הצעת החוק המתוקנת של ח"כ יריב לוין קיבלה אמנם גושפנקא משפטית מהיועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד אייל ינון, אבל היועמ"ש יהודה וינשטיין ובעקבותיו שרת המשפטים ציפי לבני מתעקשים כי הפרצות בהצעה החדשה פוגעות בעיקרון השוויון ובכבוד האדם. היועץ וינשטיין מבהיר כי אף הוא רואה חשיבות רבה בשירות הצבאי, הלאומי והאזרחי, ומקובל עליו כי מי שתרמו מזמנם וממרצם, לעתים תוך ששילמו מחיר אישי כבד מנשוא, זכאים להכרה והוקרה מיוחדת מהמדינה. אבל ההטבות של הצעת החוק, רובן ככולן אינן הטבות כספיות שנותנת המדינה לקבוצת המשרתים
בניגוד לעמדתם המפורשת של שרת המשפטים ציפי לבני והיועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, אישרה אתמול (א', 27.10.13) ועדת השרים לענייני חקיקה את הצעת החוק המתוקנת "התורמים למדינה" שגיבש יו"ר הקואליציה, חבר הכנסת יריב לוין, המקנה זכויות לתורמים למדינה.
הצעת החוק מקנה זכויות כלכליות שונות לחיילים משוחררים, בהן קבלה לעבודה בסקטור הפרטי, העדפה בשירותים ובכניסה למקומות בידור ומקומות ציבוריים לחיילים במדים, קבלה למעונות סטודנטים והעדפה במכרזים של המדינה להקצאת קרקעות למגורים למשרתים בשירות צבאי ואזרחי. מטרת ההצעה היא "להבטיח שמי שתורם למדינה יקבל את הזכויות המגיעות לו", נכתב בהצעת בה. "מדינת ישראל מצויה במאבק קיומי מתמיד אשר כל אזרחיה אמורים ליטול בו חלק ולסייע בהגנת המדינה וחיזוקה".
בהצעה המחודשת טוען חה"כ לוין, עו"ד במקצועו, כי החוק נחוץ משום שיש מי שנמנעים במכוון מליטול חלק "ומגלים חוסר נאמנות למדינה וחוסר מחויבות להגן על עצם קיומה". חה"כ לוין מסביר כי חקיקת ההעדפות תגרום לכך שלא ייחשבו כאפליה אסורה. "יינתן משקל הולם להיותו של אדם תורם למדינה", נכתב בהצעה. ההטבות, אגב, יינתנו גם למתנדבי שירות לאומי ואזרחי, וכן לאזרחים אשר ביקשו להתנדב בצה"ל אך נענו בשלילה.
שוויון אמיתי בנטל
על פי החוק המוצע, מתן העדפה לאדם בשל היותו תורם למדינה, לרבות העדפה בקבלה לעבודה, בתנאי שכר, במתן שירות ובהזמנת שירות, לא תיחשב כהפליה אסורה. כן תוענק עדיפות לתורם למדינה בקבלה למעונות סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה ובהקצאת קרקעות למגורים.
יצוין כי המדובר בהצעת חוק שהיא המשכה של הצעת חוק בעלת שם זהה, שהציעה הסדרים דומים אך רחבים וגורפים יותר. הצעת החוק המקורית לא התקדמה, ולאחר מכן הונחה מחדש על שולחן הכנסת במתכונתה המצומצמת. היועץ וינשטיין הביע התנגדות להצעת החוק המקורית, בטענה כי "ההצעה פוגעת בזכות לשוויון המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (שלא על פי תנאי פסקת ההגבלה הקבועה בחוק)". השרה לבני הגישה ערר על אישורו בוועדת השרים וההצעה נתקעה.
נוכח עמדת היועץ וינשטיין, נערך דיון מחודש על הצעת החוק בין חה"כ לוין ובין היועץ המשפטי לכנסת עו"ד אייל ינון. כעת, עם אישורה בוועדת השרים לענייני חקיקה, היא תובא בקרוב לאישור בקריאה טרומית במליאת הכנסת.
חה"כ לוין אמר בעקבות אישור ההצעה בוועדת השרים כי "הסכמתי לבצע בהצעה מספר שינויים על מנת להרחיב את בסיס התמיכה בה. ההצעה מהווה צעד ראשון בדרך להשגת שוויון אמיתי בנטל ומתן הטבות לאלו אשר תרמו את זמנם, מרצם וכוחם למדינה. אני נחוש להמשיך ולקדם את הצעת החוק עד לסיום הליכי החקיקה בכנסת".
