השופט רובינשטיין דחה ערעור בגלגול רביעי על השעייתו מהלשכה של עו"ד י.י., שהורשע בעבירות של אלימות נגד גרושתו: "המבקש נושא קופה לא קטנה של עבירות בדין המשמעתי"
בית המשפט העליון דחה בקשה לרשות ערעור שהגיש עו"ד י.י. על השעייתו מלשכת עורכי הדין, בעקבות הרשעתו בעבירות של אלימות פיסית ומילולית כלפי גרושתו.
עו"ד י. הואשם שגרר יחד עם בנו את האישה מהחצר לתוך מרתף הבית ונעל אותה שם. בפסק הדין שניתן בעניין בבית משפט השלום נכתב כי י. ובנו "חברו הלכה למעשה להגשמת תכניתם המאוחדת לנעילת ביתם וכליאת המתלוננת בתוכו, למניעת יציאתה. מאוחדים היו בהחלטה, מאוחדים היו בכעס חסר מעצורים ובלתי נשלט כלפי המתלוננת, ומאוחדים היו במעשי האלימות כלפיה: הנאשם גרר אותה במעלה המדרגות, קורע אגב כך את חולצתה; ובעודו מועך אותה ברגליו, מונע את תזוזתה – ש' (בנם) סוטר לה, בועט בה ויורק עליה, באין מפריע, ואין איש שיבלום את התקיפה האלימה והמזעזעת; אין איש שיורה לו לחדול מלתקוף את אמו. ומה שחמור לא פחות: במעשיו, מנע הנאשם מהמתלוננת כל אפשרות להתגונן או להימלט מפני מתקפתו של ש'".
על י. נגזר עונש של מאסר על תנאי, קנס בסך 1,000 שקל ופיצוי לאישה בסך 1,500 שקל.
בעקבות הרשעתו בפלילים הגישה ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין מחוז תל אביב קובלנה כנגד י. וביקשה להטיל עליו עונש של השעיה לצמיתות מלשכת עורכי הדין.
בית הדין המשמעתי המחוזי גזר על י. 8 שנות השעיה וקנס בסך 5,000 שקל. על החלטה זו הוגשו ערעורים על ידי ועדת האתיקה וכן על ידי עו"ד י. שטען בין היתר טענות בדבר היעדר סמכות ואכיפה סלקטיבית.
בית הדין המשמעתי הארצי דחה את ערעור וועדת האתיקה וקיבל באופן חלקי ערעורו של י. לעניין חומרת העונש, אשר הופחת להשעיה של שבע שנים.
י. ערער על פסק הדין לבית המשפט המחוזי, אשר קיבל את הערעור הנוגע לעונש והפחית את עונש ההשעיה לחמש שנים. על פסק הדין הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.
השופט אליקים רובינשטיין דחה את הבקשה וציין כי רוב הטענות של י. הועלו כבר בפני הערכאות המשמעתיות ובית המשפט המחוזי. "רשות ערעור – בגלגול רביעי, בהליך שראשיתו שתי ערכאות משמעתיות – על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים נשקלת אך במקרים חריגים שבחריגים, בגדרי 'מהדורה מחמירה' של הלכת חניון חיפה", כתב השופט. "אין המקרה שלפנינו בא בגדרי אלה".
י. ביקש להתחשב בנסיבות האישיות שלו וטען כי לאחר פסק הדין של בית המשפט המחוזי הוא היה קרבן לניסיון רצח על ידי בעלה לשעבר של בת זוגתו, שבעקבותיו נדרש להליך שיקומי, וכי יש בנסיבה אישית זו, שלא היה סיפק בידיו להודיעה לבית המשפט המחוזי ולא באה במכלול שיקוליו של בית המשפט המחוזי, כדי להטות את הכף לביטול העונש, ולמצער להפחתתו.
כמו כן ביקש י. להתחשב בכך שבת זוגתו נמצאת בחודש התשיעי להריונה. השופט רובינשטיין ציין בפסק דינו כי הוא אינו פוסל, במישור העקרוני, "את האפשרות כי אירוע חריג שמועדו אחר השלב השיפוטי הקודם עשוי להיות רלוונטי להכרעה בשלב הבא, כפי שיארע גם בערעורים פליליים, שהדין המשמעתי קרוב 'גנרית' אליהם". עם זאת, קבע השופט כי העונש שהוטל על י. הוא הולם בנסיבות העניין וכתב כי "לגופו של עניין לא מצאתי כי עונשו של המבקש נוטה לחומרה, אף בשקלול נסיבותיו האישיות החדשות, זאת – בשים לב לעבירות אותן עבר, שבראשן תקיפה בנסיבות מחמירות של גרושתו וכליאת שווא".
השופט רובנשטיין ציין כי עו"ד י. כבר הושעה בעבר מלשכת עורכי הדין. השופט כתב כי "צר לי על הדרך בה בחר ללכת המבקש, באשר נושא הוא על גבו קופה לא קטנה של עבירות בדין המשמעתי".
י. הושעה כבר בשנת 2006 לחמש שנים בעקבות ניסיון לשים את ידו על רכושו של לקוחו. במקרה אחר נגזרה עליו השעיה לעשרה חודשים ו-12 חודשי השעיה על תנאי למשך שלוש שנים בגין מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע והתנהגות שאינה הולמת – בשל איום שהטיח בגרושתו במהלך דיון משפטי ביניהם: "אם עוד פעם אני אתפוס אותך בחדר לבד את לא תצאי מזה חיה".
השופט רובינשטיין כתב כי "בית הדין המשמעתי הארצי ובית המשפט המחוזי המתיקו את עונשו של המבקש – משמונה שנות השעיה בבית הדין המשמעתי המחוזי (חרף עתירת ועדת האתיקה המחוזית להשעות את המבקש לצמיתות), לשבע שנות השעיה בבית הדין המשמעתי הארצי, ולחמש שנות השעיה בבית המשפט המחוזי. חרף הפגיעה המצערת במבקש על-ידי בעלה לשעבר של בת זוגו, איני רואה מקום להתערב בתוצאה המשמעתית העונשית באשר לו עצמו, שהיא מאוזנת ונומקה כהלכה בבית המשפט המחוזי".
עוד העיר רובינשטיין בפסק הדין כי "מקצוע עריכת הדין זקוק לתדמית של יושר, יושרה, ואישיות ראויה. הבא למשרדו של עורך דין לקבלת שירותיו, נותן בו על פי רוב אמון מלא, כמעט בלתי מסויג; הוא מאמין במקצועיותו, ביושר לבבו ובניקיון כפיו; הוא מפקיד בידו עניינים החשובים לו ומניח כי אלה יטופלו כדבעי".
