בפסיקה תקדימית קבעה לראשונה שופטת בית הדין לעבודה בתל אביב, אסנת רובוביץ-ברכש, כי גם בהיעדר יחסי עובד-מעביד – על המעסיק להקפיד על השוויון בהעסקה ואיסור אפליה. בכך התקבלה תביעתה של ליה נאידורף, צעירה בת 28, שביקשה לעבוד באבטחה בחברת החשמל אבל הופלתה לרעה רק בשל היותה אישה. "אני לא מוכן שתחטפי כאפה מערבי", אמר לה לדבריה האחראי בחברת האבטחה. כעת היא תפוצה ב-44 אלף שקל
ליה נאידורף בת ה-28 שירתה בצה"ל כלוחמת ביחידת הכלבנים "עוקץ", עברה קורס מ"כים וסיכנה את עצמה כשהשתתפה במשימות מבצעיות. אבל כשהתקבלה לעבוד כמאבטחת בחברת החשמל – הוחלט להעסיקה בתפקידי שמירה בלבד, ולא בסיור. כאשר פנתה נאידורף לחברת החשמל בבקשה להצטרף לקורס אבטחת ליווי – היא סורבה בטענה שהקורס לא מיועד לנשים. נאידורף התמרמרה על ההחלטה המפלה אותה לרעה על רקע מגדרי. היא שמעה על גיבורת ילדות בשם אליס מילר, שניסתה להתקבל לקורס טייס בצבא והצליחה לחולל מהפכה חוקתית בעזרת בית המשפט העליון, והחליטה לעשות מעשה ולהילחם בקיפוח.
נאידורף הגישה תביעה לבית הדין לעבודה, באמצעות עו"ד ערן גולן, וביקשה פיצוי כספי על הפלייתה. השבוע פסקה לטובתה שופטת בית הדין לעבודה בתל אביב, אסנת רובוביץ-ברכש, בכך שקיבלה את תביעתה.
אישה לא משבצים לתפקיד "הגברי"
נאידורף הועסקה באמצעות קבלן נותן שירותים, בשם "כה עצמה ושירותי אבטחה", המספקת שירותי אבטחה לחברת החשמל. היא פנתה בעקבות מודעת "דרושים" לעבודת האבטחה, ועמדה בכל תנאי הסף לשני תפקידי אבטחה המוצעים: תפקיד אבטחת מתקנים ותפקיד אבטחת ליווי, כאשר האחרון מתאפיין בשכר גבוה יותר ודורש הכשרה נוספת על הכשרת הבסיס הכללית. נאידורף, האישה היחידה שהתקבלה לעבודת האבטחה, לא המשיכה להכשרה הנוספת בעוד שאר המועמדים הגברים המשיכו במסלול ההכשרה הנוסף. לטענתה, נמסר לה כי בהיותה אישה לא ניתן לשבצה לתפקיד זה. "אני לא מוכן שתחטפי כאפה מערבי", אמר לה לדבריה האחראי בחברת האבטחה.
השופטת רובוביץ-ברכש קיבלה את עמדת נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה – שהצטרפה כ"ידיד בית המשפט" להכרעה בפרשה, באמצעות עו"ד שרון אברהם-ויס, נציבת שוויון ההזדמנויות במחוז תל אביב והמרכז – בקובעה כי הוראות חוק שוויון הזדמנויות חלות על מזמין העבודה (חברת החשמל) גם כאשר מדובר במיקור-חוץ אותנטי (כלומר לא מתקיימים יחסי עובד-מעביד) וכי נאידורף הופלתה בכך שלא שובצה לקורס הכשרה למאבטחי לווי בשל מינה.
הטענה כי "עסקינן במיקור חוץ ואותנטי, אינה חוסמת לטעמי, את עילת התביעה כנגד נתבעת 2 (חברת החשמל), בכל הנוגע לטענה בדבר הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה", פסקה השופטת רובוביץ-ברכש, והוסיפה כי "קבלת טענה שאין להחיל את חוק שוויון הזדמנויות בעבודה על נתבעת 2 מרוקנת מתוכן את חוק שוויון הזדמנויות בעבודה", שכן "הרציונל שעומד בבסיסו של החוק – הגשמת ערך השוויון – מחייב כי הוא יחול על המשתמש בהיותו אחראי על מקום העבודה".
באשר לסוגיית האפליה קבע בית הדין לעבודה כי נאידורף הוכיחה שחברת החשמל "נקטה במדיניות של אפליה כלפיה בכל הנוגע לקבלתה לעבודה, בכך שלא שיבצה אותה לקורס אבטחת ליווים וזאת בשל מינה".
בית הדין לעבודה חייב את חברת החשמל לפצות את נאידורף בסך של 30 אלף שקל בשל הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, עוד 4,000 שקל תקבל נאידורף מחברת החשמל בגלל שזו הפרה את חובתה לערוך לה שימוע. חברת החשמל גם חויבה לשלם לנאידורף 10,000 שקל על הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד שנגרמו לה.
עוה״ד אברהם-ויס ציינה כי "מדובר בפסיקה תקדימית, הקובעת לראשונה כי גם בהעדר יחסי עובד-מעביד, על המעסיק להקפיד על השוויון בהעסקה ואיסור אפליה, ובכך חשיבותה".
ס"ע 47986-07-10
