חדשות

כותרות על פיצויים ללא הוכחת נזק בסך של 50 אלף שקל התנוססו על גבי העיתונים בעקבות תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות המחייבות בעלי אתרי אינטרנט להנגיש את האתרים בבעלותם לבעלי מוגבלות, באותו אופן שאתרי אינטרנט אלו נגישים למי שאינו בעל מוגבלות. ברי כי ישנה חשיבות מבחינה חברתית, קהילתית ומוסרית להנגשת אתרי האינטרנט גם לאנשים בעלי מוגבלויות, אך התקנות החדשות מטילות חובות דרסטיות ומכבידות על בעלי אתרי האינטרנט, שספק אם מובנות להם, שהן בבחינת גזירה שספק אם הציבור יכול לעמוד בה מבחינה פרקטית ולאור שיקולי עלות-תועלת. מאמר ראשון בסדרה על נגישות אתרי האינטרנט

ביום 25.10.13 נכנסו לתוקפן תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג – 2013, אשר עוסקות בין היתר בחובות ובדרישות נגישות לעניין עולם ורשת האינטרנט ומטילות חובות מכבידות ורבות על בעלי אתרי אינטרנט לעניין התאמתם, כך שאתרי האינטרנט אשר בבעלותם יהיו נגישים לבעלי מוגבלות באותו האופן שאתרי אינטרנט אלו נגישים למי שאינו בעל מוגבלות. זאת, על מנת שגישה לאתרי האינטרנט, תוכנם והמידע הכלול בהם יהיו נגישים לקהל רחב של בעלי מוגבלות, כמו: עיוורון ולקויות ראייה, חירשות וכבדות שמיעה, לקויות למידה, מוגבלויות מוטוריות ועוד.

גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה, האמנם?

כבר עתה חשוב יהיה להדגיש כי לדידי אכן ישנה חשיבות מבחינה חברתית, קהילתית ומוסרית להנגיש שירותים לאנשים בעלי מוגבלות ובכלל זה להנגיש אתרי אינטרנט מסוימים ובאופן מסוים לבעלי מוגבלות. עם זאת, לדעתי, תקנות אלו, חרף התנגדות מספר גופים להתקנתן, הותקנו, ובנוסחן הנוכחי מטילות הן על ציבור בעלי אתרי האינטרנט הישראלי (והמדובר על כמעט כל אתרי האינטרנט הישראליים, בין אם הם מצויים ב-co.il, org.il, edu.il או אף .com), גזירה שספק רב אם הציבור יכול לעמוד בה. זאת, הן מבחינה פרקטית והן לאור שיקולי עלות-תועלת אשר בעל אתר אינטרנט מציב לנגד עיניו.

בהתאם לנוסח הנוכחי של סעיף 35(א) לתקנות כאמור, מי שמספק "שירות ציבורי" או "מידע על אודות שירות ציבורי" באמצעות האינטרנט לכלל הציבור (לרבות יישומים וכל מידע אחר המועבר באמצעות האינטרנט) – חייב לספק גם התאמות נגישות לשירות או למידע על אודות השירות שהוא מספק, וזאת לשם התאמתם לבעלי מוגבלות, כך שלבעלי מוגבלות תהא האפשרות לגשת ולהשתמש בשירותים אלו באותו האופן בו אדם ללא מוגבלות ניגש או משתמש בהם. כלומר, המדובר בתחולה רבה ביותר המחילה עצמה על רשת האינטרנט, אתרי אינטרנט רבים ואשר כוללת בחובה דרישות מכבידות ורבות עד מאוד על בעלי אתרי אינטרנט. בפרט אתרי אינטרנט קטנים, תדמיתיים ואחרים אשר כל מטרתם להנגיש, לשווק ולפרסם את פעילות הגוף או בית עסק הזעיר אשר מנסה בזיעת אפיו לחיות ולהרוויח בכבוד.

את התאמות הנגישות יש לבצע באתרי האינטרנט על פי התקן הישראלי לנגישות מס' 5568 של מכון התקנים הישראלי. תקן ישראלי זה מבוסס בעיקרו על הקווים המנחים של ארגון W3C, הקרויים Web Content Accessibility Guidelines (WCAG) 2.0.

