שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > פסק דין: ללקוח תוחזר אגרה כחצי מיליון ועורכי דינו ישתכרו 4.2 מיליון

חדשות

פסק דין: ללקוח תוחזר אגרה כחצי מיליון ועורכי דינו ישתכרו 4.2 מיליון, צילום: צילום: Getty images Israel
פסק דין: ללקוח תוחזר אגרה כחצי מיליון ועורכי דינו ישתכרו 4.2 מיליון
12/11/2013, עו"ד אורי ישראל פז

השופט בנימין ארנון הכריע במחלוקת מעניינת שנסובה בין שבעת הבנקים הגדולים במדינה שנתבעו על ידי חברת זאבי תקשורת אחזקות בסכום עתק של כ-830 מיליון שקל, מתוכו נפסק לטובתה סכום של כ-48 מיליון שקל, כ-5.845% מסכום התביעה. השופט ארנון דחה את טענת הבנקים כי הם ניצחו "חלקית" בתביעה ומגיע להם הוצאות משפט עבור כ-12 אלף שעות עבודה, ואף חייב את הבנקים בהוצאות המשפט ושכר טרחת עורכי הדין ממשרד ארדינסט, בן נתן ושות' בסך 13% מגובה הסכום שנפסק

פסק דין נדיר ומעניין בפסיקת הוצאות משפט ניתן בשבוע שעבר בבית המשפט המחוזי מרכז שבלוד: השופט בנימין ארנון חייב שבעה בנקים גדולים במדינה להעביר לחברת זאבי תקשורת אחזקות בע"מ סך של 511,035 שקל – המהווה סך השווה ל-5.845% מסכום אגרת בית המשפט ששולמה על ידי החברה. שבעת  הבנקים – בנק הפועלים, בנק לאומי, הבנק הבינלאומי הראשון, בנק דיסקונט, בנק מזרחי-טפחות, בנק מרכנתיל דיסקונט ובנק אגוד – גם חויבו להחזיר לחברת זאבי תקשורת סך (קרן) של 48,489,000 שקל, בתוספת הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן וריבית.

השופט ארנון פסק כי בנוסף לתשלומים הללו, הבנקים מחויבים לשלם לחברת זאבי אחזקות שכר טרחת עו"ד בסכום של 4,248,000 שקל (כולל מע"מ). בפסיקת הסכום קבע השופט ארנון כי ככלל, בעל דין שזכה בדינו זכאי לקבל את הוצאותיו, אך ניתן לסטות מכך ובית המשפט רשאי לשקול שיקולים שונים בבואו לפסוק הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד. במקרה זה, בו נפסק לחברת זאבי אחזקות סכום של 5.845% בלבד מסכום התביעה, נפסק כי החברה זכאית להחזר אגרת בית המשפט בגין החלק היחסי של סכום התביעה בו זכתה.

תביעה של חברת זאבי אחזקות נגד שבעת הבנקים הוגשה על סך של כ-830 מיליון שקל, מתוכו נפסק לטובתה סכום של 48,489,000 שקל, כ-5.845% מסכום התביעה.

זכייה חלקית בתביעה?

במסגרת פסק הדין משלים לעניין הוצאות המשפט של התביעה, טענה החברה כי היא שילמה אגרת בית משפט שהסתכמה בסך של 8,743,119 שקל. החברה גם חתמה על הסכם שכר טרחה עם עורכי הדין גיורא ארדינסט ותומר ויסמן ממשרד ארדינסט, בן נתן ושות', הקובע כי 13% מהסכום שייפסק בתובענה ישולם על ידי החברה לבאי כוחה (הסכם שכר הטרחה אמנם לא הוגש לבית המשפט, אך ב"כ הנתבעים הצהירו כי הם מקבלים בעניין זה את הצהרת ב"כ החברה).

כמו כן, החברה שילמה למומחה, פרופ' לוי – סך של 151,450 שקל, ונגרמו לה הוצאות משפט, כדוגמת שליחויות, צילומים, הקלטה והקלדה בסך של כ-100 אלף שקל. פסק הדין החלקי קבע כי הבנקים חייבים לשלם לחברה סך של כ-50 מיליון שקל, ומכאן שהחברה זכתה בתביעתה.

חברת זאבי אחזקות טענה כי הוצאות המשפט מגיעות לה לאור העובדה שמדובר בתביעה משפטית מורכבת ובפסיקה חדשנית ותקדימית של בית המשפט. "הדבר משליך הן על המאמצים הרבים שהיו כרוכים בהוכחת התביעה, והן על העדר יכולתן של התובעות לצפות את גובה הסכום שייפסק בסופו של יום על ידי בית המשפט. גם אם היו התובעות מגישות את התביעה על סכום נמוך יותר, לא היה בכך כדי ליצור שוני מהותי בשאלות המשפטיות והעובדתיות שנדונו בין הצדדים בהליך זה. לפיכך, העובדה שנפסק רק חלק קטן באופן יחסי מהסכום הנתבע לא צריכה להשליך באופן מהותי על חיוב הנתבעים בתשלום שכ"ט עו"ד והוצאות משפט".

עוד טענה חברת זאבי אחזקות כי הבנקים הנתבעים האריכו וסרבלו את ההליך המשפטי שלא לצורך, ובכך גרמו לה להוצאות מיותרות. כך למשל, סרבלו את הליך גילוי המסמכים, ביקשו הארכות מועד רבות, טענו טענות חיסיון רבות וכדומה.

