היועמ"ש הביע את עמדתו במסגרת ערעור שהגישה עיריית ת"א נגד ביטול חיובים חדשים בארנונה, והזהיר כי קבלת טענת הסף הגורפת תביא לדחייה אוטומטית של כל עתירה המוגשת באיחור
היועץ המשפטי לממשלה הגיש אתמול (ד') לבקשת בית המשפט העליון את עמדתו בערעור שהגישה עיריית תל אביב, ובמסגרתה כתב כי "לא ניתן להיענות לטענת הסף הגורפת, לפיה לא תשמע עתירה בטענת אי חוקיות אך מעצם הגשתה בחלוף שנים רבות. זאת משום שהמשמעות היא דחייה על הסף של כל עתירה המוגשת בחלוף שנים באופן אוטומטי, בלא בחינה של עוצמת אי החוקיות ונסיבות העניין הקונקרטי. הדבר עלול להביא להכשרת גבייה מתמשכת מכוח פגמים הלוקים באי חוקיות קשה".
עמדת היועמ"ש הוגשה במסגרת ערעור שהגישה העירייה בעניין חיוב ארנונה בגין שטחים משותפים. הרקע לערעור הוא השינויים שהכניסה העירייה בשנות התשעים בצו הארנונה, ובכלל זה הטלת חיוב על שטחים משותפים שלא חויבו לפי נוסח הצו הקודם. בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי השינויים אינם חוקיים לאור דיני ההקפאה, כיוון שהם נעשו בלא אישור שר הפנים ושר האוצר כנדרש בדין.
העירייה ערערה על פסק הדין ובית המשפט העליון הורה על הגשת עמדת היועץ המשפטי לממשלה לעניין טענות הסף שעוררה עירית תל אביב. העיריה טענה כי דין העתירות להידחות "כיוון שלא ניתן לתקוף ללא הגבלת זמן צווי ארנונה בטענה של חריגה מחוקי הקפאה. זאת בשל הפגיעה בעיקרון הוודאות והסופיות הנוהגים במשפט הישראלי והפגיעה הקשה בקופה הציבורית", וכן כי דינן להידחות על הסף מחמת שיהוי בהגשתן.
היועץ המשפטי לממשלה הבהיר בעמדתו כי יש לתת משקל לטענות עיריית תל אביב בדבר קשיים וכשלים שנגרמים עקב הגשת העתירה בחלוף שנים רבות, ובין היתר טענת הפגיעה הקשה בתקציב העיריה ובתושבי העירייה, הקשיים הראייתיים שנגרמים עקב הגשת העתירה בחלוף שנים רבות ועוד. עם זאת, לדעת היועמ"ש, יש לבחון את העניין במסגרת טענת השיהוי, "הן במענה לקושי שמציגה העירייה לעניין הגביה שבוצעה בעבר, והן במענה לקושי שמציגה העיריה לעניין הסדרת הגביה לעתיד".
(עע"מ 869/11)