יש לשים לב לכך שהתקנות כאמור חלות על אתר אינטרנט המופעל על ידי רשות הציבורית, אך הן חלות גם על אתרי אינטרנט המופעלים במגזר הפרטי והעסקי – כלומר, תחולה רחבה ומקיפה עד מאוד. ההבדל שבין אתרי האינטרנט של רשויות ציבוריות לבין אתרי האינטרנט הפרטיים הוא בהתאמות הנדרשות בהתאם לתקן. עם זאת, בהתאמת אתרי אינטרנט השייכים למגזר הפרטי-עסקי (ולא לרשות ציבורית או בעבודה), בשים לב למבחן "נטל כבד מדי", ייתכן ואלו ידרשו להתאמת הנגישות ברמה נמוכה יותר וזאת בכפוף לאמור בפירוט בתקנות כאמור.

ישאל התם, עד מתי עלי לבצע התאמות נגישות לאתר האינטרנט אשר בבעלותי או שמופעל על ידי? ככלל, באתרי האינטרנט הקיימים יש לבצע את התאמות הנגישות, בהתאם לתקנות והתקן כאמור, עד ליום 25.10.16 (כלומר, תוך שלוש שנים ממועד תחילת חלות התקנות).

ואם שרת האינטרנט שלי מצוי בחו"ל? בהתאם לתקנות, יש לבצע התאמות נגישות אף אם החומרה של אתר האינטרנט (קרי, שרתי האתר) מצויים בחו"ל.

ומה לגבי דף העסק שלי ברשת הפייסבוק? אם ניתן שירות האינטרנט באמצעות פלטפורמת רשת חברתית (פייסבוק או טוויטר, לדוג'), יש לבצע את התאמות הנגישות הנתונות לבחירתו של בעל השירות באמצעות הפלטפורמה (כגון, בחירת ניגודיות).

פטור מביצוע ההתאמה

היה ומורשה לנגישות השירות (כהגדרתו בהתאם לדין) אישר שביצוע התאמות הנגישות בלתי-אפשרי בשל מגבלה טכנולוגית, נותן השירות באמצעות האינטרנט (קרי, בעל אתר האינטרנט לדוג'), יהיה פטור מביצוע ההתאמה. עם זאת, אישורו של מורשה לנגישות השירות יינתן על סמך חוות דעת של איש מקצוע שקיימות מגבלות טכנולוגיות. לדידי, אף הדרישה מבעל אתר אינטרנט קטן, תדמיתי והמשמש לבית עסק זעיר להכין חוות דעת טכנולוגית לשם קבלת הפטור, אשר עלותה אלפי שקלים (במקרה הטוב), היא דרישה מכבידה עד מאוד.

לאחר שבוצעו התאמות נגישות, על בעל אתר האינטרנט לציין במקום בולט לעין באתר האינטרנט שלו כי אכן בוצעו התאמות הנגישות בעבור אנשים עם מוגבלות. כמו"כ, לאחר ביצוע התאמות הנגישות הנדרשות, היה וניתן שירות אינטרנט באתר חדש או הוספו עמודים או יישומים לאתר קיים, הרי שגם לעיין האחרונים יש לבצע התאמות נגישות וזאת לעד מועד פתיחת האתר או למועד הוספת היישומים או העמודים, לפי העניין.

ולגבי הפיצויים בתביעה אזרחית שאלתם? בשל מעשה או מחדל תוך הפרת התקנות כאמור, בית המשפט רשאי לפסוק פיצויים סטטוטוריים (ללא הוכחת נזק) בסכום של עד 50 אלף שקל. היה ואתר האינטרנט אשר לא פעל בהתאם לתקנות הוא בבעלותה של חברה או תאגיד אחר, הרי שגם מנהל פעיל ראשי בתאגיד, מנהל פעיל בתאגיד הקשור לנושא ההפרה, שותף (למעט שותף מוגבל) או עובד בכיר האחראי לתחום שבו נעשתה ההפרה – ייתכן ויהא אחראי גם הוא בפיצויים (וזאת אלא אם הוכיח אותו מנהל/שותף, כי הוא לא ידע על ההפרה וכי הוא נקט באמצעים סבירים בנסיבות העניין על מנת למנוע את ההפרה).

ברי כי יריעה זו קצרה מלהכיל את הנשוא עסקינן, ובקרוב אפרסם מאמר נוסף בסדרה בנושא נגישות אתרי האינטרנט.

הכותב הוא עו"ד העוסק בדיני אינטרנט ורשת, טכנולוגיה ודיני מחשוב, זכויות יוצרים וקניין רוחני, משפט מסחרי-עסקי, יזמות, עמותות ויזמות חברתית

לאתר האינטרנט של הכותב