מנגד טענו עורכי הדין של הבנקים כי יש לפסוק הוצאות משפט לטובתם ולא לטובת חברת זאבי אחזקות, שכן במהלך ניהולה של התביעה הוצאו על ידי הבנקים הוצאות משפט, ושולם על ידם לפרקליטיהן שכר טרחת עו"ד בסך של כשבעה מיליון שקל, הנובע מעבודה מצטברת של כ-11,800 שעות עבודה. הבנקים שילמו למומחה, פרופ' רוני עופר, סך של 291 אלף שקל. וגם נגרמו להם הוצאות הקשורות בניהול המשפט כמו: הוצאות על צילומים, שליחויות, הקלטה והקלדה. לטענת הבנקים, גילוי המסמכים מטעמם כלל 4,000 עמודי מסמכים, והתיק הכיל 100 קלסרים שהחזיקו 36 אלף עמודים(!).

הבנקים הנתבעים הדגישו כי התביעה הוגשה בסכום גבוה ביותר של כ-830 מיליון שקל, אך בפועל היא התקבלה באופן חלקי ומוגבל המסתכם בשיעור של 5.8% בלבד מסכום התביעה. לדידם, עובדה זו צריכה לקבל ביטוי בפסיקת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד לטובת הבנקים הנתבעים, שכן הם אלה שזכו במרבית התביעה. העיקרון המנחה, לטענת הבנקים הנתבעים, הוא שבמקרה בו תביעה מתקבלת באופן חלקי בלבד – יש לפסוק הוצאות לכל צד בהתאם למידת הצלחתו בתביעה.

מי זכה בתביעה?

השופט ארנון נאלץ אפוא להכריע בשתי שאלות: ראשית, מי מבין הצדדים בתובענה זכה בה – האם התובעות או שמא הנתבעים? שנית, מהו סכום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד שיש לפסוק במקרה הנוכחי, ולזכות מי יש לפסוק סכומים אלה?

באשר לשאלת ההוצאות פסק השופט ארנון כי "במחלוקת זו שבין התובעות לבין הנתבעים – סבור אני כי הצדק עם התובעות: התובעות הגישו תביעה כנגד הנתבעים, ופסק הדין שניתן בתביעה זו קובע כי הנתבעים מחויבים לשלם לתובעות סכום של כ-50 מיליון שקל. בנסיבות אלה, ברי כי התובעות הן שזכו בתביעה, הגם שזכייתן זו הינה חלקית ומוגבלת".

ואילו בבחינת השאלה השנייה התחשב השופט ארנון ב-10 נושאים הבאים:

גובה הסעד שנפסק בפועל אל מול גובה הסעד שנתבע בגדר התובענה, כמצוות תקנה 512(ב) בתקנות סד"א (כאמור, התביעה התקבלה בשיעור של כ-5.845% מסכום התביעה (קרן));

אופייה ומורכבותה של התביעה וגובה המשוכה שעמדה בפני התובעות לצורך הוכחת התביעה על רקע הקביעות העקרוניות, החדשניות והתקדימיות שבפסק הדין כמו למשל קביעה בדבר היותה של ריבית הפרה בגדר פיצוי מוסכם שניתן להפחיתו בנסיבות מסוימות;

הקושי להעריך מראש את תוצאת פסק הדין עקב מורכבותן וחדשנותן של הסוגיות שנדונו בפסק הדין, ובהתחשב גם בכך שתוצאת פסק הדין מבוססת גם על "אומדנא" באשר לשיעור ההפחתה של שיעור ריבית ההפרה, וכן באשר לתקופה ולנזקים שניתן היה לצפותם מראש בעת כריתת ההסכם כתוצאה מסתברת של ההפרה;

היקף העבודה שהושקע על ידי בעלי הדין ובאי כוחם;

שכר הטרחה ששולם על ידי בעלי הדין לבאי כוחם או שהצדדים התחייבו בהסכם בכתב לשלמו לבאי כוחם, וכן העובדה כי השכר שהוסכם בין הצדדים לבין באי כוחם הינו גבוה באופן משמעותי מהתעריף המינימלי שנקבע על ידי לשכת עורכי הדין;

הסיכונים שניצבו לפני הנתבעים כתוצאה מהתביעה שהוגשה כנגדם – הן בשל הסכום הגבוה במיוחד שנתבע בגדר התביעה, והן בשל השאלות העקרוניות שנדונו והשפעתן על מקרים אחרים אשר – לפי גרסת הנתבעים – חייבו הערכות מיוחדת מצד הנתבעים לצורך מתן עדויות של גורמים בנקאיים בכירים;

התנהגות הצדדים הן לגבי עצם הגשת התביעה, והן במהלך ניהול ההליכים המקדמיים ובעת ניהולה של התביעה עצמה (בהתחשב בטענותיהם ההדדיות של הצדדים בסוגיה זו);.

הוצאות ריאליות שנגרמו לצדדים בגין הגשתה וניהולה של התובענה;

חשיבות הפסיקה לבעלי הדין ולכולי עלמא;

העובדה שאף אחת מחוות הדעת הכלכליות שהוגשו מטעם הצדדים לא אומצה על ידי בית המשפט בשלמותה;

בשורה התחתונה ולאור השיקולים הללו נפסק לטובת חברת זאבי אחזקות סך של 511,035 שקל – המהווה סך השווה ל-5.845% מסכום אגרת בית המשפט ששולמה על ידי החברה. שבעת הבנקים גם חויבו להחזיר לחברת זאבי תקשורת סך (קרן) של 48,489,000 שקל, בתוספת הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן וריבית. בנוסף לתשלומים הללו, הבנקים חויבו גם לשלם לחברת זאבי אחזקות את שכר טרחת עורכי דינם בסכום של 4,248,000 שקל (כולל מע"מ).

 

 ת"א 26401-10-09

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:84
קומיט וכל טופס במתנה