פגיעה קשה בזכות החוקתית לשוויון
אבל בדרך לאישור החוק עומדים שני מתנגדים – השרה לבני והיועמ"ש וינשטיין – שבכוונתם לטרפד את כניסתו לספר החוקים. זאת, למרות שההצעה המתוקנת שגובשה, מצמצמת את היקף ההסדרים הפוגעניים שהיו בהצעה הקודמת. אמש שב הביע היועץ וינשטיין את עמדתו כי חלקים מן ההצעה פוגעים באופן לא מידתי בזכות החוקתית לשוויון וכבוד האדם.
הצעת החוק מבקשת כאמור להעניק העדפה מתקנת ל"תורמים למדינה" בהקשרים של קבלה לעבודה על ידי מעסיק פרטי, עדיפות בהקצאת קרקע במכרז שעורך גוף ציבורי, עדיפות בהקצאת מעונות סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה ועדיפות במתן שירות במקום ציבורי לחייל במדים. על פי ההצעה, "תורמים למדינה" הם חיילים משוחררים (לרבות מי ששירתו שירות לאומי ושירות אזרחי), משרתי מילואים פעילים ומי שנדחתה בקשתו לשרת בשירות לאומי או אזרחי, כל זאת במהלך שבע השנים האחרונות.
עמדתו של היועץ וינשטיין, כפי שהובאה בפני ועדת השרים, היא שהתיקון המוצע לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה פוגע בזכות לשוויון המעוגנת בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, שלא על פי תנאי פסקת ההגבלה. אף חלקיה הנוספים של ההצעה מעלים סימני שאלה חוקתיים ומשכך מחייבים איזונים והתאמות כמוצע בחוות הדעת. לטענת היועץ וינשטיין, "במציאות הקיימת, יישומה של הבחנה בין אוכלוסיה משרתת לאוכלוסיה שאינה משרתת בשירות צבאי, עלול להביא להפליה תוצאתית על בסיס דת, גזע ולאום באותם הקשרים בהם עוסקת ההצעה. הפליה זו פוגעת פגיעה קשה בזכות החוקתית לשוויון ובכבוד האדם".
זאת ועוד, לטענת היועץ וינשטיין "תוצאה קשה זו תחול אף באשר להפליה בשל שירות מילואים. בעוד שכיום עצם בירור מידע על שירות המילואים מעביר את הנטל למעביד להוכיח כי לא הפלה, הצעת החוק מתירה בירור זה בדין. ההיתר לשאול מבקש עבודה שאלות לגבי כמות ימי המילואים שעשה בשנה החולפת, עלולה להחמיר את הפגיעה הקיימת כיום במשרתי המילואים".
קבוצה ריקה
עוד נמסר בחוות הדעת של היועץ וינשטיין כי אומנם הוספה להגדרת "תורם למדינה" קטגוריה נוספת, המתייחסת למי שביקשו לשרת בשירות כאמור ובקשתם נדחתה, אולם בפועל מדובר בקבוצה ריקה. זאת בהיעדר גורם מרכזי שיוכל לנפק בידי אוכלוסיית "המבקשים שסורבו" אישור מהימן כלשהו על בקשה לשרת שנדחתה.
היועץ וינשטיין מבהיר בחוות דעתו כי הוא רואה חשיבות רבה בשירות הצבאי, הלאומי והאזרחי ומקובל עליו כי מי שתרמו מזמנם וממרצם, לעתים תוך ששילמו מחיר אישי כבד מנשוא, זכאים להכרה והוקרה מיוחדת ממדינת ישראל, ואף לפיצוי על חסרון הכיס שנגרם בתקופת השירות הצבאי. עם זאת, בחוות הדעת צוין כי ההטבות נשוא הצעת החוק, רובן ככולן, אינן הטבות כספיות שנותנת המדינה לקבוצת המשרתים כדי לסייע להם להתמודד עם חסרון הכיס ממנו סבלו בשל השירות הצבאי, הלאומי או האזרחי. המדובר בהטבות אשר משמעותן היא הגברת נגישותם של בני קבוצה זו למשאבים מוגבלים – פרטיים וציבוריים – בחברה. הקשר בין הטבות אלה לבין מאפייניה המיוחדים של קבוצת המשרתים האמורה מוטל בספק רב ועל כן אין בו כדי להצדיק את האבחנה בינם לבין יתר האוכלוסייה.
על פי חוות הדעת של היועץ וינשטיין, הייחוד במשאבים אלו הוא כי הקצאתם לאחד באה בהכרח על חשבון האחר, ומכאן החשיבות הרבה לחלוקתם בין כלל אזרחי המדינה באורח שוויוני וענייני.
יצוין כי יו"ר ועדת השרים לענייני חקיקה, שרת המשפטים ציפי לבני, התנגדה להצעת החוק מאותם טעמים שפורטו בחוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה.
