חדשות

מליאת הכנסת אישרה אמש ברוב של 54 מול 11 ח"כים את הצעת החוק המעלה את גיל הנישואין המינימלי בישראל מ-17 ל-18. כיום בישראל נישאים בשנה למעלה מ-4,500 קטינים, בהם כ-4,000 נערות. כ-500 מהן נישאות לפני גיל 16, ובניגוד לסברה הרווחת, כמחצית מהקטינים הנישאים הם יהודים

מליאת הכנסת אישרה אמש ברוב של 54 מול 11 ח"כים את הצעת החוק המעלה את גיל הנישואין המינימלי בישראל מ-17 ל-18. ההצעה קודמה על בסיס דו"ח שהפיק מרכז רקמן לקידום מעמד האישה באוניברסיטת בר-אילן. על פי הדו"ח, כיום בישראל נישאים בשנה למעלה מ-4,500 קטינים, בהם כ-4,000 נערות. כ-500 מהן נישאות לפני גיל 16, ובניגוד לסברה הרווחת, כמחצית מהקטינים הנישאים הם יהודים.

כפי שסוקר בשבוע שעבר בפורטל חדשות תקדין, ועדת החוקה אישרה לקריאה שנייה ושלישית בכנסת את הצעת החוק המעלה את גיל הנישואין המינימלי על 18 שנים. בנסיבות מיוחדות הקשורות בטובת הנער/ה, נסיבות המצדיקות חריגה מגיל זה, יוסמך בית המשפט להתיר נישואין אף מתחת לגיל 18, אך לא לפני שישמע את הנער/ה. בית המשפט אף מוגבל בסמכותו להתיר נישואין רק מגיל 16 ומעלה.

על פי החוק שהיה קיים עד כה, אדם (גבר ואישה) יכלו להינשא מיום הגיעם לגיל 17, אך בית המשפט מוסמך להתיר לקטינים להינשא אף בגיל צעיר יותר מהגיל החוקי. החוק שהיה קיים עד כה לא הגביל את גיל הנישואין המינימלי, אבל נישואין בגיל צעיר ללא היתר מבית המשפט היו עבירה פלילית שדינה שנתיים מאסר.

עוד לא בשלים לקבל החלטה להינשא

מדברי ההסבר להצעת החוק החדשה, שכאמור אושרה אמש סופית, עולה כי היא נועדה למנוע נישואין בגיל צעיר כאשר הנער/ה אינם בשלים לקבל החלטה שתשפיע על מהלך חייהם ולעיתים החלטה שאינה מרצונם החופשי. עוד נקבע בהצעת החוק כי כל הגורמים המעורבים בנושא ידווחו לוועדה על יישומו של החוק. משרד המשפטים חויב לדווח על מספר הבקשות שהוגשו לבתי המשפט, מספר הקטינים שקיבלו היתר נישואין, הנסיבות להיתר, מספר כתבי האישום שהוגשו ופסקי הדין שניתנו בגלל עבירה על החוק ומהם העונשים שהושטו על המורשעים.

המשרד לשירותי דת חויב לדווח על מספר הקטינים שנישאו, ואילו משרד הפנים חויב לדווח על מספר הקטינים שנרשמו בלשכות האוכלוסין. משרד הרווחה חויב לדווח על מספר תסקירי המבחן שהוגשו לבתי המשפט, ואילו המשרד לביטחון פנים ידווח על מספר התלונות שהוגשו בגין עבירה על החוק. כמו כן, הטיפול באכיפת החוק יועבר מיחידת התביעות של המשטרה לפרקליטות המדינה.

פגיעה בזכויות האזרח ועידוד חתונות פיראטיות

להצעת החוק החדשה התנגדו בעיקר נבחרי הציבור של המיעוט החרדי בכנסת. ח"כ אורי מקלב דרש להסמיך אף את בית הדין הרבני הגדול להתיר נישואין, בדומה לסמכות שהוענקה לבית המשפט. לטענת חה"כ מקלב, "העלאת גיל הנישואין תיפגע בקבוצות אוכלוסייה נורמטיביות שמכינות את הנוער לנישואין בגיל מוקדם. מדובר במשפחות שבאופן מסורתי נישאים בגיל צעיר. לא יהיה נכון שלא לאפשר להם להינשא. זו פגיעה בזכויות האזרח".

יו"ר ועדת החוקה, ח"כ דודו רותם, התנגד להעניק לבתי הדין הרבניים סמכויות נוספות מעבר לסמכויות הקבועות כיום בחוק. ועל כך טען ח"כ אברהם מיכאלי כי "אנו מעודדים היום חתונות פיראטיות לקבוצות אוכלוסייה שלא יעמדו בדרישות החוק".

מנגד, ח"כ חנין זועבי הביעה חשש כי "חופש הבחירה יהיה של ההורים ולא של הקטינים. הצעת החוק באה להגן על זכותם של הקטינים שאין להם חופש דעה בגיל צעיר". לדבריה, המסורת לא מאפשרת להם בחירה חופשית.

הזדמנות הוגנת לסיים לימודי תיכון ולהבשיל מנטלית

ראש מרכז רקמן באוניברסיטת בר-אילן, פרופ' רות הלפרין-קדרי, אמרה בעקבות תיקון החוק: "משמח שישראל הצטרפה, גם אם באיחור, לשאר המדינות המפותחות שהעלו זה מכבר את גיל הנישואין המינימלי בקירבן לגיל 18 לפחות. כחברה בוועדת האו"ם לביעור אפליה נגד נשים, נחשפתי להעלאת גיל הנישואין ל-18 אפילו במדינות ערב כמו מרוקו, מצרים וירדן".

לדברי פרופ' הלפרין-קדרי, דו"ח שהפיק מרכז רקמן לטובת קידום חוק זה, מצא כי כ-4,500 קטינים נישאים בישראל מדי שנה, כ-90% מתוכם הן קטינות. עוד נמצא כי נישואי קטינים, נעשים בחלקם בדרך של כפייה, מובילים לאבטלה ולעוני, ואף קשורים באלימות במשפחה. אני תקווה כי הסעיף שהתווסף לחוק, המחייב את רשויות המדינה לתעד ולדווח בדבר פעילותן לאכיפת חוק זה, יביא לכך שאכן נערים ונערות בישראל יקבלו הזדמנות הוגנת לסיים לימודי תיכון ולהבשיל מנטלית וגופנית בטרם יינשאו ויקימו משפחה".