההליכים המשפטיים בבית המשפט לענייני משפחה כוללים דיונים בנושאים בעלי רגישות גבוהה, חשיפת פרטים אינטימיים של בני הזוג ונושאים הקשורים בצנעת הפרט. יתר על כן לא אחת כולל הסכסוך המשפחתי גם עניינם של קטינים, אשר הפגיעה האפשרית בהם כתוצאה מהפרסום, ובפרט של עניינים שבצנעת הפרט, גדולה וקשה היא. החיסיון האמור משרת גם טעמים תועלתניים, שכן ידיעתם של המתדיינים כי הפרטים המובאים בפניו של בית המשפט הם חסויים, מאפשרת להם לפתוח את סגור ליבם, ולמסור מידע אינטימי באופן חופשי יותר. כתוצאה מכך, מתאפשר דיון כוללני ויעיל יותר בסכסוך".

אם כן, ניתן לראות כי הרוחות הנושבות והמגמה המסתמנת היא חיזוק מעמדו של הכלל על אודות חיסיון בבית המשפט לענייני משפחה, בעוד שהיוצא מן הכלל הם מקרים בהם מוסר החיסיון או שמפורסם מידע בעניינם של הצדדים.

השאלה הנשאלת היא האם מומלץ מעתה לרשום בכתבי הטענות על הכנסה שאינה מדווחת? אני סבורה כי מדובר בפסיקה ראויה נכונה המשקפת את האמון שמעניקים צדדים בבית המשפט לענייני משפחה, אשר הוקם במתכונתו המיוחדת (בדלתיים סגורות) כדי לאפשר לצדדי הסכסוך לגלות את ליבם ולהגיע להסכמות ולסיום המחלוקות בסכסוך, מבלי להידרש כל העת לחשש מפני "פלישת" רשויות לעניינם.

חרף פסיקה זו, ובהמשך למיתוס הידוע, אני עדיין סבורה כי כאשר רוצים לציין הכנסות שאינן מדווחות, יש לשים לב לכך כי ככל שהדבר ייוודע לרשויות, הרי שאלו יהיו רשאיות לבוא כלפי שני הצדדים בטענות.

הכותבת היא עורכת דין עוסקת בדיני משפחה

 

http://www.get-it-right.co.il/

 

י"ס 30910/03

 

תמ"ש 15483-04-13

בנוסף אולי יעניין אותך
הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
152 | S:150