משרד התמ"ת יפצה ברבע מיליון שקל את יעקב בוכריס, מנכ"ל שירות התעסוקה לשעבר, לאחר שפוטר בגין סירובו לשתף פעולה עם מעשיו הפליליים של שר העבודה לשעבר שלמה בניזרי, שכזכור הורשע בעבירות שוחד שהתייחסו להטיית מכרז. השופט אייל אברהמי קבע כי סיום עבודתו של המנכ"ל נעשה בזיקה לסירובו להיענות לבקשות השר בניזרי לאחר שגילה אומץ ותעצומות נפש שלא לשתף עימו פעולה, ולכן יש לפסוק לו פיצוי עבור עוגמת נפש ופיטורים שלא כדין בהתאם לתקרת הפיצוי שהוסכמה בין הצדדים
סגן נשיא בית הדין לעבודה בירושלים, השופט אייל אברהמי, קיבל את תביעתו של מנכ"ל שירות התעסוקה במשרד התמ"ת, יעקב בוכריס, לפיצויים על עוגמת נפש ופיטוריו שלא כדין. בוכריס, שכיהן במשך כשבעה חודשים כמנכ"ל שירות התעסוקה, הובא לתפקיד על ידי מי שהיה אז שר העבודה והרווחה – שלמה בניזרי ממפלגת ש"ס, וקודם לכן שימש כעוזרו של השר בניזרי בתפקידיו השונים.
כזכור, בשנת 2006 הורשע השר בניזרי בעבירות שוחד שהתייחסו להטיית מכרז לטובת מקורבו. לדברי בוכריס, בשל סירובו לשתף פעולה עם הטיית המכרז פיטר אותו השר בניזרי, ולאחר שחזרה בה המדינה מפיטוריו פיטר אותו השר בשנית לאחר שבוכריס סירב לשתפו בעדויות שמסר עליו במשטרה. בתביעתו לבית הדין לעבודה עתר בוכריס לפצות אותו בשל הליקויים שנפלו בהליך פיטוריו, כאשר במהלך הדיונים הגיעו הצדדים לפשרה לפיה יינתן פסק דין לפיצוי, אולם שיעורו ייקבע על ידי השופט אברהמי בהתאם לתקרה של עד 400 אלף שקל.
פיצוי על אומץ ותעצומות נפש
השופט אברהמי קיבל כאמור את התביעה ופסק לבוכריס פיצוי בסך של רבע מיליון שקל. בית הדין לעבודה קבע כי כפי שעולה מההכרעות בהליך הפלילי בעניינו של השר בניזרי, פיטוריו של בוכריס נעשו בזיקה לסירובו לשתף פעולה בהיקף ובאופן שביקש השר. נפסק, כי לא ניתן לנתק בין הדברים שכן מדובר ברציפות זמנים ומהלכים שהתרחשו בזה אחר זה והם קשורים האחד בשני בקשר מובהק.
בנוסף, על אף שעל פני הדברים סיום העבודה נעשה לכאורה בהסכמה לה היה שותף בוכריס, הדבר למעשה נכפה עליו והיה קשור להתנהלותו בקשר למכרז השנוי במחלוקת מחלוקת. עוד קבע בית הדין כי יש להבחין בין המעשים להם היה בוכריס שותף ובמסגרתם נמסרו על ידו פרוטוקולים ומידע שלא כדין, לבין המעשים הפליליים שביקש השר בניזרי לעשות. לשיטת השופט אברהמי, טוב עשה בוכריס כאשר עצר וסירב במפגיע לבקשותיו של השר בניזרי, ואין ספק כי הדבר דרש ממנו אומץ ותעצומות נפש.
באשר לטענה לפיה לא ניתנה לבוכריס זכות שימוע כדין טרם סיום עבודתו, סבר השופט אברהמי כי בדיעבד ניתן לומר שיש טעם בטענה, אולם נוכח העובדה שסיום עבודתו נעשה בין היתר מחמת אובדן יחסי האמון, ברור כי לא היה טעם במימוש זכותו להליך של שימוע אף אם פורמלית ניתנה זכות כזו.
באשר לגובה הפיצוי שנפסק, שקל השופט אברהמי בין השאר את שכרו של בוכריס, משך עבודתו, הליקויים והמחדלים שנעשו בסיום עבודתו ואת הזכויות שנתנו לו עם סיום עבודתו. בהתחשב בכל אלה, ולנוכח הסכמת הצדדים, פסק בית הדין לבוכריס פיצוי כולל בסך של 250 אלף שקל עבור עוגמת נפש ופיטורים שלא כדין, בתוספת שכר טרחה בסך 10,000 שקל.
